הגישות הדינמיות:
- מתיחסות להשפעות של הילדות על ההווה
- מתיחסות להשפעת הלא-מודע
- בטיפול – מרכזיות ההעברה ואסוציאציות חופשיות
פסיכופתלוגיה זה מה שה-DSM מגדיר ככזו.
ההגדרות הן תאוריות ולא מתיחסות לעבר.
צירים בDSM:
1. מסתומות ומצבים קליניים עיקריים
2. הפרעות אישיות – 3 אשכולות
1. A – מוזר (פרנואידית, סכיזואידית, סכיזוטיפלית)
2. B – דרמטי (אנטי חברתית, גבולית, היסטריונית, נרקיסיסטית)
3. C – חרדתי (המנעותית, תלותית, כפייתית)
3. מצב רפואי כללי
4. בעיות פסיכו חברתיות וסביבתיות
5. ציון תפקוד כללי
ה-DSM חשוב אך בעייתי. הקריטריונים שלו לא ברורים מספיק. הקשר תרבותי יכול ליצור מה שנראה כהפרעה. ה-DSM לא מתיחס לכך. המודל כולו של תיאור תופעות בקטגוריות נלקח ממדעי הטבע, מדעי הרוח לא בהכרח אפשר לסווג ככה.
ה-PDM הוא מדריך לאבחון פסיכודינמי, שנועד ללוות את האבחה באמצעות ה-DSM. הוא נותן משמעות פסיכודינמית לסיפמטומים. יש בו יותר הפרעות מאשר ב-DSM.
רמות ארגון אישיות
בפסיכיאטריה של המאה ה-19 היתה אבחנה בין נוירוטים לפסיכוטים. פסיכוזה זה אובדן בוחן המציאות. נוירוזה זה יותר אינהיביציה של התפקוד. באמצע המאה ה-20 קלינאים התחילו להתיחס לחולים שנמצאים בין הנוירוזה והפסיכוזה – אנשים שמתפקדים אבל יש להם מאפיינים פסיכוטיים תחת לחץ (גלישה פסיכוטית) – חולים גבוליים. מטפלים ראו את התופעות האלה בטיפול. ההתנהגות שלהם לא יציבה, או שהם יותר מידי נסחפים עם ההעברה. מדובר ברצף ולא בקטגוריות.
קרנברג טבע את מושג רמות האישיות.
- ארגון אישיות פסיכוטי – קרנברג שם שם הפרעות לא טיפוסיות. ב-PDM אין שם הפרעות – זה פסיכוזה ולא אישיות.
- גבולי נמוך
- גבולי גבוה
- נוירוטי
רמות הארגון מגדירות את דרגות החומרה – ככל שאנחנו יותר קרובים לנוירוטי כך יש יותר יכולות בוגרות.
ההישגים ההתפתחותיים של האישיות:
- יכולת לראות את עצמך/אחרים בדרכים מזוייקות מורכבות ויציבות IDENTITY
- יכולת לשמור על מערכת יחסים אינטימיות, יציבות ומספקות OBJECT RELATIONS
- יכולת לחוות את עצמך'אחר בטווח רגשות AFFECT TOLERANCE
- יכולת לוותר דחפים ורגשות ויכולת להפעלת הגנות או דרכי התמודדות AFFECT REGULATION
- יכולת לפקד בהתאם לתחושת מוסריות בוגרת ורציפה SUPEREGO INTEGRATION, EGO IDEAL
- יכולת לתפוס את המציאות באופן קונפורמי REALITY TESTING
- יכולת להתמודד עם לחצים ולהתאושש מאירועים כואבים ללא קושי ניכר EGO STRENGH AND RESILIENCE
רמות ארגון אישיות ב-PDM
- אישיות בריאה – כוללת את כל היכולות שהזכרנו קודם. יכולים להיות קשיים או היבטים נוירוטיים סביב נושאים מסויימים, אבל יש גמישות אישיותית להתמודד איתם.
- הפרעת אישיות ברמת ארגון נוירוטית – נוקשות כלשהי, איזשהו תסביך. האדם מגיב לאירועים מלחיצים באותה דרך, משתמש באותן הגנות. יש מוקד קושי, הקשר מסויים (למשל רק מול סמכות), ושאר התחומים יחסית משוחררים.
- הפרעת אישיות ברמת ארגון גבולית – אי יציבות יציבה. קשיים בין אישיים, בעבודה, תקופות של דיכאון וחדרה, התמכרויות, פגיעה עצמית, ... בעיה בויסות רגשות ודחפים. שימוש הגנות פרימיטיביות כמו פיצול (ראיית העולם במונחים של טוב ורע). קשה ליצור קשר בטיפול. ככל שנעים מטה ברצף הגבולי יש מאפיינים פסיכוטיים – כמו דלוזיות. הרגשות שעולים במטפל כלפי המטופל (העברת נגד) הם של עוינות או פנטזיות הצלה, ולא רגשות חמים כמו בנוירוטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה