- התסכול של קולהאס ממערכת המשפט
- קולהאס רודף צדק אבל הורג חפים מפשע
- הדרך להשיג צדק שמערכת המשפט – קשרים חברתיים או שימוש בכח
- בסוף המשפט משיג פתרון שהוא צודק במובן מסויים.
- דיאלקטיקה – הנצחון והשכלון מגעים באותה נקודה
- הידרדרות מוסרית של המרדף העיוור אחרי הצדק
- המשפט כמאפשר קיום של החברה
- אמת המידה לצדק, מי קובע מה זה צדק וחוק. לאורך הסיפור השאלה מי קובע מה זה צדק משתנה.
- יש כמה מקומות שבהם קולהאס מדבר על כך שהעוול שנגרם לו הוציא אותו מחוץ לחברה. אם החברה לא חלה עליו, ממילא אין משמעות מוסרית שלילית לפעולות שלו. מנודה הוא מיי שנשללה ממנו הגנת החוקים. החברה = המשפט. קולהאס מציית למשפט הטבעי ולא למשפט המדינה. קולהאס נלחם ומעניש את כל החברה.
- אם קולהאס היה מחפש צדק הוא היה הולך ולוקח את הסוסים. הוא מחפש משהו אחר. הוא מחפש משפט. קולהאס שמח כשהוא הגיע לגרדום כי הפרוצדורה נעשתה, הוא חזר לחברה. הוא לא חזר לחברה כי נעשה צדק אלא כי נעשה מה שצריך. חברתו לחברה תיקנה את המשפט. הוא הגן על טובת הכלל.
- קולהאס מתחיל באמון באנשים ובהליך הוגן. הוא חוקר את המשרת, חושב אולי יש נסיבות מקילות. האמון מתערער בהדרגה עם העיכובים של מערכת המשפט.
- הסיפור מאפשר הצצה של שלטון החוק הפרה-מודרני – השלטון הוא מי שגובה מס מעבר. כשכתבו את הסיפור, היתה קריאת תגר על הרעיון הזה – הבורגני רוצה שהסחורות יעברו חופשי. הסיפור של קולהאס הופך לבינלאומי. שלטון החוק גם אומר ריכוזיות משפטית. הוא מוצא להורג כי קיבל את החנינה בשטח שיפוט אחר.
- הדרך בה עושים משפט שזורה באינטרסים חברתיים.
- קולהאס חושב שהוא לא צריך לציית לחוק שהוא לא צודק, יש לו זכות לקבוע את החוק לעצמו.
- יש רגע שבו קולהאס אומר שהוא נודה מהחברה והוא עובר לאלימות. מהר מאד הוא הופך למחוקק – ריבון בעיני עצמו. אנשים משתכנעים ממנו. הוא מוציא להורג שניים מהכנופיה. כאן רואים את הקשר בין משפט לאלימות. כל סדר חדש מבוסס על אלימות
- תחילת תהסיפור – היווצרות קריירה של סכסוך משפטי – ניימינג, בליימינג, קליימינג. תחושת העוול שלו מתרוגמת באופן קונקרטי די מהר. כשהוא לא מצליח להכנס לביהמ"ש, הוא פונה לאלימות, שבשפה של הסוציולוגים זה עזרה עצמית. בנק' מבט רווחה, עזרה עצמית היא לא מחוץ למשפט אלא דרך אחת בקריירה של סכסוך.
- השיקולים בתוך המערכת המשפטית הם בעיקר פוליטיים. התובע והשופט הם באותה מערכת.
- הסיפור משלב בין משפט, אלימות, פוליטיקה ומיסטיקה. הסיפור מציג כמובן מאליו שהדברים האלה קשורים. אף אחד לא טוען ששמשפט ופוליטיקה צריכים להיות נפרדים. תפקיד הצועניה- יש דיון פוליטי מי ישלוט על הידע, היא מציעה לקולהאס מוצא.
- חשיבות המזל במשפט – הרבה פעמים אומרים שלקולהאס פשוט היה מזל רע. המשפט מתימר לייצר ודאות ובעצם הכל נקבע בזכות המזל.
- זה סיפור על גברים – יש רק 2 נשים ואחת מהן מתה. לצועניה יש ידע לא רציונלי. עלתה שאלה עד כמה היא חלק מהמשפט. על המוות של אשתו הוא בכלל לא מנסה להתחשבן. האם ניתן להסיק מכך שאפילו אצל קולהאס מוות זה משהו פרטי/אנושי שלא קשור למשפט/חברה?
- המשפט מנצח בסיפור אבל הסוסים מתים, המערכת קיימת בשביל עצמה
- יש הרבה משקל לאינדיבידואל מול הקולקטיב, קולהאס בסופו של דבר מציל את הקיסרות.
- בהקשר לרעיון המזל: הבסיס התיאורטי של הריאליסטים המשפטיים (למשל הולמס) הוא פרגמטיזם. חלק מהעיסוק של הפרגמטיזם זה תפקיד האינטואיציה בחיים החברתיים. הריאליסטים אמרו שהשופט עובד עם אינטואיציות. משפטן טוב יודע למצוא טיעונים רציונליים להחלטה שלו.
- בויכוח בין קולהאס ללותר מה ששובר את הויכוח זה האשה – הדברים שנמצאים מחוץ למשפט הם מנוע גדול להתחיל את המסע.
- קיומו של המשפט תלוי בכך שהוא נתפס כלגיטימי
- הקשר בין משפט ודעת קהל – מצד אחד אסור שדעת הקהל היא זו שתשפוט ומצד שני היא חיונית לשפיטה.
- תלות הריבון במשפט כמכשיר הלגיטימציוני שלו. הרבה מהטיעונים של האליטה הם שצריך לשמור על האמון של הציבור במשפט.
- הרצאה של הפילוסוף טויבנר בנושא צדק שחותר תחת עצמו – קונטינגנטיות או טרנסדנטיות כבסיס למשפט? זהו סיפור מעורר על החיפוש אחר צדק. הכי נכון והכי נורא – חוש הצדק שלו הפך אותו לבריון ורוצח. מה יש לסוציולוגיה של המשפט להגיד על קולהאס? התשובה היא שלא. לסוציולוגיה של המשפט אין ולא צריכה להיות תיאוריה של צדק. אין פתרון לשאלה שקלייסט מציג. לכן אי אפשר למדוד את הסיפור בכלים נורמטיביים של "מה זה אומר על המשפט". כיוון שהחברה מפוצלת ומרובת הקשרים, החיפוש אחר חברה צודקת לא יכול להיות במסלול אחד. כל מושג של צדק מוגשם בהקשר קונקרטי ומציית לרציונליות מוגבלת ולנורמטיביות חלקית. החיפוש אחר תיאוריה אוניברסלית של צדק סותר את עצמו (דיאלקטיקה), והחיפוש אחר צדק כזה מביא לתוצאות של קולהאס.
12 ביוני 2009
משפט וחברה - 9 ביוני
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה