יוס טרטי
יש הבדל בין טענת יוס טרטי לטענת הגנה. יוס טרטי אינה הגנה ישירה של הנתבע, אלא טענה ש"אני צריך לשלם אבל למישהו אחר". זאת לא הגנה טובה אם התובע אוח"כ. האם בגלל שהאוח"כ עצמו מוגן? או מפני שהוא אוח"כ? השאלה תשאר פתוחה.
בדין האמריקאי ניתן להעלות את הטענה רק אם המסמך נגנב או אבד.
אם שטר נגנב/אבד, ויש מחזיק שתקיים דרישות אוח"כ, והשטר לא למוכ"ז – סימן שהיה זיוף. חתימה מזוייפת לא מעבירה קניין. לא נוצר אוחז. ניתן לטעון יוס טרטי.
אם זה היה שטר למוכ"ז יש אוחז. יכול להווצר אוח"כ ולא ניתן לטעון יוס טרטי.
כאשר הצד השלישי מצורף להליך הוא יכול לטעון את טענותיו.
דוגמה פשוטה של יוס טרטי: ראובן נותן לשמעון שטר. שמעון נותן סחורה. שמעון מסב את השטר ללוי. לוי לא נותן תמורה. לוי בא לראובן ודורש תשלום. ראובן חייב לשלם את השטר כי שמעון נתן תמורה. ראובן טוען שהקניין של לוי פגום. אם אני אפרע לך זה לא יהיה פרעון כשורה. אם שמעון יוציא ממך את השטר הוא יחזור אלי איתו ואני אצטרך לשלם שוב. הזכות איננה שלך אלא של שמעון.
לפי המשפט האמריקאי, ראובן צריך לצרף את שמעון לתביעה.
פס"ד סרדס
פס"ד חשוב. אדם משך שיקים ונתן לנפרע. היה כשלון תמורה מלא. הנפרע הפקיד את השיקים בחשבון. אם ההפקדה היא לגבייה בלבד, הבנק הוא שלוח ויש לו בעיה. אם זה לנכיון שטרות או היסב, הבנק נחשב לאוחז בעד ערך. המושך נתן הוראת ביטול לשיקים. הבנק שקיבל את השיקים זיכה את חשבון הנפרע. כשהתברר שהשיק בוטל הבנק חייב את החשבון של הנפרע.
הבנק חזר למושך ורצה לתבוע ממנו את השיק. המושך טוען – אתה יכול לתבוע אותי או את הנפרע. בכך שחייבת את החשבון של הנפרע זאת בעצם תביעה לפרוע את השטר. השטר לא של הבנק אלא של הנפרע – לכן המושך יכול להתגונן ביוס טרטי. לכן דנים בפסה"ד מהי דרך הפרעון הראויה של שטר. נדבר על זה כשנדבר על פרעון. השטר לא פקע כי הנמשך לא פרע.
פס"ד אקוסר
אדם משך שטר לטובת הנפרע. הנפרע מסחר את השטר לנסב א. נסב א עשה תרמית של הנסב כלפי הנפרע. אם הנסב אינו אוח"כ אין בעיה. המושך יוכל להתגונן בטענת יוס טרטי שכן זכות הקניין עדיין בפני הנפרע.
חברת אקוסר היא חברה לגביית שטרות. היא אחזה בשני שטרות חוב שעשה המערער לטובת נפרע (אביבי) שהסב אותם לאקוסר. המערער משק שיק אחר למאיר יחזקאל וזה הוסב לאקוסר.
המערער טוען שכל השטרות ניתנו כנגד הלוואה שיחזקאל נתן. הוא אמר לו לרשום את השיקים על אביבי. ההלוואה נפרעה ליחזקאל.
ביהמ"ש המחוזי חשב שהיתה שם טענת יוס טרטי, אבל הש' ברק מתנגד. ראשית, היה צריך לקבוע אם אקוסר היא אוח"כ. ס' 28 קובע חזקה שכל אוחז הוא אוח"כ, אבל במקרה שהמושך או אחד הצדדים מעלה טענות שעלולות לפגוע בהנחה הזאת הנטל עובר לאוחז להוכיח שהוא אוח"כ.
המערער לא טען שהזכות היא של אחר. הוא לא בא ואמר שהזכות של יחזקאל. הוא טען שהוא פרע את מה שהבטיח תמורת השטר. אין עסקת יסוד ולכן אין תמורה בעד הערך. יש פגם בקניין וצריך להחזיר לו את השטר. אם אקוסר היתה אוח"כ ההגנה הזאת לא היתה רלוונטית.
השאלה היא האם החיוב פגום או זכות הקניין של התובע פגומה.
ביוס טרטי עולים שיקולי יעילות משפטית. אם תתקבל הטענה תהיה תביעה נוספת לאחר שמי שזכאי לאחזו בשטר יקבל אותו. אם ידחו את הטענה גם יהיה משפט נוסף – מי שזכאי להחזיק בשטר יבוא בטענה של גזל או ע"ע. לכן ממליצים לצרף את הצד השלישי למשפט.
הגנות נגד אוח"כ
פגם חפצי (לא נוצר שטר) מהווה הגנה נגד אוח"כ.
אם נוצר שטר ולנתבע יש טענת הגנה נגד צד קרוב, אוח"כ יגבר על ההגנה (ס' 37(2)).
טענות שדוחות אוח"כ:
- העושה חסר כושר משפטי. ס' 21(ב) – ניתן לתבוע את המסב (גם אוחז רגיל). הסיבה היא שכל חתימת היסב כאילו יוצרת שטר מחדש.
- חתימה מזוייפת אינה מקימה חיוב כלשהו על מי שהחתימה נחזית כשלו, גם לא מול אוח"כ
- שינוי בשטר – אינו מחייב את מי שלא נתן לך את הסכמתו. גם אוח"כ אינו מתגבר על כך – יוכל לתבוע ע"פ הנוסח המקורי (ס' 64)
- שטר לא שלם שלא נמסר (פס"ד קאווה)
- ??? האם פה עברנו להגנות שעומדות מול אוח"כ?
- אם קיים פגם בחוזה שמביא לכך שהחוזה בטל אז השטר אינו תקף
- שטר שנפקע מחמת פרעונו
- להשלים כמה שקפים מהמצגת
מושך מושתק מלכפור בקיומו של הנפרע ובכושרו להסב.
מסב מנוע מלכפור בפני אוח"כ על אמיתות ותקינות כל החתימות שקדמו כולל המושך (אבל יכול לטעון על החתימות שאחריו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה