פס"ד יובינר – המשך
ישראלי נפגע בניו זילנד, לא מקבל כמעט פיצוי, תובע את הנהגת על רשלנות.
מהו הפורום הנאות?
מה תהיה ברירת הדין?
בשיעור שעבר ראינו את השופטת נאור שהדברים שלה לא לגמרי ברורים. נאור הובנה כך שהיא חושבת שהפורום הישראלי הוא הנאות. בימ"ש בישראל קנה סמכות, כי שני הצדדים ישראלים. אם הנתבע חושב שהפורום לא נאות, הוא צריך לשכנע ע"י בחינת הזיקות השונות. עליו להראות שמירב הזיקות קשורות לפורום אחר. כל עוד אין נטייה חזקה לפורום זר, נשארים בפורום הישראלי.
היא מתיחסת לרובד נוסף של הדין החל. בהתחלה היא אומרת שלדין החל יש משקל מרכזי. היא מחליטה שצריך להחיל את הדין הניו-זילנדי. לפי ההיגיון הזה הכף צריכה להיות מוטה לפורום הניו-זילנדי, אבל היא לא הולכת עם זה עד הסוף. הסיבה היא לא לטרטר את הצדדים לניו זילנד, כי גם כך התביעה שם תידחה על הסף (יש שם ייחוד עילה לתאונות דרכים).
יחול הדין הניו-זילנדי לפי העקרון של פרשת ינון – דין מקום העוולה.
באמנת רומא ס' 4(2) נאמר שאם מקום המגורים הקבוע של הצדדים הוא במדינה מסויימת, יחול הדין של אותה מדינה. נאור לא מקבלת את הס' הזה.
השופטת ארבל
מקבלת את העמדה העקרונית של נאור שהפורום הישראלי נאות. היא לא מביעה עמדה לגבי המשקל שצריך לתת לדין שנבחר בקביעת הפורום.
סבורה שכן צריך לאמץ את החריג של אמנת רומא, למרות שהיא עוד לא נכנסה לתוקף באירופה.
נאור מתיחסת ל"מירב הזיקות" וארבל ל"זיקה המשמעותית ביותר". בד"כ המשמעות של הביטויים האלה זהה.
באמנת רומא 2, יש חריג נוסף שכאשר יש זיקה חזקה במיוחד לפורום אחר, הדין שלו יחול (גם אם לשני הצדדים מקום מושב משותף).
בפרשת ינון, מתקבל הרושם שלא מספיק שיש זיקה אלא גם שיקולי צדק.
רומא 2 הוא כמו הכלל האמירקאי כפי שניסחה אותו ארבל. ההנחה שהדין של מקום המגורים של שני הצדדים הוא בעל הזיקה החזקה ביותר.
הגישה הזאת מאד מקובלת השיטות שונות ובכתבי מלומדים. באנגליה החריג הזה נקבע בחוק (כאשר כלל מירב הזיקות כולל במשתמע את כלל מקום המגורים המשותף). זה גם החריג של צ'פלין, מעבר לכך שבפסד הדין נדחה הכלל של “מירב הזיקות”. אפילו בצרפת מנסים להחיל את הדין הזה. ארבל מנסה להוכיח שמקום מושב משותף כגורם מכריע היא לא רק אמריקאית.
הוכחה נוספת – עד לפרשת ינון, היתה נטייה בפסיקה הישראלית נטייה לאמץ את דין מקום המושב המשותף. למשל פרשת קלאוזנר – מקום המושב המשותף הוא ביטוי של דוק' ה"זיקה החזקה ביותר". בפרשה אחרת הוחל הדין הישראלי על תאונות במצרים ובשטחים.
יש גם תמיכה לעמדה הזאת אצל לבונטין ושפירא (חזקה שלמקום מושב משותף יש את הזיקה החזקה ביותר).
העקרונות שלפיהם נבחר דין מקום העוולה הם (לפי פרשת ינון):
ודאות
ציפיות הצדדים
אחידות בתוצאה
חסכון עלויות התדיינות
תמריץ שלילי לרכישת פורום
ארבל טוענת ששיקולים אלה מתקיימים גם לגבי הסייג. ניתן לבקר את הטענה שציפיית הצדדים אמנם זהה לפי גישת ינון וגישת ארבל.
זהו לא בדיוק חריג לכלל אלא אלטרנטיבה לו. אם מקום המושב משותף לא יהיה מקום לשק"ד.
לשים לב שינון מתיחס למקום העוולה בעוד רומא 2 מתיחסת למקום הנזק.
אחת השאלות החשובות היא מהי התוצאה המשפטית הצפויה. יש הטוענים שצריך בברירת הדין לבדוק האם הדין טוב או לא. לפי השיקול הזה צריך לברור את דין ישראל.
כאשר ביהמ"ש רוצה לבטל זיקה מסויימת הוא אומר "זה מיקרי". נאור אומרת – זה ששניהם ישראלים "זה מיקרי".
גבולות תחולת דין המושב המשותף
יש רכיבים שונים לעוולה, האם על כולם נחיל את דין מקום המושב המשותף?
על התרשלות נחיל את הדין המקומי – אם נהג ישראלי ייסע באנגליה בצד ימין, זאת התרשלות.
הצעה לנוסחה: אם יש הוראות שמכוונות התנהגות – יחול עליהן דין מקום אירוע הנזק.
כללים משפטיים שקשורים לפיזור הנזק יקבעו לפי דין מ'ום המושב המשותף.
עבורנו – מספיק לדעת שאם מחילים את דין מקום המושב המשותף של הצדדים, זה לא אומר שנחיל אותו על כל הרכיבים.
ארבל לא מכריעה איזה משפט ישראלי יחול – חוק הפלת"ד או פקנ"ז? היא משאירה את השאלה לבימ"ש המחוזי.
הש' חיות
הפורום הישראלי הוא הנאות
מסכיהמ עם נאור שהדין החל משפיע על בחירת הפורום.
לדעתה חל הדין הישראל.
בפרשת ינון נקבע שיחול דין מקום העוולה עם חריג שנועד למנוע אי צדק. מקרה יובינר מתאים לחריג. הוא נחשב נדיר בגלל שהדין של ניו זילנד בכלל לא מפצה תירים שנפגעו בתאונת דרכים, הוא חוסם הגשת תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים. למשל בישראל מי שנהג ברכב בלי ביטוח חובה יכול לתבוע לפי פקנ"ז.
לדעתי צריך להחיל את פקנ"ז כי אין לה אופי טריטוריאלי קשיח.
התוצאה:
2 שופטות קבוע שישראל היא הפורום הנאות ושצריך להחיל את הדין הישראלי.
2 שופטות קבעו שפקנ"ז תחול.
אין רוב לעמדה שמבקשת לסייג את הכלל של ינון באמצעות הכלל של רומא 2 (אחת בעד, אחד נגד, אחת לא מכריעה). כלומר – השאלה מה יקרה במקום המגורים המשותף כאשר אין תוצאה בלתי צודקת – נשארת פתוחה.
חוזים
אין חקיקה בנושא מבל"פ בחוזים ואין ס' שמתימר לקבוע גבולות לתחומי הדין. משרד המשפטים מנסה להעביר הצעת חוק של לבונטין.
לפי ההצעה:
ברירת הדין תתבסס על הסכמת הצדדים.
אם אין הסכמה – תיבחן קרבתו של החוזה למערך מסויים של נסיבות ויוחל מבחן אובייקטיבי.
התפתחות המשפט הישראלי
העקרון הבסיסי בדיני החוזים הוא כיבוד האוטונומיה של הצדדים במטרה להגשים את הציפיות הלגיטימיות שלהם.
העקרון הזה עומד ביסוד כללי ברירת הדין.
אם אין הסכמה (מפורש או מכללא): ילכו לפי הדין שקשר העסקה עמו הוא האמיץ הממשי ביותר (פס”ד מנורה). מנסים למצותא את השיטת המשפט שבהסתך עליה נחתם החוזה.
זה התפתחות ש כלל דין מקום עריכת החוזה. זאת חייבת להיות שיטה תקפה.
כללי ברירת הדין המסורתיים היו נוקשים והובילו לתוצאות מעוותות. היום הכללים תכליתיים במטרה להגיע לתוצאות צודקות. לכן בודקים גם את התוצאה. מתיחסים לכל גורם שיכול להיות רלוונטי, כולל האינרס הנורמטיבי של הפורום.
הדוגמה העיקרית לעניין נורמטיבי היא דיני עבודה.
בג"צ קו לעובד – פלסטינים עובדים בהתנחלות. לא הוגן להחיל עליהם את הדין הירדני.
אירופה וארה"ב
הכלל הבסיסי הוא שעל כל נושא או הוראה ספציפים יחול הדין של המדינה שלה מירב הזיקות לנושא. מרכז הכובד של היחסים המשפטיים יהיה על כלל הזיקות של הנושא. עדיין יש משמעות לזיקה הטריטוריאלית.
גישה זו נקראית "מירב הזיקות".
הצדקת עקרון הטריטוריאליות בנזיקין:
הוא אינו צפוי ולכן יותר קשור למקום
שומר על הסדרהציבורי בשטח המדינה
בד"כ תואם את הציפיות הכלליות של הצדדים ומקל על הוודאות
לעומת זאת בחוזים:
המרכיב הטריטוריאלי בחוזים הולך ונחלש. לפעמים כרוכים בהם גם אינטרסים ציובריים או פרטיים.
שיקולי האינטרסים באים לידי ביטוי בברירת הדין. משקל האינטרסים גדל בדיני עבודה, כי הם קוגנטיים.
ביהמ"ש יתחשב בשיקולי מדיניות כלליים של השיטה המשפטית ובעקרונות יסוד של התחום החוזי שלגביו מתבקשת ברירת הדין. זה הרבה יותר חזק מבנזיקין.
רשימה לא ממצה של זיקות:
מקום כריתת החוזה
מקום עריכת המו"מ
מקום ביצוע
זהות הצדדים (מקום מושב, אזרחות, מקום התאגדות, מקום פעילות עסקית)
שפת החוזה
מטבע התשלום
מקום תשלום מיסים
כוונת הצדדים במישורים אחרים של היחסים
"כמה דברים כלליים"
"מירב הזיקות" הוא הביטוי הרווח בשנים האחרונות לגישה המודרנית, שהחליפה את הגישות המכניסטיות.
נהגו להשתמש בביטוי "הזיקה האמיצה ביותר".
באנגלית: PROPER LAW OF THE CONTRACT\DELICT
MOST SIGNIFICANT RELATIONSHIP
גישת מירב הזיקות היא לא כמותית אלא איכותית. אנחנו לא סופרים סתם זיקות אלא מתחשבים במשקל שלהן.
הגישה מתבטאת בישראל ב-4 נושאים:
מבחינה עיונית צריך להבחין בין גישת מירב הזיקות לגישת מימוש הציפיות של הצדדים, ולגישת ניתוח האינטרסים המעורבים. למעשה, גישת מירב הזיקות כוללת גם ציפיות ואינטרסים. לכן יש המכנים אותה "גישה מעורבת".
היסטוריה של גישת מירב הזיקות
החלה להתפתח באנגליה במאה ה-19 בתחום דיני החוזים. היא נועדה למצוא את כוונת הצדדים הסובייקטיבית. אבל בשלב מסויים הוחלפה הגישה הסובייקטיבית ביגשה אובייקטיבית – ששואלת איזה דין היו בוחרים הצדדים בנסיבות האלה. גישת מירב הזיקות הכריעה בשאלה הזאת.
הגישה אומצה בארה"ב בקשר לחוזים וב-63 הורחבה לנזיקין. היא התקבלה בריסטייטמנט השני. בארה"ב משלבים גם גישות אחרות עם גישת מירב הזיקות (גישה מעורבת). לדוגמה – היה חוזה גירושין בין בריטים בניו יורק. שאלו לאיזה מערכת משפט יש אינטרס מירבי – התשובה היא שלמשפט האנגלי.
הציפיות המוצדקות של הצדדים
הגשמת הציפיות המוצדקות של הצדדים היא אחת מההצדקות והמטרות של המבל"פ. הויכוח הוא האם מדובר באינטרס סוב' או אוב'. לפעמים זה מתנגש עם גישת ניתוח האינטרסים. הגישה הזאת אינה מרכזית בפסיקה.
גישת האינטרסים
מיוחסת ל-CURRIE. מערכת משפט מסדירה תחום מסויים באמצעות נורמות כדי לקדם מדיניות מסויימת. למערכת המשפט יש אינטרס להחיל את הנורמות האלה.
כאשר מעורב גורם זר, צריך לאתר את המדיניות שברקע לנורמות.
יש 3 מצבים אפשריים:
רק למערכת אחת יש אינטרס להחיל את הנורמות – מתקל מדומה
לשתי מערכות המשפט יש אינטרס – מתקל אמיתי
לשתי מערכות משפט אין אינטרס – אין מתקל
במקרה של מתקל אמיתי, קארי הציע להחיל את דין הפורום. טענה אחרת היא שיש להחיל את המשפט שייפגע יותר אם לא יחילו אותו.
הגישה אומצה בכמה מדינות בארה"ב, אך צריך לזכור שיש בעיה לעשות אנלוגיה מארה”ב בגלל המבנה הפדרלי.
ביקורת על הגישה:
למערכת המשפט יש רק אינטרס לעשות צדק בין הצדדים, וזה משותף לכל המדינות
קשה לזהות את המדיניות מאחורי הנורמות
פתרון דין הפורום הוא בעייתי כי הוא מעורר מרוץ בין הפורומים
פתרון העדפת השיטה הנפגעת יותר הוא בעייתי כי קשה למדוד אותו
היא יותר מידי מסובכת (ביקורת מפרשת צ'פלין)
הגישה גמישה יותר מידי ומהווה מכשיר מניפולטיבי בידי ביהמ"ש
ביקורת על מירב הזיקות
הגישה כיום בארה"ב היא גמישה מאד ויש נסיונות לרסן את זה
בארץ, גישת מירב הזיקות נקלטה מהקומון לו
פסיקה מוקדמת אימצה את הגישה הסוב' ולאחר מכן אימצו את הגישה האוב'.
לגבי המבחן: יעלה מבחן לדוגמה שבוע לפני המבחן. יעלה סילבוס מעודכן. סוגי שאלות מגוונים.
