כמה הערות על נטייה מינית
הטרונורמטיביות – לא רק עם איזה מין אני מקיימת יחסי מין אלא גם לפרמטרים האחרים – גיל, מעמד, אביזרים וכו'
על פי נקבעת הנטייה המינית?
- עם מי מקיימים יחסי מין
- אל מי נמשכים
- במי מתאהבים
- על מי מתאהבים
- על מי חולמים
בכל רמה אפשר לדבר על רצף, או שני סולמות (עד כמה אתה נמשך לנשים? עד כמה לגברים?)
הרמות לא בהרכח מתאימות זו לזו. יש לנו הנחה שיש סטרייטים, גיי ובי. ראינו שפיזית ש-99% מהאנשים הם זכרים או נקבות לגמרי. בנטייה מינית החלוקה ל-3 קטגוריות היא עוד יותר מאולצת.
המחקר שעשינו: יש קבוצה גדולה של אנשים שלא נמשכת למגדר השני בכלל, בערך חצי נמשכים לשני המדרים, ומעטים נמשכים רק למגדר השני.
אנחנו מניחים שנטייה מינית משליכה על הזהות. איזה הנחות צריך בשביל לדבר על זהות מינית:
- לכל פרט יש רק מגדר אחד
- האנשים הם בקשר מונוגמי (כלומר אני יכולה לחיות כרגע עם גבר, לא עם גבר ואשה בו"ז)
- אפשר לחלק את הנטייה המינית לקטגוריות
- נטייה מינית היא קבועה (כי זהות היא קבועה)
- נטייה מינית היא בקורלציה גבוהה עם משתנים אחרים.
זהות מינית מניחה מהותנות – לכל הפרטים בקטגוריה מהות משותפת. אנחנו מחפשים משהו שיסביר למה אנשים הומואים, משהו שמשותף לכולם.
לגבי לסביות, מצאו שיש סיבות שונות: נמשכות רק לנשים, מתאהבות רק בנשים, סיבות פוליטיות. ברוב ההסברים האלה ההטרוסקסואליות היא שקופה – לא מחפשים לה הסברים.
משיכה מינית נתפסת כאחד המאפיינים של המגדר. להיות גבר זה להמשך לאשה. לכן הומו נתפס כנשי. קוראים לזה אינברסיה – היפוך. הגישה הזאת משמרת את ההטרוסקסואליות של התשוקה. המיניות ההטרו' מוגדרת במשיכה על רקע של הבדל בין גבר לאשה. ברגע שעושים אינרסיה, משמרים את זה שהמשיכה היא בין "גברי" ל"נשי".
יש הרבה מחקרים שבודקים הם לסביות דומות לגברים והאם הומואים דומים לנשים. ברוב המדדים אין הבדלים. יש מדדים בהם הומואים יותר גבריים – משהו במבנה האוזן וגודל ועובי של איבר המין.
לסביות – גם אצלן מבנה האוזן יותר גברי. מה שחשוב זה שיש המון מחקר.
בכל זאת במחקרים אנחנו צריכים לעבוד עם קטגוריות (בדיוק כמו שמחלקים כל תכונת רצף לקטגוריות).
מעבר לשני מגדרים
התפיסה המרעבית הנורמטיבית היא שיש רק 2 מגדרים. כל אחד שייך למגדר אחד. המגדר קבוע לכל החיים.
תרבויות שיש בהן יותר מ-2 מגדרים
בהודו, תאלינד, דרום פסיפיק, עומן – יש 3 מגדרים. מאפייני המגדר השלישי:
- זכרים גנטית שמתנהגים כמו נשים באופן מוקצן
- מקיימים יחסי מין עם גברים – לא נחשבים הומואים וגם בני הזוג שלהם לא
- בחל מהתרבויות הצגדר אינו סטטי
בשבטים אינדיאניים יש זכרים ונקבות שנעים בין המגדרים. פרטנרטים מינים לרוב מאותו מין אך לא תמיד
בבלקנים אשה יכולה להפוך להיות "גבר”, אך אסור לה לקיים יחסי מין עם דברים
באפריקה יש אשה שנושאת אישה ואחת מהן היא "בעל". אין קשר מיני ביניהן, ויכול להיות לכל אחת מהן קשר עם גברים. הפונקציה של נישואין וילדים היא שבטית. אבהות מושגת ע"י תדלום מוהר ולא משנה מי הוליד אותם.
טרנסקסואליות ומגדריות
ב-DSM IV נקראית GENDER IDENTITY DISORDER – רצון חזק להיות במין השני, או אמונה שאתה כבר במין השני. לאינטרסקס לא יכולה להיות את הבעיה הזאת על פי ההגדרה.
אין עדויות לכך שהם לא נורמלים ברמה הביולוגית.
גם בתחום הזה יש הטייה מחקרית, יותר מחשק על גברים שרוצים להפוך לנשים M2F מאשר על F2M. יש חוסר מתאם בין הזהות המגדרית למאפיינים הפיזיים של הגוף. ההרגשה של חוסר ההתאמה יכולה להופיע בשלב מוקדם בחיים או יותר מאוחר. יכולים להמשך מינית לשני המגדרים. חלקם משנים נטייה מינית אחרי.
ההערכה היא שבערך שליש עוברים לגמרי למגדר השני – ניתוח לשינוי מין. האחרים מסתפקים בשינוי לבוש, צורת התנהגות, הזרקת הורמונים. הטרנס נאבקו הרבה שנים על הזכות שלהם לשנות את הגוף שלהם. רק משנות ה-60 זה מותר. האדם צריך לשכנע שהוא אכן שייך למגדר השני, להיות מאד סטריאוטיפי. הטרנס בוורסיה הזאת מאד משמרת את החלוקה המגדרית. בשנים האחרונות הרבה טרנס בוחרים לא לעשות ניתוח ולא להגדיר "אשה" או "גבר".
במחקר שלנו: בערך חצי שייכו עצמם רק למגדר של עצמם. חצי שייכו לשני המגדרים. כמעט כולם שייכו את עצמם יותר למגדר של עצמם.
המיון לתכונות מגדריות ו"אני"
אצל גברים – תכונות גבריות בגדול מיינו יותר מהר לעצמם. אך יש פיזור
אצל נשים – גרף כמעט סימטרי, הגיבו קצת יותר מהר לצד של האשה.
זה מראה שיש שונות ויש פיזור.
ננסי צ'ודורוב
פסיכואנליטיקנית. היא ניסתה לתאר איך ילד מתפתח להיות בן ואיך ילדה מתתחת להיות בת – ברמת האישיות. נק' המוצא שלה היא שכל התינוקות נולדים במצב של תלות בהורה שמגדל אותם. לכן התינוק מזדהה עם הדמות המטפלת ולא מבחין בינו ובין הדמות המטפלת. כיוון /שבתרבות שלנו המטפל העיקרי, בנים ובנות צרים להתפתח שונה.
אחת המשימות של התינוק זה ליצור את הגבולות בינם לבין הדמות המטפלת – ליצור עצמי נפרד. המשימה הזאת שונה כי המטפלת היא אישה. אמהות מתיחסות אחרת לבנים ולבנות. הן מזדהות יותר עם הבנות שלהן. מכיוון שהיחסים עם אמא עם הילד שלה מעוררים בה את היחסים שלה עם מי שטיפל בה, ובה טיפלה אישה. אצל בנים האמא יותר מדגישה את השוני ולכן יותר קל להם להפרד ממנה מאשר לבנות.
התפתחות בנים: לפתח הזדהות גברית שתחליף את ההזדהות עם האם. זה נעשה ע"י הזדהות עם האב או דמות גברית אחרת. הבעיה היא שהאב היא דמות רחוקה מהילד. לכן ההזדהות היא על בסיס פנטזיה של גבר. הרבה פעמים ההזדהות עם הגבר מוגזרת ע"י שלילה של הנשיות. השלילה היא גם של התלות באם והקשר אתה. הילד עושה את זה ע"י הדחקה של האלמנטים הנשיים אלצו, ודבלואציה של הנשי בעולם.
הגבריות מבוססת על הכחשה של היקשרות ותלות.
התפתחות בנות: צריכות לפתח זהות שמתבססת על ההזדהות הראשונית. אין פה משבר זהות. הן יודעות מה זה אשה ולהיות אשה. נשיות מבוססת על יחסים. יש לבנות תחושה בטוחה של הזהות המגדרית שלהן (הם לא “התחילו אשה”) ויש להן גבולות אגו יותר גמישים. יש לזה יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות הוא הזדהות, לקיחת אחריות על אנשים אחרים, לכן עלולות לאבד את עצמן למען אחרים.
בחירת האובייקט לתשוקה מינית – בנים רוצים את אמא, ולכן הם רוצים נשים.
בנות – לפי התיאוריה הזאת הן צריכות להיות כולן לסביות. אין תשובה טובה. היא אמרה שלנשים יש תמיד הרבה קשרים משמעותיים ואינטימיים עם נשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה