אישיות אובססיבית-קומפולסיבית - OCP
האידיאלזציה של תבונה חודרת לפסיכולוגיה הקולקטיבית. אנחנו מעריכים רציונליות מדעית, פרגמטיזם. יש טענה הפוכה – אנשים מאמינים בקידמה אבל לא ברור להם שזה בהכרח טוב יותר לנו. אנשים חוזרים יותר לרוחניות.
בד"כ OCP היא לאנשים שמתפקדים טוב – בחלק הגבוה של רמות ארגון האישיות. זאת נוירוזה קלאסית. יש שאלה האם יש עלייה או ירידה בתופעה. ההפרעה קשורה לדפוסי הורות נוקשים, וברור שכאלה יש פחות. לכן יש ירידה מסויימת. זה תיקוף לתיאוריה של פרויד – אישיות אנאלית. כלומר מבחינה מדעית יש אישיות כזאת.
קושי באמפתיה כלפיהם – כי הם נורא יבשושיים. יעילים בלי רגש, אפס מודעות עצמית להפרעה.
אבחנה ע"פ ה-DSM
דפוס שמתחיל בבגרות הצעירה, במגוון הקשרים, הקפדה על סדר ופרפקציוניזם (מפריע), שליטה מנטלית וברמה הבינאישית, נוקשות, חוסר פתיחות, יעילות לא יעילה (עיסוק בפרטים ורשימות עד לכדי אובדן המשימה). קשור לTYPE A, וורקוהוליקים. מסירות מוגזמת לעבודה ויצרנות ע"פ הנאה ומערכות יחסים. מצפוניות יתרה וחוסר גמישות מוסרי (סופר-אגו נוקשה). צרנות – קושי לזרוק דברים. הימנעות מהאצלת סמכויות ועבודת צוות, אלא אם הצוות מסכים לך. קמצנות, צבירת כסף למקרה שיהיה אסון.
מה הקשר ל-OCD? אין. יש קומורבידיות של 8%, זה ממש לא הרבה.
OCD
לאדם יש אובססיות ו/או קומפולסיות. אובססיות הן מחשבות או דחפים חודרניים שחוזרים על עצמם, ונחווים כזרים לאגו (“לא אני”). הן מובילות לחרדה. קומפולסיות – תיקון – התנהגות גלויה (לשטוף ידיים) או סמויה (לספור עד 10 בלב).
ב-OCP אין אובססיות ואין קומפולסיות. OCP היא אגו-סינטונית. האדם לא מרגיש שיש בעיה.
אוספים
אספנות היא לא סימפטום רשמי של OCP. בכל זאת נדון בזה.
אנשים אוהבים לאסוף, לארגן, לקבל פריטים חדשים. למה זה טוב?!
אפשרות להגין ייחודיות, דרך להכניס סדר בחיים על חפצים, האדם מחליט איך לסדר את האוסף. זה משהו "שלך". אמצעי להתמודד עם חרדת מוות. אשלייה של סדר ושליטה בעולם.
האם יש קשר ל-OCP? קושי להפטר מדברים, חסכנות. סמיפטומים האלה מתקשרים לאוריינטציה אגרנית (מושג של פרום). ףרום אומר שאנשים עם אוריינטציה אגרנית לא תולים תקווה בכך שמשהו חדש יגיע אליהם מהעולם, והביטחון שלהם מושתת על לא לשחרר. הם יקיפו את עצמם בחומת מגן – חיץ בין הבית לחוץ. המטרה היא להביא כמה שיותר פנימה ולשחרר כמה שפחות החוצה. הארגון מסמל שליטה בעולם שבחוץ שמאיים לפרוץ.
אבל למה שמישהו יתבצר? חוסר אמון, אכזבה, פחד מחוסר שליטה
השליטה העצמית מביאה לתחושה של אומניפוטנטיות (זלצמן). שליטה וביטחון אל מול איום חיצוני. ואולי גם אל מול הססנות וספקנות פנימית.
האדם ששומר על המבצר – הוא חשדן, סוקר את השטח, דרוך. על פי שפירו - אלה אנשים שכל הזמן מתרכזים, וחלק מההיבטים של העולם אי אפשר לתפו כשהקשב מרוכז. מישהו שיודע את המחיר של כל דבר אבל לא את הערך. כל מה שמסביב זה הסחות דעת שצריך להמנע מהן – כמו יחסים בינאישיים.
פחות חשוב הרגש בגלל הלחץ והסכנה – יותר חשובה העשייה. מה אתה רוצה פחות חשוב מאשר מה אתה צריך. האדם מונע ע"י משהו שהוא לא בהכרח רוצה. אלה אנשים שלא יודעים מה הם רוצים.
כולנו חיים בעולם של חוסר ודאות. רובנו היו רוצים עוד שליטה. רובנו לא מפעילים את דפוסי השליטה הנוקשים של ה-OCP. המציאות תמיד תנצח.
אולי ה-OCP נובע מחוסר ביטחון.
הגדרה על פי ה-PDM
גורמים מבניים – הקפדה על סדר, עצבניות
מתח מרכזי – כניעה או מרד לסמכות
אפקטים מרכזיים – פחד, כעס, אשמה, בושה
אמונה מרכזית על עצמי – האגרסיות שלי מסוכנות וחייבים לשלוט בה
אמונה על האחר – אחרים נסים לשלוט בי ואני צריך להתנגד
מנגנוני הגנה מרכזיים – בידוד רגשי, היפוך תגובה (נוקשות שנובעת מהססנות), אינטלקטואליזציה, מורליזציה (לתת הסבר מוסרי למשהו), UNDOING (לעשות משהו כדי לבטל חטא או עונש)
מקויליאמס אומרת שמאז פרויד קשרו את האובססיות והקומפולסיות ביחד, אבל זאת לא המציאות. אנחנו רואים אנשים שהחשיבה אצלם מאד חזקה – למשל פילוסוף שחושב על רעיונות כל הזמן – ואנשים שהם רק עושים ולא מחפשים חשיבה. מכאן יש שני סוגי משנה:
OCP אובססיבי – עסוק בחשיבה והישגים אינטלקטואליים ע"פ פרקטיים.
OCP קומפולסיבי – עסוק במעשה ופרפקציוניזם
יש קשר מסויים לפרנויה – גם הפרנואיד כל הזמן פוחד מהעולם החיצוני. יש גם אטיולוגיה דומה.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה