לגבי גישות וולנטריות -
הן עובדות טוב כאשר יש ברקע "מקל" – רגולציה קלאסית או לפחות איום שלה (זה ע"פ מחקרים אמפיריים). אז למה בכלל להשתמש בהן ולא ברגולציה קלאסית?
- אכיפה יותר קלה
- מביא לשינוי תודעתי (מצד שני גם לרגולציה קשיחה יש אמירה חינוכית)
- מתמרץ להוריד את הזיהום גם מעבר לדרוש ע"פ חוק
ניתוחי עלות-תועלת
למה אנחנו עושים ניתוחים כאלה?
כי צריך לקבל החלטות איכשהו?
כולנו עושים איזונים. הביקורת נגד השימוש בשיטה הכלכלית של השוואת תג מחיר:
- מוסרית: זה רדוקציה של חיי אדם לכסף, או שפשוט יש ערכים שנמצאים מעל אחרים.
- אנשים לא תמיד שוקלים עלויות, לפעמים ברור להם מה נכון. טיעון נגדי: אבל המדינה כן צריכה לעשות ניתוחים.
- מעשית: אי אפשר באמת למדוד את זה. טיעון נגדי: אפשר.
האם זה לגיטימי לחוקק חוק שהוכח שאינו מועיל כלכלית? האם זה לגיטימי עבור תקנות?
זה כלי שימושי רק כאשר עושים רדוקציות שהן מפוקפקות מוסרית.
האם יש אלטרנטיבות?
קיטינג מציג להשתמש באמת המידה של מה ניתן ליישום. להקטין את הסיכון לחיי אדם כמה שניתן מבלי לגרום להתמוטטות הענף הכלכלי. זה בעצם BAT.
למעשה אין ממש חלופות טובות, ויש הרבה שימוש בכלים הכלכליים.
פתרון לחלק מהבעיות הכלכליות והמוסריות ויסקוזי מציע למדוד משהו קונקרטי כמו חיי אדם ולשים את זה משני הצדדים של המשוואה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה