ניגוד ענינים
מקומות בהם נתקלים בסוגייה:
כללי המשמעת
תביעות אזרחיות – עו"ד שמייצג שני לקוחות (אחד מהם יכול להראות כמו צד ג') שיש להם אינטרסים מנוגדים. במצב כזה, השאלה היא לא האם הופר כלל אתיקה אלא האם הופרו חובות כלפי לקוח. ביהמ"ש האומר שזה שהוא בניגוד ענינים לא פוטר אותו ממילוי חובות הנאמנות כלפי כל אחד מלקוחותיו. לגבי חוק השליחות – ביחסי עו"ד-לקוח הוא בד"כ יחול. ס' 8 אומר שאם אדם קיבל על עצמו להיות שליח הוא חייב לפעול בנאמנות, אסור להיות שלוח של שניים אלא אם הם מסכימים לכך. ייתכן שמחוק השליחות או דיני החוזים תהיה חובה אזרחית על עו"ד.
קשה לחשוב על מצב שבו העו"ד חייב אזרחית אבל לא משמעתית. אם הוא היה בניגוד ענינים בפועל, ברור שהיה חשש. אבל בהחלט יכול להיות מצב של חשש אבל לא היה ניגוד או שלא נגרם נזק.
בלוי נ' שרמן ביהמ"ש יצר זיקה פרשנית – כאשר הוא שאל האם לוי היו לקוחות של המאירי, אחד השופטים אמר שלוי לא היה לקוח כי חזקה על עו"ד שלא יפר את כלל ייצוג בעסקאות בדירות (עבירת משמעת). כלומר כאשר מפרשים את הסיטואציה האזרחית נשענים על הנחה שהעו"ד לא מפר את כללי האתיקה. בעיני זיו זה לא משכנע.
בקשה להפסקת ייצוג – בארה"ב זה מאד נפוץ שצד אחד מבקש להפסיק את הייצוג של הצד השני כי הוא במצב של ניגוד ענינים. בנוסף אם עו"ד ייצג מישהו אסור לו אח"כ לייצג מישהו נגדו. חובת הנאמנות והסודיות קיימת גם לפני יצירת יחסי עו"ד-לקוח (בשלב הטרום-חוזי).
הסטדנרט שביהמ"ש מפעיל פה לבדיקת חובת נאמנות הוא לא ברור.
הסמכות של ביהמ"ש להפסיק ייצוג נובעת מ"הסמכות הטבועה". היתה עו"ד שייצגה רופא בעתירה לבג"צ ובמו"מ, וכעבור כמה שנים ייצגה את המעביד נגדו כשרצו לפטר אותו. הרופא המפוטר טען בביה"ד לעבודה שהעו"ד לא יכולה היום לייצג בתביעה נגדו. ביה"ד קיבל את הטענה.
אפשרות נוספת היא דרך הפרת ח"ח (הפרה של כלל 16), ואז אפשר לתת צו מניעה.
אם צד שחושש שנפגע מהפרת חובת נאמנות הוא יכול לפנות לוועדת האתיקה, אבל לוועדת האתיקה אין סמכות להוציא צו מחייב אלא רק לתת פרה-רולינג.
כשל בייצוג – בעיקר בפלילי. פס"ד פטמה באשיר ופס"ד אמג'ד- עו"ד מייצג שני לקוחות ואחד מהם מורשע. הטענה בערעור או בדנ"פ היא שצריך לפסול את ההרשעה כי בהליך נפל פגם חמור שעולה לכדי כשל בייצוג. אב המשפחה הורה לה ולאחיותיה לרצוח את האשה השנייה שלו ואת ילדיה. העו"ד ייצג אותה ואת אחיותיה. ביהמ"ש קבע שעל מנת לקבל טענת כשל בייצוג מחמת ניגוד ענינים המבחן הוא מחמיר – לא רק חשש לניגוד ענינים אלא:
ניגוד ענינים בפועל
אלאמלא הניגוד ביהמ"ש היה מגיע להחלטה אחרת
נגרם נזק
למזלנו בפס"ד אמג'ד ביהמ"ש קבע שצריך רק חשש לניגוד ענינים, אין צורך להוכיח שהיו מיעים להחלטה אחרת. זה במקרה שבו לקוח ביקש לחזור בו מההודעה – לא בדיוק כמו בבאשיר.
כללי האתיקה
כללים 14-18
המבחן לעבירת משמעת הוא חשש ניגוד ענינים.
כלל 14
כלל 14(א) הוא מאד כללי. סעיף סל.
כלל 14(ב) – באותו עניין – בפס"ד קובלר ראינו שיש נטייה לפרש את הביטוי באופן רחב. הפסיקה וועדת האתיקה החילו את הפרשנות הזאת גם על כלל 14. ניתן להתנות עליו ע"פ 14(ד)
כלל 14(ג) – כאשר צד אחד הוא לקוח קבוע, אסור לייצג נגדו בכל עניין. גם עליו ניתן להתנות. גם אם מתנים עדיין יש את ס' 14(א).
כלל 14(ה) – ניתן להתנות על סוג השירותים אבל עדיין צריך לוודא שלא נפגעת חובת הנאמנות.
כלל 16
ייצוג נגד לקוח מזדמן או לשעבר בעניין שבו טיפל או שיש זיקה למידע שקיבל מהלקוח. הועעד המחוזי יכול לתת אישור לפני שהעו"ד מתחיל לטפל בעניין. הס' הזה נועד למנוע מצב שבו לקוח יילך ממשרד למשרד ו"ישרוף" לצד השני את כל המשרדים.
כלל 15
עו"ד לא יטען נגד כשרות מסמך או עסקה שטיפל בה. יש חשש שזה לא ייראה טוב, וגם שימוש במידע חסוי.
POSITIONL CONFLICTS- זה מצב שבו עו"ד טוען בתיקים נפרדים טענות משפטיות שונות. האם מותר לעשות זאת והאם זה עניין של ניגוד ענינים?
כלל 17 – אסור לייצג אדם שדנו בעניינו כבורר
כללי לשכת עוה"ד (ייצוג בעסקאות בדירות) – איסור ייצוג קבלן ורוכש דירה ביחד – זה גם כלל של ניגוד ענינים. מותר לטפל ברישום.
כללי לשכת עוה"ד (איסור בעיסוק אחר)
בעבר, מי שהיה עו"ד לא היה יכול לעסוק בעיסוק אחר. כיום מותר. עו"ד שעוסק בעיסוק אחר – לא יטפל במסגרת עיסוקו אחר בעניין שטיפל בו כעו"ד, ולהפך.
אסור לטפל, גם אם זה לא באותו עניין, אם זה יוצר יחסי תלות או כפיפות. החשש הוא מכך שיחולו על העו"ד מגבלות אתיות שונות. גם כאן יש סמכות לוועדה מיוחדת של הלשכה לאשר את הטיפול.
הכללים בארה"ב
כוללים גם את 14(א) ו(ב). בארה"ב מאד מוטרדים ממצב שבו עו"ד עוברים מפירמה לפירמה. לכן קיים האיסור שכאשר עו"ד נמצאים בפירמה אסור לאף אחד אחר מהפירמה אם מישהו שם נמצא בניגוד אינטרסים, אלא אם מי שנמצא בניגוד לא מעורב בתיק.
בישראל, הכלל הוא שברגע שעו"ד אחד נגוע בניגוד ענינים זה מדביק את כל הפירמה, אלא אם כן ממדרים אותם. המידור בארה"ב הוא של "חומות סיניות" – למידע אסור לעבור בין חלקים שונים של המשרד.
בישראל אם עו"ד עובר למשרד אחר עדיין אסור לו לטפל. צריך לעשות ניתוח מדוייק לש הסיטואציה כדי לברר האם יש אפשרות לשימוש במידע אסור.
מצבים מדף ניגוד ענינים
כללי
עו"ד מייצגת ועד עובדים שבעלה עובד בה – יכול להיות שהיא תייצג את האינטרסים שלו על פני האינטרסים של הקבוצה. יכול להיות שהבעל הוא מנהל והיא תייצג את העובדים פחות טוב.
שנה לאחר ששימשה בעו"ד היא מתבקשת לשמש כבוררת – זה לא כלל 17 אלא 14. כאן החברה רוצה שייצגו אותה. יש חשש שתהיה בעייתיות, למרות שאין כלל שאוסר במפורש. לדעת זיו הסכמה אינה מספיקה פה.
לאחר פגישת בוררות ההליך נכשל, והחברה מבקשת מעו"ד לייצג אותה בתביעה של העובד – אסור לפי כלל 17.
ניגוד ענינים 14(א)
מקרה 1
בעל ואשה מייצגים צדדים מנוגדים בקייס. המשרד מייצג את הלקוח וביקשו מהאשה להצטרף לצוות התביעה. אפשר לעשות חומה סינית. הניתוק מהתיק לא ינטרל את האינטרס שלה אלא העברת מידע. האם זה תלוי איזה לקוח משלם יותר? מצפים מעו"ד להיות נאמנים לפירמה אבל יש לה גם נאמנות לבית.
מקרה 2
עו"ד ייצג חברי מושב נגד רשויות המס, ואח"כ ייצג אדם שילשי נגד עמותה שבה חברים חצי מהלקוחות. הם מתנגדים לייצוג. האם מותר לו? הענינים לא קשורים. זה ייצוג נגד לקוח, אבל כנראה שלא בזיקה למידע.
הלשכה קבעה שלא ניתן לייצג במקרה כזה, בגלל חובת נאמנות לאחר. מגנים עם הלקוח החדש, שאולי הייצוג שלו לא יהיה טוב בגלל חובת הנאמנות כלפי הלקוחות הישנים. אבל זה לא מאד חד משמעי.
14(ב)
העו"ד מעריכה שסיכויי ההרשעה נמוכים. דניאל יכול לגרום להרשעתו של אלי שהוא המבצע העיקרי. כל עוד היא נאמנה לשניהם, הטקטיקה שלה היא להגיד להם לשתוק.
ברגע שהמשטרה מציעה לאחד מהם עסקת טיעון – כדאי לו להעיד כי בטוח הוא ייצא בלי הרשעה. הבעיה שהיא בניגוד ענינים, היא לא יכולה למלא את חובת הנאמנות שלה כלפי שני הלקוחות.
המשמעות היא שגם סיטואציות שנראות תמימות בהתחלה יכולות להפוך לניגוד ענינים.
היום אסור לסנגוריה הציבורית לייצג נאשמים במשותף.
היא חייבת להתפטר מהייצוג של שניהם!
כאשר מייצגים שני לקוחות במשותף הדברים שנאמרים בשיחה עם שניהם אינם חסויים זה בפני זה.
14(ג)
מקרה 1
חברת החשמל היא לקוח קבוע, ואי אפשר לייצג מולה גם אם זה לא באותו עניין. אלא אם הם עשו תיחום לתחום הנדל"ן.
מקרה 2
העו"ד טוען שהייצוג שלו היה "לייט", שהוא רק ניסה למנוע פס"ד בהעדר הגנה. בכל זאת היתה הפרה של 14(ג).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה