לגבי המבחן – 3 שעות, דמה לבחינות משנים קודמות. שאלה אחת פתוחה עם מסגרת תיאורטית (רגולציה, מוסר של תפקיד, גישות פנקציונליות וביקורתית). יהיו עוד 2-3 שאלות אחרות, לנתח דוקטרינרית, בהתבסס על מקרים שהגיע ללשכה ב-2 שנים האחרונות. לכן אפשר לראות באתר הלשכה את הגליונות של אתיקה מקצועית. היא תשלח סילבוס מעודכן. חומר סגור, לבחינה יצורף סילבוס, להביא קובץ חקיקה. כללי הABA הם לא חלק מהחומר לבחינה, אבל מי שרוצה יכול להשתמש בהם.
שכ"ט וענינים כספיים
פרק 7 שחוק לשכת עו"ד עוסק בעניני שכ"ט.
ס' 81
עד שנת 93 היה תעריף מינימלי חובה – אסור היה לגבות פחות ממנו. החשש היה מזילות המקצוע ומירוץ לתחתית (לפי הגישה הפרופסיונלית) או שמירה על המונופול (לפי הגישה הביקורתית).
האם ניתן להצדיק את שכר המינימום? האם צריך להפריד בין לקוחות חזקים לחלשים? תעריף מינימלי יכול לפגוע בנגית של לקוחות חלשים, בעוד לקוחות חזקים גם כך יכולים להגן על עצמם.
התעריף המינימלי כיום הוא מומלץ ולא חובה. זה בגלל בג"צים שטענו שזה פוגע בחופש העיסוק.
ביהמ"ש נעזר בתעריף הזה בפסיקת שכ"ט. כאשר יש תלונה על שכ"ט מופרז, זה מתבסס על התעריפים המינימליים.
עד 93 הלשכה דרשה מכל מי שרוצה לתת שירות ללא תשלום להודיע לה.
יש מקומות שבהם ביטול התעריפים מאד הוריד אותם (למשל דירות, צוואות) ובמקומות אחרים זה לא ממש הוריד (משפחה).
ס' 82
שכ"ט מקסימלי. קובע מנגנון לקביעת מקסימום לקטגוריה מסויימת. זה נעשה דרך החוק הזה רק בהקשר של פלת"ד.
כאשר זוכים (נושים) מגישים תביעות נגד חייבים, חלק מהתשלומים שהחייב צריך לשלם זה שכ"ט לעו"ד של הנושה. בעקבות רפורמה בחוק ההוצל"פ הוא הוגבל (ביהמ”ש פוסק אותו).
תחום נוסף הוא פיצויים לניצולי שואה. לפני שבועיים פורסם צו לפי חוק נפגעי הנאצים שקובע מקסימום.
ס' 84
במשפט פלילי אסור להתנות את התשלום בתוצאות. במשפט לא פלילי מותר, אבל אם הוא מוגזם הלשכה יכולה להוריד אותו. יש שתי שיטות – או אחוזים מהזכייה או התנייה של התשלום בתוצאה מסויימת.
בעבר זה היה אסור לחלוטין באנגליה. בישראל דווקא תמיד היה מותר.
יתרונות של שכ"ט מותנה:
תמריץ לעו"ד לעבוד קשה יותר
אם הלקוח הפסיד הוא לא צריך לשלם
משפר נגישות ללקוחות שאין להם אפשרות לשלם מראש
חסרונות:
יכול לייצר ניגוד ענינים בין העו"ד ללקוח. שכ"ט לפי שעה לא בהכרח פותר את הבעיה הזאת.
העו"ד לא ייקח קייס שיש לו סיכוי נמוך
בארה"ב כיום יש נטייה לא להסכים לחיובים לפי שעה.
למה לאסור את ההתניה בתוצאה בפלילי?
אנחנו חושבים שלנאשם יש סיכוי נמוך להיות מזוכה ולא רוצים לפגוע בו יותר מידי. יש חשש שעו"ד לא יהיה מספיק נאמן לביהמ"ש ובאופן כללי יתפתה יותר לעקם את החוקים. זה גם יפגע בנאשמים שרוצים עסקת טיעון.
המנגנון הזה מעוות תמריצים ואנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון במשפט פלילי, שגם כך יש בו מתחים מאד גדולים.
עו"ד של גיידמק – בהסכם שכ"ט שלהם נקבע שאם בעקבות שימוע של הפרקליטות יוחלט לבטל את כתב האישום הוא יקבל בונוס מאד גבוה. ועדת האתיקה קבעה שזאת עבירה על ס' 84 והעמידה אותו לבי"ד משמעתי. השאלה היא האם הליך פלילי מתחיל בהגשת כתב האישום או קודם.
ס' 85
עו"ד לא יתנה תשלום שלא מבחין בין הוצאות לשכ"ט. זה די מובן מאליו.
ס' 89
הלשכה תחווה דעתה על שכ"ט אם גוף שיפוטי מבקש ממנה.
הסכמי שכ"ט
הם חשובים ביחסים בין עו"ד ללקוח. יש היום הרבה פסיקה שמטילה את האחריות על עו"ד שלא עושה הסכם כזה.
פס"ד יכין חקל – עו"ד טיפל במשך 12 שנה בעסקה של שינוי ייעוד מקרקעין. הוא ביקש לקבל את שט"כ כנגזר משווי העיסקה.
מנגנון שווי העסקה – בעיקר משתמשים בו במקרקעין.
יתרונות:
נשמע הוגן – קורלציה בין שווי הסעקה לכמות העבודה
חסרונות:
פוגע בנגישות ללקוחות שאין להם הרבה כסף
המקרים האלה מגיעים הכי הרבה לסכסוכים בביהמ"ש.
הלכות חשובות בנושא:
שכר ראוי – גם אם ביהמ"ש לא מצליחים לפרש את הסכם שכ"ט, הם פוסקים שכר שנראה ראוי בנסיבות העניין. שכר ראוי הוא משהו שצריך להוכיח – מה מקובל בשוק הספציפי. לכן מעידים עו"ד משני הצדדים.
פרשנות נגד עוה"ד – כאשר ההסכם לא ברור, הפרשנות היא לטובת הלקוח. זה מה שקרה בפס"ד חקל.
זכות העיכבון
כללי האתיקה - ס' 9 – שכ"ט יהיה רק בכסף. אי אפשר לעשות עסקאות חליפין, לתת אופציות, טובות הנאה (גם כלל 11).
הוגש בג"צ נגד כלל 9 בטענה שהוא בלתי מידתי, ויכול להיות שישנו אותו.
כלל 10 – עו"ד לא יתן ערבות אישית בעניין הנמצא בטיפולו, למעט הוצאות משפט.
כלל 35 – עו"ד לא ישלם לעד אם התשלום מותנה בתוצאות המשפט. זה מובן מאליו.
כלל 39 – עו"ד ינהל חשבון נפרד לכספים שהופקדו אצלו בנאמנות.
כלל 40 – להעביר ללקוח כספים ששיכים לו בזמן סביר, ולא לקזז ממנו. ניתן לקזז אך רק ע"פ הסכם, ובמקרה כזה צריך להודיע. גם כלל 40(ב) וגם הפסיקה מאד ברורים – לא ניתן לקזז בלי הסכם. זה בניגוד לחוק החל על כל אדם אחר. עיכוב פאשרי רק ע"פ דין שהוא ס' 88 לחוק לשכת עו"ד.
ס' 88
עו"ד רשאי לעכב את כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח, עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו בפקדון/נאמנות שלא לטובת הלקוח בלבד/מזונות. ניתן לעכב גם מסמכים אם הוא מגיש תביעה על שכ"ט תוך 3 חודשים. זה לא שיעבוד – אסור לעו"ד להשתמש בכספים האלה.
הפסיקה הגבילה עוד יותר את זכות העכבון. נקבע שאם העו"ד מנהל מס' תיקים לאותו לקוח, ויש סכסוך שכ"ט בתיק אחד, מותר לעכב רק כספים ששייכים לאותו תיק (פס”ד מנורה).
כלל 27 – הכלל הקודם בוטל בפס"ד ראנם. הכלל קבע שאם יש סכסוך שכ"ט בין עו"ד לבין הלקוח, והלקוח לא משלם שכ"ט, עו"ד אחר לא יכול לטפל בתיק (אלא אם הלקוח מסכים לבוררות בלשכה).
בג"צ קבע שהכלל לא מידתי. היום נהוג שכשאר עו"ד מבל נייה של לקוח הוא צריך לברר אם הוא מיוצג, ואם הוא מיוצג אז צריך להודיע לעו"ד הקודם. הנוסח הנוכחי תקף.
