דרכי רכישת סמכות
כאשר אדם נמצא בארץ יש לביהמ"ש סמכות עליו באמצעות המצאת (סמכות) כתבי בי-דין. זה עקרון של המשפט האנגלי. הדרך הראשונה היא המצאה ליד, כמו בתביעה רגילה. הדרך השניה היא המצאה למורשה – לקבלת כתבי בי-דין או לעו"ד. הדרך השלישית היא המצאה למורשה לעסקים.
כל 3 הדרכים האלה היא רכישת סמכות מכח נוכחות. המורשה צריך להיות בארץ.
הדרך השניה היא בקשה של היתר המצאה מחוץ לתחום. ביהמ"ש צריך לאשר לי להמציא כתבי בי-דין לחו"ל.
הדרך השלישית היא המצאה מכח חוקים אקס-טריטוריאליים. יש חוקים בודדים שמחילים את עצמם מחוץ לתחומי המדינה. יש כאלה למשל בתחום ילדים חטופים ונישואין.
יש דרך רביעית – רכישת סמכות מכח הסכמה. גם כאשר אדם מסכים למסכות, צריך להמציא לו כתב בי-דין בדרך אחרת.
רכישת סמכות מכח נוכחות
המצאה היא מסירה של כתב תביעה לידי הנתבע. זה האקט הפותח של התביעה. מטרתו:
ליידע את הנתבע שהוגשה נגדו תביעה
רכישת סמכות פורמלית ע"י ביהמ"ש. זאת המטרה היותר חשובה. גם אם הנתבע יודע שיש תביעה, אם היא לא תקינה יכול להיות שזה ייפסל.
לא צריך היתר מביה"ש כדי להמציא כתב תביעה ישירות לאדם בכל תחומי ישראל (ישראל לא כולל השטחים). ברגע שאדם נמצא בארץ, אין חשיבות ללאומיות (אזרחות/תושבות) שלו.
בשל עיקרון הטריטוריאליות אנחנו חודרים לריבונות של ריבון זר. יש אנשים שמגיעים בצורה ארעית או מקרית. אין הבדל ברור בין ארעית למקרית בפס"ד – ארעי זה לזמן קצר בכוונה, מקרי זה בלי כוונה. למשל אם מ ישהו מגיע לשדה התעופה בטיסת קונקשן ותופסים אותו בדרך זה יהיה תקף. יש מקרים בודדים שבהם ביהמ"ש יבטל המצאה. זה יקרה רק אם ההמצאה היתה בחוסר תו"ל (פיתיתי את הנתבע להגיע לארץ).
כשמגישים תביעה, הרבה פעמים הנתבע הזר טוען "פורום לא נאות" – צריך למחוק את התביעה. זאת לא טענה של ביטול המצאה. כאשר טוענים את הטענה הזאת צריך לתת תצהיר. כאשר נותנים תצהיר צריך להחקר עליו בארץ. יכול להווצר מצב שבו אדם קיבל תביעה שלא מכח נוכחות, הוא נותן תצהיר, מגיע להחקר ואז נותנים לו תביעה מכח נוכחות. אין לזה פתרון טוב – לפעמים מגיעים להסכם פרטני עם הצדדים שלא ימציאו לו כתב תביעה.
המצאה מכח נוכחות למורשים
יש שני סוגים של מורשים: לניהול עסקים ולקבל כתבי בי-דין/עו"ד. המורשה הוא סוג של שלוח שיושב בישראל. ברוב המוחלט של המקרים אנחנו מדברים על עו"ד. איך יודעים אם העו"ד מורשה?
בודקים ייפוי כח
מסמכים שהעו"ד כתב
הסכמים שבהם העו"ד מופיע
כל נסיבה עובדתית אחרת
ת' 477 קובעת את ההמצאה למורשה. זת תקנה שחלה באופן כללי על המצאות.
גם אם ייפוי הכח לא אומר שהלקוח מייפה את עוה"ד לקבל כתבי בי-דין, אבל העו"ד ייצג אותו מול צד בעסקה או תביעה – הוא ייחשב מורשה עבור אותו הצד (פס”ד יוחימק). הוא לא ייחשב מורשה עבור צד אחר (פס”ד שטיין נ' כץ). ניתן לכתוב על ייפוי הכח במפורש "אינו מסמיך לקבלת כתבי בי-דין".
המצאה למורשה ניהול עסקים – ת' 482(א)
במשך שנים לא השתמשו בתקנה בהקשר של משפט בינ"ל – כתוב בה “שאינו גר באזור השיפוט”. ביהמ"ש קיבל את הדרך הזאת ומאז זה הפך לפופולרי. מורשה לניהול עסקים הוא מי שסביר להניח שיידע את הנתבע לגבי ההמצאה. בוחנים את:
תדירות הקשר בין הנתבע למורשה
סוג שת"פ העסקי (זכיין הוא לא כמו חברת-בת בבעלות מלאה)
האם המורשה יכול לחייב את הנתבע (בדר"כ לא יכול)
המצג שמציג המורשה כלפי צד ג' ואיך הנתבע מציג את המורשה
נסיבות עובדתיות שונות (=הכל רלוונטי)
פס"ד טנדלר – תובע ישראלי נסע לקלאב מד ביוון. הוא שבר את הרגל בבריכה. תבע את הסניף הישראלי של קלאב מד, וגם את הסניף הצרפתי שזאת חברת האם. בהתחלה לא אישרו לו את ההמצאה ובסוף כן אישרו אותה. בחנו את מידת השליטה, ת השם הדומה, כל מיני גורמים. המצאה זה לא סוף פסוק ואפשר להעלות טענות פורום לא נאות אח"כ.
פס"ד AEG – המורשה הישראלי המציא לעצמו כתב תביעה כדי לתבוע את AEG גרמניה (חברת האם). ביהמ"ש פסק שאי אפשר להמציא כתב תביעה לעצמך.
עד כאן הדרך הפשוטה להמצאה.
יתרונות של המצאה מכח נוכחות:
אין צורך באישור המצאה שמבוסס שק"ד
הליך מהיר פשוט וזול
נטל ההוכחה הוא לטובת הממציא – כיוון שלא עוברים דרך ביהמ"ש, אם הצד השני רוצה להגיש בקשה לביטול המצאה, הוא צריך לעשות זאת ביוזמתו והנטל עליו.
אין צורך בתצהיר – תצהיר זה העדות הראשית במשפט. כאשר אדם כותב כתב תביעה, הוא מפרט את העובדות שיוצרות את כתב התביעה. הרבה פעמים הוא כללי ולא מפורט, אבל בתצהיר נכנסים לפרטי-הפרטים. מצהירים נחקרים על התצהיר ולא על כתב התביעה. במצב הרגיל, התצהיר נעשה אחרי שנחשפים לכל החומר של הצד השני ולטענות שלו. אם התצהיר הוא מוקדם, זה מציב את התובע בנחיתות.
המצאה מכח נוכחות – ת' 500
יש 11 תתי-תקנות שהן בסיס הסמכות למתי ביהמ"ש ישקול להתיר המצה של כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט. שיהיה ברור – לשלוח כתב בי-דין לחו"ל בלי אישור זה לא המצאה. זה צריך לעבור דרך המזכירות של ביהמ"ש, לפי תקנות האג.
בעקרון אסור לעשות את ההמצאה בשום דרך אחרת אבל ביהמ"ש בד"כ לא יעלה את נושא הסמכות או התנגדות לסמכות, גם אם ההמצאה לא היתה כדין. אם הנתבע לא העלה בהזדמנות הראשונה את שאלת הסמכות – אז זה ייחשב שהוא הסכים לסמכות. ההזדמנות הראשונה זה יחד עם כתב ההגנה או לפניו. צריך להמשיך להעלות את הטענה הזאת לכל אורך הדיון.
הסמכות לאישור היא אצל שופט או רשם שהוא שופט. הסמכות היא בשק"ד. שק"ד הוא רחב מאד. שוקלים את עקרון ההדדיות בין המדינות – בודקים את יחסי הגומלין בין המדיניות והאם יש הליך בין הצדדים. עקרון האפקטיביות – למשל לא ימציאו כתב בי-דין לאיראן.
התהליך: מגישים בקשה להיתר המצאה עם כת התביעה. מצרפים לזה תצהיר שכולל: את כל העובדות שיוצרות את עילת התביעה; נימוקי הבקשה. נימוקי הבקשה הם בסיסי הסמכות של תתי-תקנה 500. בד"כ זה יהיה במסגרת עילת התביעה אבל צריך להתיחס גם בנפרד.
מותר לביהמ"ש לא להיעתר לבקשה אם היא הוגשה בשיהוי. שיהוי הכוונה לא להתישנות, אלא יחסית להגשת כתב התביעה. אם מגישים את היתר ההמצאה באיחור צריך לתת הסבר טוב למה עושים את זה.
נניח שהתקבל היתר.
נתבע שהתבקש נגדו היתר המצאה מקבל את כתב התביעה יחד עם הבקשה. הוא יכול להגיש כתב הגנה שזה להסכים לסמכות, או לבקש לבטל היתר המצאה. בקשת הביטול יכולה לכלול תצהיר (אם מדובר על עובדות) או רק נימוקים משפטיים. הוא יכול לבקש לחקור את הצד השני. בשלב הבא נערך דיון על היתר ההמצאה. אם לא ביטלו אותו, רק אז יתחיל הדיון בתביעה עצמה. זה יכול לקחת מלא זמן.
מי שמבקש היתר המצאה צריך להוכיח:
עילת התביעה היא טובה (מוכח בתצהיר)
צריך להוכיח שהפורום הישראלי הוא נאות
הבקשה לא לוקה בשיהוי (רק אם באמת היה שיהוי)
העילות לקבלת היתר המצאה
תקנה 500 היא רשימה סגורה. חלקן "חזקות" וחלקן "חלשות". למשל (2) היא עילה מאד חזקה ותשכנע את ביהמ"ש.
אדם שמקום מושבו הרגיל בישראל. סוג התביעה לא רלוונטי. כאשר ממציאים לנתבע זר הכוונה היא לכך שהוא כרגע לא בישראל.
נשוא התובענה הוא כולו מקרקעין בתחום ישראל. הסיבה לתקנה היא שרק בימ"ש ישראלי יכול לתת צו לרשויות ישראליות לשנות רישום מקרקעין.
מבקשים לפרש, לבטל או לאכוף חבות על מק' בתחום המדינה. לא ברור איך זה שונה מ-(2).
עילת תביעה חוזית. לא כולל את השלב הטרום-חוזי (זכרון דברים), אבל אולי אפשר לנסות. העילה כוללת את המקרים האלו:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה. על פי הדין הישראלי, מקום כריתת החוזה הוא מקום הקיבול, אבל הרבה פעמים הקיבול הוא רנדומלי. לגבי האינטרנט, יש את תיאוריית הצג. אם אני רואה על הצג את הצד השני, הסמכות היא איפה שנמצא הצג. זאת תיאוריה מאד פשטנית ובעייתית. יש בעיה שחברות ייתבעו בכל העולם. צריך להבדיל בין הסמכות לבין הדין החל.
(ב) מורשה העוסק או המתגורר בישראל, משטעם מרשה שנמצא בחו"ל. אם לחברה זרה יש מורשה בארץ, ניתן לתבוע את המורשה. אבל, אם יש מורשה בארץ נעדיף להמציא ישירות. יכול להיות שהוא כבר לא גר בארץ. חוץ מזה, שאין חפיפה בין מורשה לחתום על חוזים למורשה לניהול עסקים.
(ג) על החוזה חלים דיני המדינה לפי כתבו או מכללא. יתכנו מקרים בהם על חלקים שונים של החוזה יחולו דינים שונים. זאת זיקה חלשה, כי יש מקרים שבהם חלים דינים של מדינות שונות על אותו חוזה.
הביצוע של החוזה היה צריך להיות בישראל, והביצוע הופר בישראל; או אם הביצוע היה אמור להיות בישראל ונעשה פעולה מחוץ למדינה ששללה את הביצוע. זאת עילה מאד רחבה ויכלול הרבה הפרות. ניתן לתבוע מכח זכרון דברים (פס"ד דה-לקס). ההפרה צריכה להיות כולה בישראל. צריך לבחון את מקום ביצוע ההפרה. בפס"ד גדומסקי היה צריך למסור מגרש בישראל, ונאמר שם שזה חיוב בישראל. מה אם בחוזה לא כתוב מהו מקום ביצוע החוזה? צריך להשלים ע"פ החוקים הספיציפיים למשל חוק המכר. הבעיה שזה חוק ישראלי, אבל אי אפשר להשתמש בו אלא אם הדין החל הוא ישראלי.
סעדים זמניים - צו מניעה לדבר הנעשה בתחום המדינה. צו מניעה מבקשים לפני או יחד עם הגשת התביעה. זה בד"כ צו זמני. אם תובעים נתבע זר, ומבקשים סעד זמני – מה אם לעילת התביעה המרכזית אין סמכות? אין תשובה לשאלה הזאת. יש נטייה של מומחים להגיד שביהמ"ש יקבל את זה.
עילה נזיקית בתחום המדינה. לא משתמשים במילה "עוולה" כי היא לא כוללת את הנזק – אין חובה שהנזק יהיה בישראל. לשים לב שתביעת אבהות היא נזיקית, ותביעת מזונות שמבוססת על חוזה היא חוזית. צריך להוכיח שהמעשה הביא לנזק. פס"ד מזרחי נ' נובל אקספלוסיבס – מזרחי היה עוסק בזיקוקים. נובל אקספלוסיב ייצרה את הנפצים, הם לא היו תקינים והתפוצצו לא בזמן. הוא הגיש בקשה לפי 500(7). הפיצוץ היה בתחום המדינה, אבל פסה"ד היה שפעולת הייצור גרמה לנזק והיא לא התרחשה בישראל. לכן בקשתו נדחתה. מאז ניסו לשנות את ההלכה בערכאות הנמוכות אבל זה לא צלח. פס"ד בל – מטוס שהתרסק בעקבות אחזקה לקויה של המנוע, שנגרמה מחוברת אחזקה לא נכונה. תבעו את חברת בל בישראל. ההפצה נעשתה בישראל. ביהמ"ש קבע שייצור המנוע והדפסת החוברת נעשתה בחו"ל ולכן לא ניתן להמציא. פס"ד שטרית – שטרית טען שהטלוויזיה שלו פלטה גזים רעילים שגרמו לו לנזק. היתר ההמצאה לא אושר, כי הטלוויזיה לא יוצרה בארץ. בקיצור זאת עילה בעייתית ולכן הפתרון בנזיקין הוא המצאה מכח נוכחות.
אכיפה של פסקי חוץ או פסק בוררות. נאכפים ע"ב החוקים עצמם שצריך לפנות אליהם ולא ע"ב התקנה. וסטרייך ידבר על זה בהמשך. צריך להבהיר שאי אפשר לאכוף פסק חוץ בלי בקשה לאכיפה ואישור. (8א) [חסר]
וסטרייך ידבר על זה
תובענה מוגשת שני נתבעים לפחות. אחד מהם לפחות הוא נתבע שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. השני הוא נתבע זר. יש פה חשש שיצרפו נתבע ישראלי רק בשביל לרכוש סמכות. התנאים של התקנה:
בעל דין דרוש או נכון – זה מושג שלא קשור רק למבל"פ. "אני לא בעל דין דרוש" זאת טענה שאומרת – יש לי יריבות עם התובע, אבל אני לא קשור לנתבעים האחרים.
תובענה שהוגשה כהלכה – התובענה צריכה לעמוד בתקנות ולא להיות משוללת יסוד על פניה.
בוחנים את הערך הסגולי של התביעה כנגד התביעה הזר למול ערך התביעה מול הנתבע הישראלי. אם המשקל של הנתבע הישראלי קטן מאד לא יינתן היתר המצאה רק ע"ס 500(10).
הומצאה כדין בתחום המדינה – לישראלי. מה זה אומר? ניתן להמציא לנתבע אחד ע"פ המצאה מכח נוכחות ולשני לבקש אישור. הנתבע השני לא צריך להיות מקומי.
תחליף המצאה
לא יודעים איפה הנתבע נמצא. לא ממציאים לו ליד, וביהמ"ש קובע תחליף, בד"כ פרסום בשני עיתונים ובלוח מודעות.
פורום לא נאות
כתב תביעה הומצא אישית – אפשר לבקש ביטול המצאה, סיכוי קלוש שזה יצליח
כתב תביעה הוגש למורשה לניהול עסקים – אפשר לבקש ביטול המצאה בטענה שזה לא מורשה
כתב תביעה הוגש באמצעות היתר המצאה – אפשר לבקש ביטול המצאה בטענות הרלוונטיות. כאשר מוגשת בקשה במעמד צד אחד נטל ההוכחה על המבקש. כאשר מוגשת בקשה לביטול, נטל ההוכחה נשאר על המבקש. לכן בביטול היתר המצאה הנטל עדיין על המבקש.
נניח שלמרות זאת ההמצאה לא בוטלה, ניתן לטעון פורום לא נאות. ישנם מקרים בהם אין קשר בין היתר ההמצאה לפורום, וישנם מקרים בהם יש.
רכישת סמכות מכח הסכמה
סמכות מקומית ניתנת להתנייה בחוזה (להבדיל מסמכות מהותית). כך ניתן להתנות על סמכות מדינתית בינ"ל. ניתן להסכים שכל הסכסוכים יידונו בישראל. הבעיה שלא רוכשים כך סמכות אוטומטית!!! עדיין צריך לרכוש את הסמכות באמצעות המצאה באחת מהדרכים שפירטנו. בהרבה מקרים ביהמ"ש אכן יתנו היתר אם כך נכתב בחוזה אבל זה לא אוטומטי.
מה זה משנה איפה מתדיינים? הרי השאלה הזאת מנותקת משאלת הדין החל.
בישראל עלויות עוה"ד נמוכות יחסית לעולם, יש מדינות בהן זה פי 10 מבישראל.
יתרון המגרש הביתי (לא צריך לנסוע, מכירים את הדברים)
פרוצדורה ישראלית. יש גם חוקים כמו חוק תובענות ייצוגיות, שהוא לכאורה פרוצדורלית. הפרוצדורה יכולה גם לקבוע את הצד שיישא בהוצאות. הליכי הגילוי שונים בין מדינות וזה משפיע על ההוצאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה