חזקת המסירה חלוטה אצל אוח"כ (20(ב)).
המשך כרטיסי חיוב
יש בחוק הגדרה של חוזים שקשורים לכרטיסים השונים.
את הגדרה כרטיס אשראי ראינו בשיעור הקודם.
מהו תשלום מיידי? כמו כרטיס דביט.
כרטיס בנק
מוגדר כך:
l לוחית
l לשימוש חוזר
l למשיכת כסף
l באמצעות מכשירים בנק ממוכנים
מה שנקרא – בנקט.
יש סוג אחר של כרטס בנק – זה הדביט:
l לוחית
l לשימוש חוזר
l לריכשת נכסים
l בדרך של חיוב הלקוח בתאגיד בנקאי
l וזיכוי אדם אחד
l ע"י שימוש במכשיר המיועד לכך
l במקום עסקו של הספק
הגדרת כרטיס תשלום
l לוחית
l תשלום חוזר
l מיועד לרכישת נכסים
l מאת ספק
l ניתן לצבור בהם כסף בדרך של טעינה חוזרת
l למעט טעינה כסף מזומן ... משהו
לא נתקלים בזה.
כרטיס חיוב שלא הוגדר בשם מיוחד
l כרטיס
l מיועד לרכישת נכסים
l תנאים נוספים כפי שיקבע שר המשפטים וגורמים נוספים
החוק נתן יד חופשית לשוק להתפתח.
סה"כ ההסדרים של החוק די חלקיים כדי לתת לשוק התפתח.
מה קורה כשיש חסרים בחוק? אנחנו לא יודעים האם לסווג כרטיסי אשראי כשטרות או כמכתב אשראי או כמשהו אחר.
דוגמה: לספקים יש בעיה שהלקוחות לא משלמים. באנגליה הקימו חברות פקטורינג שתמורת עמלה לקחו את ההתחוייבויות של הלקוחות. מה קורה ללקוח מול החברה? אם יש בעיה בין הלקוח לספק, הלקוח יכול להתגונן מול הגבייה, ועכשיו באה חברה שלא קשורה. אם אומרים שהפקטורינג הוא כמו המחאת חיובים, אז אין בעיה.
בשטרות – סוגיית אוח"כ מטילה נטל עצום על הצרכן.
אפשר לתפוס את יחס כרטיס האשראי כמו בחברות הפקטורינג. השאלה איך נתיחס לסוגייה עדיין פתוחה.
הדמויות הפועלות בכרטיסי חיוב
מנפיק – גורם מסחרי שמנפיק כרטיס לטובת הלקוח. הוא גובה ממנו את תשלומיו עבור השימוש בכרטיס. מנפיק יכול להיות בנק או חברה אחרת. יכולים להיות גם מנפיקים משותפים. כל אחד יכול להנפיק.
סולק – גורם שוקי גדול שעובד מול הספקים. את כל מה שהוא מקבל מלקוחות ששילמו כרטיס אשראי הוא מעביר לסולק ומקבל כסף. הסולק מקבל כסף מהמנפיק. הסולק והמנפיק יכולים להיות אותו גוף.
לקוח – מקבל כרטיס חיוב מהמנפיק ומתכוון להשתמש בו לעשיית עסקאות או משיכת מזומנים. יש לו הסכם עם המנפיק שהוא יקבל תמורה מהספק בלי לשלם, ושישלם לו פעם בחודש.
ספק – מוכר ללקוח שירותים.
ס' 2-3 בוקעים את הדרך שבה צריך לקבוע חוזה בין לקוח למנפיק. אלה הוראות של חקיקה צרכנית. לכן ההוראות קוגנטיות. נועדו למנוע התנהגות פסולה של מנפיקים שהיתה בעבר.
- דרישת כתב
- נחתם בידי הלקוח. בעבר, חברות היו שולחות כרטיסים ואומרים שאם פתחת את העטיפה אז הסכמת.
- חידוש אוטומטי באותם תנאים לאחר תום התקופה. הסתבר שחברות היו שולחות כרטיסים לאנשים בחינם ואז מחדשים את החוזה בתשלום.
ס' 4 – הדרכים לסיום חוזה כרטיס חיוב. הלקוח והמננפיק ראשיים לסיים את החוזה בכל עת ע"י הודעה לצד השני. לא ברור האם זה שוויון ראוי. יש בכרטיס הרבה הוראות קבע וזה סיבוך לעשות כרטיס חדש.
שימוש לרעה
כאשר כרטיס אובד או נגנב ומישהו אחד משתמש בו. זה יכול להיות תוך קנייה מספק וזיוף חתימת הלקוח, או הוצאת כספים ושימוש בקוד הסודי.
המחוקק החליט להטיל את האחריות על מנפיק כרטיס האשראי – יכול לפזר את הנזק וגישה צרכנית. לא בודקים רשלנות של הלקוח.
ס' 5(ב) - לאחר שהלקוח הודיע למנפיק לא יהיה אחראי בשום מקרה. לפני מתן ההודעה, יש אחריות על הלקוח אך היא מצומצמת. פירוט בס'.
חריגים להגנה על הלקוח:
- מסר את הכרטיס לאדם אחר – אלא אם זה היה למטרת שמירה, כל עוד לא נמסר הקוד הסודי.
- השימוש היה בייעת הלקוח.
- הלקוח פעל בכוונת מרמה.
חובות הלקוח במקרה של שימוש לרעה – ס' 12
- פירוט של העסקאות
- פרטים על נסיבות האבדן/גניבה
- לנקוט צעדים סבירים לסייע למנפיק לקבל חזרה את הכרטיס
אי מילוי ההוראות לא פוגע בהגנה על הלקוח (צריך רק למסור הודעה). ביהמ"ש יכול להטיל קנס על הלקוח.
יש דרישות נוספות בתקנות כרטיסי חיוב:
- מקום/זמן משוערים של גניבה / אבדן
- מתי והיכן נעשה שימוש
- תיאור של חפצים אחרים שעשויים לסייע בהחזרה
אי מילוי התקנות מונע את ההגנה של ס' 5.
כרטיסי אשראי
כרטיס חיוב מיוחד שהוסדר בס' 7-11 בחוק. כולל את ההגדרות של כרטיס חיוב.
חוזה כרטיס אשראי מוגדר במאפיינים מהותיים ולא רק צורניים. ס' 7.
הדרישות הן:
- התחייבות של הלקוח לשלם למנפיק
- את תמורת הנכסים שנרכשו מספק
- באמצעות כרטיס אשראי
- המנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק ע"פ המוסכם בין המנפיק לספק
יש פה למעשה 3 חיובים חוזיים: הלקוח כלפי המנפיק, בין המנפיק ללקוח ובין הספק למנפיק. האם תשלום בכרטיס אשראי הוא תשלום או תשלום מותנה? מה יקרה אם המנפיק לא משלם לספק?
התשלום של הלקוח למנפיק – יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבון בבנק או בדרך אחרת. בארה"ב הת/לום הוא לא בהכרח דרך הבנק, אפשר גם לשלוח שיק.
בגלל המורכבות של היחסים, יש הוראה מיוחדת לאיך להוכיח קיום לש עסקה בין לקוח לספק. ס' קובע דרישות לראייה לכאורה לביצוע העיסקה:
- חתימת לקוח על מסמך שעיד על העסקה
- במסמך יש פרטים אישיים של הקלוח ופרטים שנקבעו בתקנות: שם ספק, שם לקוח, מספר על הכרטיס, סכום, תאריך, חתימת הלקוח. חובה שיופיעו כל הפרטים. אחרת, זאת עסקה במסמך חסר.
יש הרבה יותר הגנות על הלקוח בעסקה במסמך חסר (ס' 9). זה מה שקורה גם בעסקאות בטלפון.
- עסקה שבה לא הוצג כרטיס אשראי
- לא צויני הפרטים של ס' 8
- לא נחתם המסמך ע"י הלקוח
ההגנה על הלקוח:
- אם הלקוח מודיע למנפיק
- תוך 30 יום מההודעה על החיוב (האם גם כיום כשהכל זמין באינטרנט)
- שהלקוח לא ביצע את העיסקה או שהסכום שונה ממה שהתחייב
אז תוך 10 ימים המנפיק חייב להחזיר ללקוח את הכסף בערכו ביום החיוב.
אית החיסות לשאלה מה קורה בין הספק ללקוח. למנפיק יש הגנה – אם הוא מחזיר ללקוח את הכסף יש עליו הגנה כל עוד לא היה רשלן.
הגנה על הלקוח בעסקת אשראי רגילה – אם היתה הפרת חוזה למשל.
- הלקוח ביטל את העיסקה
- הנכס לא סופק לאחר שחלף מועד האספקה, או שהספק חדל לספק נכסים כאלה
- הלקוח חייב להודיע למנפיק בכתב
- המנפיק לא מבטל את העסקה למפרע או מזכה לפי ערך יום החיוב, אלא מחזיר את הכסף ביום ההודעה
אם הספק קיבל את מלוא התמורה, ומי שנתן לו אשראי לא יכול להפרע ממנו בדרך של קיזוז, ועוד לא נמסרה הודעה – אז ההגנה לא תחול.
לכן עדיף לקנות בטלפון – יש יותר הגנה
מנפיק שפעל בהתאם להוראת הלקוח לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתו"ל ולא ברשלנות.
אין הגנה לסולק, אבל סביר שיבטיח את עצמו בחוזה.
את המחיר לביטול משלם הספק.
המנפיק יכול לחזור ולחייב לקוח שחיובו הפוסקת בעסקה רגילה, אם הוא הויח שאחד שהתנאים להפסק החיוב לא התקיימו (הלקוח ביטל את העסקה / הנכס לא סופק). המנפיק צריך להודיע ללקוח לפני החיוב מחדש. בכך ניתנה למנפיק סמכות מעין-שיפוטית, למשל במקרה שבו הלקוח מבטל עסקה כאשר הספק פושט רגל. המנפיק יכול לטעון שהספק בעצם ממשיך לספק, הוא רק מתעכב. המנפיק מתערב בחוזה עם הספק.
הגנות וחזקות
איך בוחנים קייס שטרי?
1. האם זה שטר ואיזה שטר זה? ס' 3+84
2. האם הצד השני אוחז?
3. מחפשים הגנות
ההגנות זה רוב מה שמעניין אותנו בפקודה. השנה שטרית היא הגנה מפני תביעה שטרית. מי שמשתמש בה הוא הנתבע. יש 2 סוגים של הגנות:
1. פגם חפצי – עצם יצירת השטר
1. אי עמידה בתנאי ס' 3 / 84 או בתנאי הכשרות
2. זיוף חתימה – ס' 23(א)
2. פגם קנייני – האם מי שמחזיק בשטר הוא מי שהשטר באמת שלו
1. כשלון תמורה מלא
2. כשלון תמורה חלקי קצוב
3. יוס טרטי
4. זיוף חתימה (ס' 23(א))
5. זיוף פרטים (ס' 64)
6. אי ביצוע מסירה – לא לגמרי הגנה, נדבר בסוף
חלוקה נוספת של ההגנות:
1. נגד צד קרוב
2. נגד צד רחוק שאינו אוח"כ – פגם קנייני. למה לא מאפשרים לאוח"כ להתגבר? כי לא נוצר שטר.
3. נגד צד רחוק אוח"כ – פגם חפצי. המטרה של מושג אוח"כ היא בדיוק להתגבר על הגנות פגם קנייני. הסיבה היא להגן על הסחרות ולאפשר לאנשים להסתמך על השטרות.
הגנות קנייניות
כשלון תמורה
השטר ניתן בתמורה, התמורה לא הועברה. זה מאפשר למושך לדרוש חזרה את השטר. ניתנת רק אם כשלון התמורה היה מלא. ביצוע חלקי או מקורב לא ייחשב כשלון תמורה מלא.
יש חריג לכשלון תמורה מלא – כשלון תמורה חלקי קצוב. כשלון תמורה שקל לחשב אותו באמצעות פעולה חשבונית פשוטה. ההגנה היא נגד החלק בתמורה שהתקבל.
כשלון תמורה היא ההגנה הפשוטה והנפוצה ביותר.
הלכת גויסקי – צמצום כשלון התמורה. מי שמעלה את טענת גויסקי הוא האוחז- התובע. זאת הגנה מפני הגנה. מתי ניתן להעלותה: לו"ז:
א. יש עסקה של תמורה עתידית
ב. סיחור שיק שיצר אוחז (לא אוח"כ)
ג. כשלון תמורה
ד. האוחז תובע את פרעון השטר. הנתבע אומר: כשלון תמורה. האוחז אומר: הלכת גויסקי. במועד שבו סוחר השטר לא היה עדיין פגם קנייני. לכן, כאשר נכשלה התמורה בשיק עתידי עם אוחז רגיל, צריך לבדוק מתי נכשלה התמורה. אם היא נכשלה אחרי הסיחור, נעלה את הלכת גויסקי.
זאת הגנה-מהגנה מאד חזקה. הסייגים להלכה:
- הנטל על האוחז להוכיח שכשלון התמורה הוא לאחר הסיחור
- לא חל על אוח"כ
חשוב להבדיל בין כשלון תמורה להעדר תמורה!
העדר תמורה זה כאשר לא היתה אמורה להיות תמורה – שיק חתונה.
כשמעבירים שטר בתמורה, והתמורה נכשלת, יש פגם קנייני.
כשמעבירים שטר בהער תמורה, האחיזה היא תקינה. אבל – אוחז שלא בעד ערך לא יכול לתבוע את פרעון השטר אם המושך מסרב לשלם. למה? כי זאת מתנה, אפשר לחזור מחוזה מתנה.
מה קורה כאשר שטר הטבה סוחר ובהמשך הדרך ניתן בעדו ערך? ניתן לחזור לכל החוליות הקודמות בשרשרת. התמורה תופסת את מי שהפך צד לשטר לפני התמורה.
יו טרצי
הגנה במקרים מאד ספציפיים. משמעותה – הזכות היא של אחר. אני מוכן לפרוע את השטר אך לא לתובע.
רוב המצבים הם של רמייה- האחיזה אינה כשורה. יש מישהו שהאחיזה שלו כן תהיה כשורה.
נניח שאני אחד הנסבים, פרעתי שטר לנסב שאחריי, והוא לא החזיר לי את השטר למרות שהוא צריך. הוא אוחז בשטר ותובע את המושך. המושך יודע את זה, ולא רוצה לשלם לאותו אדם, כי במקרה כזה הוא יצטרך לשלם גם לי. לכן הוא מעלה את הגנת יוס טרצי.
זיוף חתימה
לא לבלבל בין זיוף חתימה לחתימה ללא הרשאה.
זיוף: אני חותמת על שטר "דודי". כל דבר אחר אינו זיוף אלא חריגה מהשראה. צריך שתהיה כוונה שכל מי שיראה את השטר יחשוב שדודי חתם עליו.
לא ניתן ליצור אוחז בשטר כזה.
זיוף חתימת הוצאה - זה נחשב כשטר שלא הוצא.
אדם שקיבל שטר שחתימת ההיסב עליו מסוייפת אינו יכול לתבוע את מי שחתם לפני. הוא יכול לתבוע את הזיפן ואת מי שחתם אחרי (ס' 22(א)).
זיוף פרטים
הכוונה לזיוף פרטים שאינם חתימה – ס' 64.
ההסדר מבדיל בין אוחז רגיל לאוח"כ.
אוחז רגיל יוכל לתבוע את הזייפן ואת מי שאחריו ע”פ הכתב המזוייף.
אוח"כ יוכל לתבוע גם את מי שחתם לפני הזיוף, אך רק על הסכום המקורי.
חזקות
במבחן חשובות רק החזקות החלוטות. כל האחרות רק מעבירות את נטל הראייה. כדי לדון בחזקות צריך לדעת האוחז הוא אוח"כ.
חזקת השלמת פרטים – ס' 19
אם חסרים פרטים בשטר, חיוניים או מהותיים, יש חזקה לכאורה שכלאוחז מותר להשלים פרטים.
יש חזקה חלוטה שלאוח"כ מותר להשלים את הפרטים.
כאשר הושלמו פרטים מהותיים, ניתן לחייב לכ צד שחתם גם לפני ההשלמה.
מי שנותן שיק פתוח, נותן גם חזקה חלוטה להשלים את כל הפרטים. גם אם המשלים חרג מהרשאה.
אדם שהשלים פרטים לא יכול להיות אוח"כ.
חזקת המסירה – ס' 20(ב)2
חזקה שהמסירה היתה כדין. אצל אוח"כ – חזקה חלוטה. חלה על כל שטר שלא כתוב עליו "לבטחון בלבד", כי לא יכול להווצר בשטר כזה אוח"כ.
המבחן – פס"ד, קייס ושאלות ידע. להתחיל מלבדוק מי מחזיק בשטר, מה מעמדו, מי תובע את מי. לצייר את השחקנים. אח"כ לחשוב מהן טענות ההגנה. לא תהיה הגבלת מקום – 2 מחברות. יותר מ-5-6עמודים זה מיותר. לענות בקצרה. טווח הפרשנות לכתוב מצד אחד ומצד שני מאד מוגבל. אין מצד אחד ומצד שני על ס' 19 ו-64.
פס"די חשובים – אלה שהיו בהם הלכות.
מותר להכניס את הפקודה ואת חוק כרטיסי חיוב. אפשר להכניס סילבוס.
