כאשר קבוצות פותרות את הסכסוכים שלהן מחוץ לביהמ"ש. ע"פ ידלין זהו פתרון סכסוכים
- לא מהמדינה
- לא צנטרליסטי – בקבוצה שפותרת את הסכסוכים חלוקת הכח היא כמעט שווה
ע"פ קוטר, הסדרה היא פרטית
- רק כאשר יש תחרות בין הפורום שמסדיר פרטית לבין פורומים אחרים לגבי אותם סכסוכים עצמם. במילים אחרות אין מונופול.
- הנורמות הן פרטיות במובן זה שהן נוצרות ע"י הקהילה
משפטנים, אנתרופולגים ואנשי מדעי המדינה חוקרים את ההסדרה הפרטית מזוויות שונות.
פורום תקנה, האם הוא ארגון פרטי? הוא לא הוקם ע"י המדינה. היא מעורבת בו מהבחינה שהיא נותנת לו כסף. היא לא מפקחת עליו. היועמ"ש התבסס על המלצות שהם נתנו לו. בכך הוא נתן להם לגיטימציה. לגיטימציה זה סוג מעורבות מאד שכיח אך לא נראה לעין.
האם הוא צנטרליסטי? משתמשת בו החברה הדתית. היא בנויה על הירככיות. זה ארגון לא צנטרליסטי.
לפי ידלין, פורום תקה הוא לא פרטי.
לפי קוטר הוא כן. יש תחרות בין פורום תקנה לבימ"ש מבחיה פורמלית. מבחינה מהותית לא היה אפשר לפנות לפורום אחר. כאשר בודקים אם יש לאדם פורום לבחור צריך לדעת מה יקרה להם אם הם יבחרו בפורום אחר. לכן בעצם אין בחירה. הקהילה יוצרת נורמות כאלה שאי אפשר לבחור. המסקנה – אין דבר כזה הסדרה פרטית...
מי מתעסק בהסדרה פרטית?
מודל הפרטת המשפט – טוען שכעניין נורמטיבי צריך להפריד את החקיקה, שיפוט ואכיפה מהמדינה. נכנס למודל הזה שבוע הבא. המודל הזה נבנה על מחקרים אמפיריים של משפטנים שגילו קבוצות שפותרות סכסוכים באופן פרטי.
ספרות של רב-תרבותיות – מדבר על יחסים בין המדינה לקהילה. קימליקה הוא אבי התחום. הוא מפריד בין מיעוט לאומי לבין מהגרים כאשר דנים ביחס בין המדינה לקבוצה. המהגרים מסכימים לחוקים של החברה שאליה הגיעו. מיעוט לאומי:
1. היו נוכחים בטריטוריה לפני המדינה. לכן יש להם זכות להיבדל.
2. היתה להם היסטוריה של ממשל עצמי לפני הקמת המדינה.
3. תרבות משותפת
4. שפה משותפת
5. בעלי מוסדות מתפקדים של ממשל עצמי (לא רק היסטוריה)
הקבוצות המיוחדות שעונות להגדרות האלה רוצות 3 זכויות
1. הזכות לייצוג בפוליטיקה
2. ממשל עצמי (חינוך, גביית מיסים וכו') – כולל פורומים פרטיים לפתרון סכסוכים
3. זכויות פוליאתניות – מגיעות גם למהגרים וגם למיעוט לאומי – מתירות להם לפעול בהתאם לתרבות שלהם.
עוד הבחנה שקימליקה עושה היא בין הגנות חיצוניות והגנות פנימיות.
הגנות פנימיות – למשל, רצח על כבוד המשפחה. למה זאת הגנה פנימית? כי אלה חוקים שנכפים על אנשים בקבוצה ע"י הקבוצה (חוקי התנהגות של נשים). זאת פגיעה בפרטים בתוך הקבוצה במטרה להגן על הקבוצה. הגנה מפני הפנים.
הגנה חיצונית – למשל הקבוצה מגנה על הזכות של הקבוצה לחינוך. הגנה מפני החוץ.
קימליקה אומר שהגנות חיצוניות מקדמות שיוויון של הקהילה ופנימיות לא, ולכן נאפשר רק את החיצוניות.
הוא חושב שלמיעוטים לאומיים מגיעה אוטונומיה משפטית. האם זה סוג של הסדרה פרטית?
ע"פ ידלין – יש לה לגיטימציה מהמדינה, היא צנטרליסטית כי היא בתוך קבוצות מיעוט היררכיות.
ע"פ קוטר – לפעמים יש מונופול ולפעמים לא, ולפעמים הקהילה יוצרת את הנורמות. בקיצור אי אפשר להכריע. כשקוטר אומר הקבוצה מייצרת את הנורמות הוא מתכוון למשהו יותר דמוקרטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה