ויתור
ויתור לחייב העיקרי מפטיר את כל החייבים ומפקיע את השטר. ויתור לחייב אחר לא עושה זאת. ויתור חייב להיות בכתב וללא תנאי. בעל פה הוא יכול להפקיע את העסקה הבסיסית. כיוון שהשטר נפקע זה עומד בפני אוח"כ.
ויתור על חיוב של צד אחד יכול להיות לפני חלות השטר. הוא משחרר גם חייבים משניים של הנפטר. ויתור כזה לא עובד בפני אוח"כ.
ביטול – ס 63
אוחז יכול לבטל את השטר.
ביטול יכול להיות בכל נק' זמן
ניתן לבטל חיוב של שטר מסויים ע"י מחיקת חתימה של צד מסויים.
צריך שתהיה כוונת ביטול. אם יש ביטוי לביטול, נטל הראייה על הטוען שלא היתה כוונה.
ביטול משפיע על כל הצדדים לשטר
למדנו על שט"ח, שטר חליפין ושיק. איזה עוד סוגי שטרות יש?
שטר הוא מסמך שמגלם חיוב. הוא לא רק ראיה על זכות. הוא יכול להיות רק עביר או רק טהיר.
נכון שמסכים סחירים טהירים קיימים רק במסגרת הפקודה. מסמך סחיר שלא נדון בפק' יהיה רק עביר. למשל – שטר מטען – נפוץ בעסקאות בינ”ל.
אמצעי תשלום הם כל דבר שאיתו פורעים חוב: מזומן זה בסיסי. כל נושה יכול לדרוש את פרעון החוב בכסף. גם שיק הוא נפוץ ורווח, אבל עקרונית הנושה יכול להתנגד לכך. האם השיק הוא פרעון החוב או פרעון מותנה? ההלכה הרווחת היא שזה פרעון מותנה. אם זה פרעון מוחלט, פקע החוב ונשאר רק השטר. אם זה פרעון מתונה, עסקת היסוד תקפה, ואפשר לפרוע או את זה או את זה. אפשר לפרוע עם שטר חוב אך זה פחות עדיף. מעדיפים שיקים כי ככה יש בנק בדרך, למרות שההבדל לא גדול.
חדירת כרטיסי האשראי הביא לילרידה בהיקף השימוש בידי צרכנים. היו ציפיות שהשיקים יעלמו אבל זה לא קרה. סוחרים ממשיכים להשתמש בשיקים.
חברות האשראי גובות אחוזים רציניים – 3-8%. הלקוח מקבל חצי חודש מחברת האשראי, זה אומר שהחברה גובה ריבית משמעותית מהספק.
למה השיק ירד מגדולתו אם זה כ"כ זול? חברת האשראי נותנת גבול וכך פוחת מס' השיקים בלי כיסוי. כיום יש חברות שמאשרות שיקים. הבעיה היא שמאשרים שיקים של אנשים שבין כה וכה הספק היה מאשר אותם כי הם נראים “בסדר”...
כל אמצעי תשלום משרת אותנו לעוד מטרה – קבלת אשראי. שטר חליפין הוא אמצעי טוב לקבלת אשראי.
הבדלים בין מערכת הבנקאות בארץ לארה"ב. בארץ המערכת מאד משוכללת. הבנקים הם מונופולים. ארה"ב מאד גדולה, ולהעביר שיקים לוקח מלא זמן.
יש שם כרטיס דביט – משלמים בכרטיס והסכום יורד מיד. אין שם מינוס בחשבון. חברות האשראי נכנסו לפרצה הזאת – באמצעות כרטיס האשראי אפשר לרכוש מוצרים גם באמצעות יתרת חובה (לא דרך הבנק). הבעיה היתה שחברות האשראי לא עצרו את האנשים כאשר הם הגיעו למינוסים מטורפים.
הבעיה העיקרית עם שיקים היא אוח"כ. צרכן כתב שיק וקנה מוצר, לא קיבל את המוצר, הספק פשט את הרגל. אין מוצר ואי אפשר לבטל את השיק – כי הוא הוסב לאוח"כ. האוח"כ היה הבנק שקיבל את השיק כפקדון משכון לחשבון חח"ד. בארץ, כל הניסיון להגביל את האחיזה כשורה אצל צרכנים נכשלו בגלל הלובי של הבנקים. בארה"ב הצליחו לעשות את זההמשך אמצעי תשלום
- הוראת קבע לבנק. הבנק בעצם לא מעורב, הוא נותן לנושה גישה לחשבון של החייב.
- המחאת זכויות – הממחה מעביר לנמחה את הזכות שיש לו מול החייב. יש הסדר בחוק המחאת חיובים והוא שונה מההסדר בפק"ש. אפשר להעביר את הזכות במידה מסויימת אבל אין אוח"כ. האם אפשר להחיל הוראות מחוק המחאת חיובים על דיני שטרות? ס' 10 של חוק המחאת חיובים מבהיר שלא. גם בפק"ש יש הוראה שאומרת ששטר אינו המחאת חיובים -ס53.
- אשראי דוקומנטרי – צורת התשלום הזאת נוצרה במטרה להביא לחיבור מוצלח בין יבואן ליצואן – שני סוחרים שנמצאים במרחק גיאוגרפי בלי קשר ביניהם. זה נועד להתגבר על הבעיה שלא רוצים לסמוך על הצד השני. רוצים שהתשלום וקבלת הסחורה יהיו בו"ז. בעזרת אשראי דוקומנטרי, ברגע שהיצואן מביא לבנק שטר מטען, הבנק משלם. שטר מטען נחשב שטר סחיר, כי הוא לא רק מהווה ראיה לכך שיש מטען באוניה, אלא שהוא מייצג את המוצרים. מי שיש לו את השטר הוא בעל הזכות הקניינית בסחורה.
הבנק מוציא ליצואן אשראי לפי פנייה של היבואן – לשלם לפי תנאים מסויימים.
לסיכום תמיד יש לנו משולש – זה נועד להתגבר על הקשיים בעסקים.
כרטיסי חיוב
יש את חוק כרטיסי חיוב מ-86. יחסית ישן. הוא לא קודיפיקטיבי.
המונח הכולל הוא כרטיס חיוב – כולל כרטיס אשראי, כרטיס תשלום, כרטיס חיוב לא מוגדר.
יסודות הכרטיס:
- לוחית או חפץ
- לשימוש חוזר (ניתן להטעין)
- לרכישת נכסים – מקרקרעין, מטלטלין, כסף, שירותים או זכויות
- מאד ספק
- ללא תשלום מיידי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה