אנדרסן 1
מעטים הגדירו מה זה מדינת רווחה. המחקרים המוקדמים הניחו שככל שהמדינה מוציאה יותר כסף, כך היא יותר "רווחתית". השאלה צריכה להיות על מה מוציאים את הכסף.
תרבורן טען שמדינת רווחה היא כזו שרוב ההוצאות של המדינה בה הן לרווחת משקי הבית.
טיטמוס הבחין הין הוצאות אוניברסליסטיות לאלה שמכוונות רק למעוטי היכולת.
מרשל טען שהגרעין של מדינת הרווחה היא אזרחות סוציאלית. מדובר בהענקת זכויות סוציאליות לאזרחים. אך חייבים לבחון גם את מעורבות המדינה בשוק ובמשפחה.
דה-קומודיפיקציה - כאשר מתן שירות הוא זכות, כאשר ניתן לאדם להשתחרר מהשוק. זה מחזק את העובדים, לכן מעבידים תמיד התנגדו לה. המודל של ביטוח סוציאלי אינו בהכרח מביא לדה-קומ'. גם מתן סעד לכולם אינו בהכרח מביא לדה-קומ', כי זה לא יהיה מספיק כסף. ע"מ שנגיע לדה-קומ', צריך שהעובד יכול לא לעבוד כשהוא חושב שהוא צריך (למשל, אם הוא חולה).
ניתן גם לבחון איזה מעמדות יוצרת מדינת הרווחה. למשל, מתן שירותי סעד ע"ב מבחן הכנסות יוצר מעמד של "נזקקים". גם הביטוח הסוציאלי יוצר מעמדות. הגישה של הלייבור היתה לתת את הרווחה דרך ארגוני העובדים, ושוב נוצרו מעמדות.
הסוציאליסטים באים בגישה אוניברסלית - ללא מעמדות. הבעיה היא שזה מביא למצב שבו העניים נשענים על הרווחה והעשירים על השוק. יש מדינות בהן הפתרון הוא לתת הטבות אוניברסליות, אבל לתפור אותן כך שיתאימו ספציפית לכל מעמד.
מודלים של מדינת רווחה:
1. ליברלית - סיוע ע"ב צורך, העברות (כספים) אוניברסליות צמודות או ביטוח סוציאלי צנוע. דואגים בעיקר לעניים ויש בכך סטיגמה. המדינה מעודדת את השוק. למשל - ארה"ב.
2. קורפורטיזם - זכויות הן תלויות סטטוס. פחות אכפת מיעילות השוק, אך יש מחוייבות לכנסיה ולמשפחה. למשל - צרפת, גרמניה.
3. סוציאל-דמוקרטיות - הרחבת עקרונות האוניברסליזם והדה-קומ' למעמד הבינוני. המטרה היא שיוויון במכנה המשותף הגבוה ולא הנמוך. זה מנגנון מאד קר, ולכן הוא מצריך שהרבה אנשים יעבדו. למשל - סקנדינביה.
בניסיון לגלות ממה נובעים המודלים השונים, הכותב מגיע למסקנה שיש חשיבות רבה למעמד החקלאים. בכל מקרה, מדינות הרווחה התגבשו אחרי מלחה"ע II ע"ב הקואליציות הפוליטיות במעמד הבינוני.
אנדרסן 2
המשפחה היא מוסד חברתי "מקבל החלטות". באופן כללי, אנשים הפכו ליותר אינדיבידואלים ומוביליים, ותלותם במשפחה נחלשה. אך זה לא אומר שזה מוסד לא חשוב.
המשפחה חזרה לקדמת הבמה משתי סיבות: ביקורת פנמיניסטיות על המודל הסוציאליסטי, והעובדה שהמוסד הזה משתנה פתאום.
באיזו המידה המשפחה היא מוסד שמספק את הצרכים של הגבר? כאשר מודל מדינת הרווחה מתבסס על סיוע לעובדים, הגברים בד"כ ירוויחו ע"ח הנשים.
דה-פמיניליזציה - ניסיון לשחרר את האדם מהמשפחה מבחינה כלכלית.
יש הבדל בין מדינות שונות במידה בה קשישים תלויים בילדיהם; כמה כסף מוציאים על day care; כיצד ממסים הכנסה שניה של משק בית; כמה נשים עובדות.
דורון - כ"כ מתומצת שאין מה לסכם, תשקיעו 5 דקות...
מעטים הגדירו מה זה מדינת רווחה. המחקרים המוקדמים הניחו שככל שהמדינה מוציאה יותר כסף, כך היא יותר "רווחתית". השאלה צריכה להיות על מה מוציאים את הכסף.
תרבורן טען שמדינת רווחה היא כזו שרוב ההוצאות של המדינה בה הן לרווחת משקי הבית.
טיטמוס הבחין הין הוצאות אוניברסליסטיות לאלה שמכוונות רק למעוטי היכולת.
מרשל טען שהגרעין של מדינת הרווחה היא אזרחות סוציאלית. מדובר בהענקת זכויות סוציאליות לאזרחים. אך חייבים לבחון גם את מעורבות המדינה בשוק ובמשפחה.
דה-קומודיפיקציה - כאשר מתן שירות הוא זכות, כאשר ניתן לאדם להשתחרר מהשוק. זה מחזק את העובדים, לכן מעבידים תמיד התנגדו לה. המודל של ביטוח סוציאלי אינו בהכרח מביא לדה-קומ'. גם מתן סעד לכולם אינו בהכרח מביא לדה-קומ', כי זה לא יהיה מספיק כסף. ע"מ שנגיע לדה-קומ', צריך שהעובד יכול לא לעבוד כשהוא חושב שהוא צריך (למשל, אם הוא חולה).
ניתן גם לבחון איזה מעמדות יוצרת מדינת הרווחה. למשל, מתן שירותי סעד ע"ב מבחן הכנסות יוצר מעמד של "נזקקים". גם הביטוח הסוציאלי יוצר מעמדות. הגישה של הלייבור היתה לתת את הרווחה דרך ארגוני העובדים, ושוב נוצרו מעמדות.
הסוציאליסטים באים בגישה אוניברסלית - ללא מעמדות. הבעיה היא שזה מביא למצב שבו העניים נשענים על הרווחה והעשירים על השוק. יש מדינות בהן הפתרון הוא לתת הטבות אוניברסליות, אבל לתפור אותן כך שיתאימו ספציפית לכל מעמד.
מודלים של מדינת רווחה:
1. ליברלית - סיוע ע"ב צורך, העברות (כספים) אוניברסליות צמודות או ביטוח סוציאלי צנוע. דואגים בעיקר לעניים ויש בכך סטיגמה. המדינה מעודדת את השוק. למשל - ארה"ב.
2. קורפורטיזם - זכויות הן תלויות סטטוס. פחות אכפת מיעילות השוק, אך יש מחוייבות לכנסיה ולמשפחה. למשל - צרפת, גרמניה.
3. סוציאל-דמוקרטיות - הרחבת עקרונות האוניברסליזם והדה-קומ' למעמד הבינוני. המטרה היא שיוויון במכנה המשותף הגבוה ולא הנמוך. זה מנגנון מאד קר, ולכן הוא מצריך שהרבה אנשים יעבדו. למשל - סקנדינביה.
בניסיון לגלות ממה נובעים המודלים השונים, הכותב מגיע למסקנה שיש חשיבות רבה למעמד החקלאים. בכל מקרה, מדינות הרווחה התגבשו אחרי מלחה"ע II ע"ב הקואליציות הפוליטיות במעמד הבינוני.
אנדרסן 2
המשפחה היא מוסד חברתי "מקבל החלטות". באופן כללי, אנשים הפכו ליותר אינדיבידואלים ומוביליים, ותלותם במשפחה נחלשה. אך זה לא אומר שזה מוסד לא חשוב.
המשפחה חזרה לקדמת הבמה משתי סיבות: ביקורת פנמיניסטיות על המודל הסוציאליסטי, והעובדה שהמוסד הזה משתנה פתאום.
באיזו המידה המשפחה היא מוסד שמספק את הצרכים של הגבר? כאשר מודל מדינת הרווחה מתבסס על סיוע לעובדים, הגברים בד"כ ירוויחו ע"ח הנשים.
דה-פמיניליזציה - ניסיון לשחרר את האדם מהמשפחה מבחינה כלכלית.
יש הבדל בין מדינות שונות במידה בה קשישים תלויים בילדיהם; כמה כסף מוציאים על day care; כיצד ממסים הכנסה שניה של משק בית; כמה נשים עובדות.
דורון - כ"כ מתומצת שאין מה לסכם, תשקיעו 5 דקות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה