מדוע חשוב שמשפטנים יקראו ספרות / מאוטנר
העצה לש השפוט פרנקפורטר לילד שרוצה להיות שופט היא - תקרא הרבה. אז מדוע?
1. המשפט והצורך בהשכלה רחבה
משפט עוסק בבני אדם והברבה דברים שונםי שהם עושים. בעבר שלטה הגישה שהמשפט הוא אוטונומיסטי ואין צורך לעסוק בו בהקשר החברתי. הריאליסטים של המשפט עשו מהפכה כיוון שהם הגיעו למסקנה שהמבחן העליון של המשפט היא הפשעתו על החיים. לשם כך יש להכשיר משפטנים במדעי החברה והרוח.
2. הסםרות כאמצעי לשכלול יכולת השיפוט
משפטנים צריכים לקבל החלטות מסובכות ולכן הם צריכים יכולת שיפוט טובה. שיפור יכולת השיפוט נעשה באמצעות התנסות. קריאה וצפייה בסרטים מעוררות שיפוטים ולכן נותנות ניסיון. זאת, כאשר האדם מבודד מלחץ חברתי. פס"ד הוא כמו רומן מבחינה עלילתית.
3. צורך ברגישות
משפטנםי מתערבים בחיים של אנשים, במיוחד כאלה שצריכםי עזרה. עו"ד הוא למעשה יועץ משפטי. קבה"ח של השופט מותנית באישיותו. לכן נתבעת ממנו רגישות אנושית, הבנה של בני אדם, אמפתיה וכו'. קריאה יכולה לחדד רגישות אנושית.
4. רזון המשפט- הסרות וההיסטוריה כתזכורת
לכאורה, כיוון שהמשפט הוא בעצם כמו ספרות, העצה של פרקפורטר מיועדת רק למי שהוא עוד לא משפטן. למעשה, גם משפטנים צריכים לקרוא כי למשפט יש תפיסה דלה של הקיום האנושי:
א. מניח רצון חופשי ברמה לא מציאותית
ב. בורר מהסיפור רק מרכיבים "רלוונטיים"
ג. מאחיד את המקרים השונים לקטגוריות
ד. לוגיקה רדודה - למשל, כל מי שמעל גיל X כשיר לעמוד למשפט
ה. חושב בינארית - אשם או זכאי.
ו. עוסק באפיזודות ולא בסיפורים ארוכים
לכן, הקריאה חשובה כדי להזכיר למשפטנים שהמצבים האנושיים שהם עוסקים בהם הרבה יותר מורכבים ממה שהחשיבה המשפטית מאפשרת. זוהי בעצם עצה למשפטנים להפוך לאנושיים יותר.
5. רזון השוק
א. הקפיטליזם הוא מגנון מאד חזק לייצור תכנים תרבותיים. הוא מפיץ מסרים שמכוננים את השוק כזירה המרכזית לקיום יחסים בןי בני אדם. המסרים מבוססים על תפיסה רזה של האדם ושל יחסים בין-אישיים: האדם צריך להיות רציונלי אינסטרומנטלית - לרצות להפיק רווח; אנשים פועלים למקסום רווחים; שת"פ בין אנשים מתאפשר כאשר כל אחד מתעניין באינטרסים של עצמו ולא של האחר; נכסים נועדו לניצול בידי בעליהם בלבד; ערכם של שני אדם הוא כפי התועלת שאחרים יכולים להפיק מהם; ניתן להגיע להסכמה ולדון ברצינות רק בדברים מדידים; הבחירות של האדם צריכות להיות חופשיות משיפוט ערכי של אחרים; בני אדם שולטים בחייהם; החברה צריכה להתפתח כתוצאת לוואי של של יוזמות לקידום אינטרס אישי; השוק צריך להיות המנגנון לחלותק טובין ולקביע התרבות; צדק הוא שמי שמצליח בשוק יזכה בהטבות חומריות.
במקביל לחשיבה הרציונלית, הקפיטליזם של השיווק פועל על רגשות. יש בכך סתירה פנימית בקפיטליזם.
מי שחי בתרבות קפיטליסטית יפמנים את ערכי הקפיטליזם. לכן חשוב עוד יותר שיקרא - כדי שיצא מהתפיסה הצרה.
ב. ניתוח כלכלי הוא שילוב של הקפיטליזם בתוך המשפט. הוא עושה רדוקציה למשפט - מיועד רק להשגת ערך היעילות. הוא מניח שהכרעות ערכיות ייעשו מחוץ למשפט. גם כאן, הקריאה מזכירה שהחיים לא כ"כ פשוטים.
דוגמה - מחזות של חנוך לוין - מזכירים למי שרואה אותם שלאדם אין בחירה חופשית.
ביקורת של מאוטנר:
פרנקפורטר, ואיתו כל שאר הכותבים שמצביעים על הדימיון בין ספרות למשפט, מניח שני דברים: לאנשים יש רצון חופשי; לחברה יש סדר שהופר והוא מושב על כנו. כלומר, זהו אוסף של סיפורים על בני אדם.
קו חשיבה אחר יכול להיות לחשוב על סיפורים משפטיים ככאלו שאינם מנותקים מהחברה, איזה אילוצים חברתיים יש עליהם, והם זה צודק.
עמדת מאוטנר:
המשפט הוא מכשיר חשוב להקצאת משאבים בחברקה. תכני המשפט נקבעים בתהליכי תחרות בין קבוצות אנשים. התחרות מתקיימת בתנאי חוסר שיוויון. ניתן להשתמש במשפט כדי לתקן את חוסר השיוויון הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה