המצגות יעלו אחרי כל שיעור, מחייב מה שנאמר בשיעור ולא במצגת. להתעדכן כל הזמן בוירטואל לגבי חומר הקריאה. בחינה עם חומר סגור.
מבוא
משפט בינל"פ – PRIVATE INTL LAW - עוסק בחיכוך בין דינים שונים של מערכות משפט שונות.
יכול להיות בין מערכות של מדינות שונות, אבל למשל בישראל יכולה להיות התנגשות בין הדין הדתי והאזרחי, ובין דתות שונות. שם אחר לענף הוא התנגשות/מתקל דינים – CONFLICT OF LAWS.
המטרה של משב"פ היא לתת לביהמ"ש הישרלי כללים להחליט כאשר יש גורם זר בדיון.
כולל 3 תחומים:
סמכות בימ"ש ישראלי לדון ולפסוק במקרה שבו נוכח גורם זר – החלטה מיהו הפורום המוסמך
ברירת הדין – CHOICE OF LAW – באיזה כללים ישתמש ביהמ"ש הישראלי
הכרה בפס"ד שנתן מוסד שיפוט/בוררות זר - ואכיפתו.
דוגמאות:
תושב ואזרח ישראל נותן שיק לתושב ואזרח, כאשר השיק נמשך על בנק בחו"ל או שנועד להפרע בחו"ל או שהשיק במטבע זה. יש לנו פה אלמנט זר, באופן עקרוני נכניס את המבל”פ.
תחום המשפחה והיירושה הוא מאד בולט בעניני מבל"פ, במיוחד בישראל.
למשל בתחום של נישואין: בני זוג נישאו בארץ זרה, אחד מבני הזוג תושב / אזרח של מדינה זרה וכו'. בישראל גם אם הכל נעשה בישראל וכולם אזרחים ותושבים ישראלים, עדיין צריך להכריע בין ערכאה ודין דתיים (ואיזה דת) או אזרחיים.
לשים לב – לכל מדינה יש מבל"פ משלה.
השאלות החשובות הן סמכות השיפוט וברירת הדין, הן מאד קשורות אחת לשניה. הן יכולות לעלות ביחד או בנפרד. הנוא של הכר ואכיפה של פס"ד זרים הוא שאלה נפרדת.
סמכות השיפוט - השאלה יכולה להתעורר בכל סוג של קייס. בד"כ יעלה כאשר הנתבע לא נמצא בישראל והתובע מעוניין להזמינו למשפט.
נוא ברירת הדין גם יכול להופיע בכל הקשר.
שניהם רק בנושאים אזרחיים ומסחריים. לא פולטיים, חוקתיים, פליליים או מנהליים.
נוא של הכרה ואכיפת פס"ד זרים יכול להתיחס ל: הפרת חוזה ,נזק, בעלות, סטטוס (גירושין, החזקת ילדים, אימוץ) וכו'.
אמרנו שלענף יש 2 שמות – משפט בינ"ל פרטי והתנגשות דינים. אף אחד מהם לא מתאר בשלמות את התחום.
CONFLICT OF LAW הוא שם לא מדוייק כי מטרת התחום היא להפטר מההתנגשויות ולא לקיים אותן. זה השם שנקלט באנגליה ובקומון לו מאז שנכתב על כך חיבור ע"י DICEY 1896.
באירופה השתמשו ב PRIVATE INTL LAW, זה גם השם שאנחנו משתמשים בו. המונח PRIVATE מנוגד ל-PUBLIC. משב"ל פומבי הוא בין מדינות/גופים ויש לו מקורות על-מדינתיים. משב"ל פרטי יכול גם לעסוק במערכת יחסים בין פרט למדינה אבל זה כל עוד מערכת היחסים ביניהן נשלטת ביי שיטת משפט מקומית.
מקורות המבל"פ בישראל:
מורשת הקומון לו (לא היה תחום מקביל עות'מאני ולכן היתה לו חשיבות רבה)
חקיקה בריטית (סימן 64, 65, 47 לדבר המלך במועצתו) ומנדטורית (למשל ס' 72 בפקודת השטרות)
חקיקה ישראלית – יש המון חוקים
פסיקה
אמנות בינ"ל שנקלטו בחקיקה
הביטוי INTL הוא מטעה כי לא מדובר על יחסים בין מדינות.
המונח LAW לא מתיחס לנורמה רגילה כמו מדיני חוזים אלא מעין "שוטר תנועה" שקובע האם תהיה סמכות שיפוט ואיזה דין יחול. לא קובע זכויות וחובות.
ההיבט הגיאוגרפי
כל מדינה שאינה ישראל נחשבת זרה. נתעלם כרגע מסוגיית השטחים. באנגליה מקובל לראות גם במושבות (וגם באוסטרליה, קנדה וניו זילנד) מדינה זרה. גם אנגליה וסקוטלנד נחשבו זרות למרות שהן יחידה פוליטית אחת. לכן נתחס למשפט אנגלי ולא בריטי. אם יש חוק זהה באנגליה ובסקוטלנד, זה עדיין נחשב דין זר.
לגבי מדינות פדרליות – בארה"ב למדינות יש תחומי שליטה מאד נרחבים. מבחינה פורמלית אי אפשר להגדיר "משפט אמריקאי". למרות זאת יש מגמות של האחדת המשפט הפרטי. גם קנדה היא פדרלית. גרמניה היא פדרלית אבל וסטרייך לא חושב שיש שיטת משפט נפרדת לכל מדינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה