ביאזי נ' הלוי
חוזה למכירת בצל הסתבך. הצדדים הגיעו להסכם עם תוקף של פס"ד לקבל עליהם את המסקנות של בדיקת פוליגרף. הערעור נוגע ליכולת של ביהמ"ש לכבול עצמו לפוליגרף.
פסה"ד:
בך (מיעוט):
אין מניעה להתיר פוליגרף במשפטים אזרחיים אם שני הצדדים הסכימו לכך ובכפוף לשק"ד ביהמ"ש. ההסכמה צריכה להיות פוזיטיבית ולא בשתיקה. ביהמ"ש רשאי להביא בחשבון תוצאות של בדיקת פוליגרף כאשר הוא בוחן מהימנות של עדים. אולם תוצאות הפולי' לא אמורות לחייב את ביהמ"ש.
הצדדים רשאים להתנות על דיני הראיות כאשר זה לא פוגע במסכות הבסיסית של ביהמ"ש ולא נוגד את טובת הציבור.
ביהמ"ש לא יתן תוקף להסכם שמונע ממנו לבדוק את מהימנות הראיות (אלא אם הצדדים מסכימים על עובדות מסוימות).
אסור לביהמ"ש להסכים שההכרעה בין הצדדים תהיה בהטלת מטבע, פניה לאסטרולוג וכו'.
גולדברג (רוב):
הסכם בין הצדדים עדיף על גילוי האמת.
אינגסטר נ' לנגפוס
מותר להביא טענות כוזבות (אך אסור להביא ראיות כוזבות) (כנראה? לא ברור)
אריה חברה לביטוח נ' שטמר
שטמר נפגע בתאונת דרכים. הוא קיבל פיצוי וחתם על כתב ויתור. לאחר מכן תבע את חברת הביטוח. שטמר לא הביע טענת עושק נגד כתב הויתור, ולכן עכשיו הוא מבקש לתקן את כתב התביעה.זה קורה בשלב מאד מאוחר במשפט.
פסה"ד
כתב התביעה היה צריך להתיחס לכתב הויתור ולטענת העושק. זאת עובדה מהותית והיה צריך לציין אותה.
חברת הביטוח היתה צריכה להעלות את הבקשה לדחייה על הסף בכתב.
אדם זכאי ליומו בביהמ"ש. ליקוי בכתב הטענות אינו חייב להכריע את גורלה של תביעה.
ג'רבי נ' בן דוד
ביהמ"ש סרב להאריך את המועד לתשלום סכום כסף שהוסכם עליו בהסכם פשרה עם תוקף של פס"ד.
הסכום לא שולם באותו היום בשל טעות בחישוב, ושולם במלואו לאחר יומיים. בן דוד טען שבגלל שהסכום כולו לא שולם באותו היום, מגיע לו הסכום שנפסק בביהמ"ש (ולא זה של הסכם הפשרה).
פסה"ד:
יש חוסר תו"ל של ג'רבי, בן דוד התכוון לשלם לו ואיחר רק ביומיים. לא נגרם לג'רבי שום נזק.
במקרים כאלה ביהמ"ש אינו צריך לסייע לעמוד על קוצו של יוד.
שקולניק נ' זכאי
ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי להאריך מועודי תשלום של סכומים שנקבעו בהסכם פשרה עם תוקף של בי"ד.
בהסכם נקבעו 3 תשלומים. זכאי לא שילם אפילו את התשלום הראשון. שקולניק פתח בהליכי הוצאה לפועל, ובתגובה זכאי שילם את כל הסכום. הוא טען שבגלל שהיה בניגריה הוא לא ידע שהתשלומים התעכבו.
ההלכה לגבי הארכת מועד תשלום היא שניתן לעשות זאת כאשר:
- אי העשיה נובעת מנסיבות שלמבקש לא היתה עליהן שליטה
- הארכת המועד נחוצה למנוע אי צדק
במקרה זה, ביהמ"ש המחוזי סבר שיש חוסר צדק כי הסכם הפשרה כלל מעין קנס על אי-תשלום בזמן.
פסה"ד:
אין מקום לטענה שיש בהסכם קנס עונשי כאשר באים להאריך את מועד התשלום.
לביהמ"ש יש סמכות טבועה לתת סעד דיוני במקרים של חוסר צדק. אך אסור להשתמש בסמכות זו אלא אם במקרים של אי-צדק ברור ומוחלט. הארכת מועד צריכה להיות רק במקרים נדירים, כי היא פוגעת בסופיות הדיון.
התנאי החשוב יותר הוא מניעת חוסר צדק (פחות חשובה הסיבה לכך שלא שולם הכסף).
במקרה זה המשיב פשוט התרשל - הערעור מתקבל.
שילה נ' רצקובסקי
תביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים. התובעת הביאה חוו"ד של מומחה שלילד יש 25% נכות צמיתה. חברת הביטוח ביקשה שהילד יבדק אצל רופא מטעמם, שגר בתל אביב. ביהמ"ש קבע שזאת בקשה לא בלתי-סבירה. הילד רוצה להבדק בירושלים.
פסה"ד:
בן פורת+כהן: התנאי על "אי היענות ללא הצדק סביר" צריך להיות מפורש לטובת התובע.
כל עוד יש רופא אחר ראוי צריך לקבל את סירובו של הנפגע.
במקרה זה חברת הביטוח לא הוכיחה שדרוש דווקא רופא בת"א
ברק: מסכים עם התוצאה אך רוצה להגיע בדרך של תו"ל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה