המניספט הקומוניסטי
בורגנים ופרולטים
דברי ימיה של כל חברה הם דברי הימים של מחחמת המעמדות. בתקופת הבטורגנות יש שני מעמדות גדולים - בורגנות ופרולטריון. היווצרות השווקים החדשים הביאה לעליית מעמג הבורגנות. התעשייה דחקה את הגילדות. ככל שהתפתחו השוק העולמי והתחבורה, כך התפתחה הבורגנות ודחקה את המעמדות הישנים. ההתפחות של הבורגנות היתה במקביל להתקדמות פוליטית. ממשל המדינה המודרני אינו אלא ועד-פועלף המנהל את הענינים המשותפים למעמד הבורגני.
הבורגנות החליפה את הקשרים האידיליים בין האנשים בשלטון הכסף. החליפה את כל החירויות בחירות המסחר נטולת המצפון. החליפה את הניצול הסמוי שיש לו איצטלות דתיות ופוליטיות בניצול ישיר וגלוי. היא הפכה את יחסי המשפחה ליחססי ממון. היא מאופיינת ע"י התערערות בלתי-פוסקת של הנסיבות החברתיות שנובעות משינוי בלתי פוסק של אמצעי הייצור. היא מחליפה את הלאומיות בגלובליות וכופה על כל האומות להפוך לבורגניות. היא כופה עירוניות.
ריכוז אמצעי הייצור, ולכן הקניין, בידי מעטים, מחייב צנטרליזציה מדינית.
אבל גם הבורגנות מייצרת כוחות שהיא לא יכולה לשלוט בהם: משברי מסחר, ייצור עודף.
ככל שמתפתחת הבורגנות כך מתפתח הפרולטריון, העובדים שאין הצדקה לקיומם למעט עבודה, ושנחשבים סחורה לכל דבר. הניצול של הפרולטריון גדל בעולם התעשייתי. ההתפחות של הפרולטריון מביאה להעצמת כוחו. הבורגנות צריכה את הפרולטריון למלחמות שלה, ובכך מכשירה אותו כ"חיילים" נגדה. הפרולטר הוא חסר קניין, חסר יחסי משפחה וחסר לאומיות.
טרובק / מקס וובר על חוק ועליית הקפיטליזם.
וובר הקדיש הרבה לעליית הקפיטליזם התעשייתי במערב. הוא רצה להבין למה הוא עלה דווקא באירופה, וטען שזה קשור לשונות בחוק בין חברות שונות. השאלות שעניינו אות בהקשר זה: האם הארגון הליגלי מופרד או קשור מפעילות פוליטית אחרת ומהדת? האם החוקים נתפסים כיצירי אנוש או או מסורת? האם ההכרעות מתקבלות ע"ס חוקים קבועים או אד-הוק? האם יש את אותו חוק לכולם או חוקים נפרדים לקבוצות שונות?
החוק באירופה היה ייחודי בכל הפרמטרים האלה: מובחן מהפוליטיקה ואוטונומיה, נבנה באופן מודע, כללי, אוניברסלי, "רציונלי". רמה גבוהה של רציונליות חיונית להתפחות הקפיטליזם.
וובר הגדיר את החוק כאמצעי כפייה וכסדר לגיטימי.חוק הוא סוג של סדר לגיטימי/נורמטיבי, כלומר כולל: מבנה חברתי שכולל הצהרות נורמבטיביות שבמידה מסויימת מסויממת מתקבלות סובייקטיבית ע"H חברי הקבוצה כקושרות אותם לטובתם, מבלי לחשב את הסיכוי לכפייה. החוק שונה מסדרים אחרים בכך שהוא כולל מסגרת מומחית לאכיפת הנורמות באמעצות סנקציות כופות. הכפייה מפרידה את החוק מהקונבנציה, אבל על שניהם להיות לגיטימים. אנשים מסתכלים על החוק כדי לדעת איך עליהם להתנהג. וובר הסתכל על מידת הרציונליות של חוק - כלומר עד כמה הוא מפיק ומחיל חוקים אוניברסליים. מידת הרציונליות קשורה גם למימד הלגיטימיות.
וובר הגדיר סוגים של מערכות משפטיות "אידיאליות", בהתבסס על 2 פרמטרים:
- עשיית חוק- האם יש סם מחייב של חוקים, האם הם מעשה ידי אדם ואז ניתן לשנותם, האם הם אינסטרומנטליים למטרות מסויימות או שצריך לציית להם "סתם".
- החלת החוק - הכרעה ע"י אנשים בעלי יכולת מאגית או על בסיס חילוני, האם מתיחסים למקרה הפציפים או לתקדים או חוק כללי.
הממימדים להשוואה שלו היו מידת הפורמליות (אוטונומיה סיסטמתית) ומידת הרציונליות (עד כמה קריטריון אחד קובע עבור כל החלטה).
כלליות נורמות גבוהה
כלליות נורמות נמוכה
שונות נורמות גבוהה
רציונליות הגיונית פורמלית - רמה גבוהה של שיטה ויכולת לחזות את ההכרעה - זוהי השיטה האירופאית. זה פורמלי כי ההחלטות הן אינטרינזיות לשיטה.
אי רציונליות פורמלית - "התגלות נבואית"
שונות נורמות נמוכה
רציונליות סוסטנטיבית - יש היגיון אך הוא חיצוני, למשל דת, ולכן קשה לדעת איך הרעיון ייתרגם לחוק
אי רציונליות סובסטנטי - ניתן להבין כל החלטה איך לא את השיטה
הסברים על סוגי שלטון: מסורתי, כריזמתי, חוקי (כמו שלמדנו בקרייטנר)
שלטון החוק מתקים כאשר:
- יש נורמות מבוססות המיושבות באופן כללי
- יש אמונה שנחוק הוא מערכת של חוקים אבסטרקטיים שמוישמים למקרים ספציפיים
- גם ראש הפירמידה כפוף לחוק
- הציות הוא לחוק עצמו ולא לסדר חברתי
- הציות הוא בתוך ספירות בנויות רציונלית (jurisdiction).
חוק רציונלי-הגיוני-ופורמלי הוא היחיד שיכול לתמוך מערכת כזאת של שלטון חוק.
סוג החוק האירופי מפחית חלק מחוסר הוודאות המסחרי, כיוון שיש בו חוקים נינתים לצפייה.
מודל לגליסטי: כאשר החוק שולט בהתנהגות - החוק צריך להיות מופרד ממערכות ציות אחרות - אוטונומי ונעלה עליהן. צריך להפריד אותו מדת ופוליטיקה ע"מ שיהיה חד-משמעי. צריך שיתפתח מקצוע מומחה לחוק שיוכל לתמוך בבניה שלו. מצייתים לחוקים כיוון שמניחים שהם רציונליים.
התנאים הייחודים באירופה שהביאו לעליית הלגליזם: הםרדה בין חוק דתי לחוק חילוני; בירוקרטיזיצה של הכנסייה הקתולית הביאה לכך שהחוק הכנסייתי היה רציונלי יחסית; המלכים הקימו מערכים בירוקרטיים וכרתו בריתות עם המעמד הבורגני - שני מעמדות שדרשו רציונליזציה של החוק; הפרדת עשיית החוק מיישום החוק; רעיון "החוק הטיבעי"; המחבשה על חוק כמגע שנבעה מלימוד החוק הרומי באוניברסיטאות. השינויים בחקר החוק והבירוקרטיזציה חיזקו אחד את השני.
עליית המקצוע המשפטי היא ייחודית וקריטית לליגליזם. רק במערב עו"ד הפכו ל"קבוצת סטטוס". זה מביא לחיכוכים בין עו"ד, שהאינטרס שלהם הוא רציונליות וקביעות, לקבוצות פוליטיות אחרות.
וובר קבע שע"מ שקפיטזלים יתפתח, החוק צריך להיות ניתן לחישוב ברמה גבוהה ומאפשר תנאים סוסטנטיביים - חופש החוזים. הלגליזם יוצר מצב ניתן לחיזוי ויציב. וובר לא פיתח את המודל שמסביר למה התנאים האלה קריטיים לקפטיליזם, אבל הכותב מסביר שאם כולם אנוכיים, מה שקורה בקפיטליזם, החוק מבטיח את השיתוף הפעולה שלהם ומאפשר לכל אחד לדאוג לקידום אינטרס העצמי שלו. אבל למה דווקא חוק ולא מסורת? כי החוק הורס את הבסיסי החברתי והמסורתי. קצב העסקים הגבוה מחייב רמת ודאות גבוה במיוחד, שמתאפשרת רק ע"י הלגליזם.
וובר היה מודע לכך שהצפיות הגבוהה של החוק יכולה לפגעו בדינמיות של חיי המסחר, אבל זה לא שינה לו את התיאוריה. בעיקר הפריעה לו אנגליה - מצד אחד החוק בה לא מספיק צפוי ומצד שני עליית הקפיטליזם לא שינתה את מידת הרציונליות של החוק.
וובר הראה איך רעיון החוק האוטונומי שאינו קשור לצדק נותן לגיטימציה למבנה החברתי הקפיטליסטי. המחוייבות לסט של חוקים בעצם מחזקת את המדינה למרות שהיא לכאורה מרסנת אותהץ ככל שהמדינה הליברלית מחזקת כך נחלשים כוחות אחרים. זה מחזק את מעמדם של אלה שיש להם רכוש. צדק פורמלי מיטיב עם בעלי הרכוש כי ניתן לצפות אותו וכיוון שהוא פורמלי ולא מהותי, ולכן אינו כלי לתיקון חברתי. לכן הלגליזם סותר היבטים מסויימים של הדמוקרטיה וצדק חברתי (אם כולם שווים, למה קבוצנ מסויימת דורשת שיקדמו את האינטרסים שלה?)
וובר מסביר שבסין לא התפתח חופש חוזים מפני ששם הקשרים המשפחתיים מאד חזקים. אם יש סכסוכים פותרים אותם בתוך המשפחה ולא ע"י גוף חיצוני. הפוליטיקה מנעה היווצרות גופים אוטונומיים כמו התאגיד.
וובר השתמש במתודולוגיה הוליסטית - לכל תופעה יש כמה סיבות.
בורגנים ופרולטים
דברי ימיה של כל חברה הם דברי הימים של מחחמת המעמדות. בתקופת הבטורגנות יש שני מעמדות גדולים - בורגנות ופרולטריון. היווצרות השווקים החדשים הביאה לעליית מעמג הבורגנות. התעשייה דחקה את הגילדות. ככל שהתפתחו השוק העולמי והתחבורה, כך התפתחה הבורגנות ודחקה את המעמדות הישנים. ההתפחות של הבורגנות היתה במקביל להתקדמות פוליטית. ממשל המדינה המודרני אינו אלא ועד-פועלף המנהל את הענינים המשותפים למעמד הבורגני.
הבורגנות החליפה את הקשרים האידיליים בין האנשים בשלטון הכסף. החליפה את כל החירויות בחירות המסחר נטולת המצפון. החליפה את הניצול הסמוי שיש לו איצטלות דתיות ופוליטיות בניצול ישיר וגלוי. היא הפכה את יחסי המשפחה ליחססי ממון. היא מאופיינת ע"י התערערות בלתי-פוסקת של הנסיבות החברתיות שנובעות משינוי בלתי פוסק של אמצעי הייצור. היא מחליפה את הלאומיות בגלובליות וכופה על כל האומות להפוך לבורגניות. היא כופה עירוניות.
ריכוז אמצעי הייצור, ולכן הקניין, בידי מעטים, מחייב צנטרליזציה מדינית.
אבל גם הבורגנות מייצרת כוחות שהיא לא יכולה לשלוט בהם: משברי מסחר, ייצור עודף.
ככל שמתפתחת הבורגנות כך מתפתח הפרולטריון, העובדים שאין הצדקה לקיומם למעט עבודה, ושנחשבים סחורה לכל דבר. הניצול של הפרולטריון גדל בעולם התעשייתי. ההתפחות של הפרולטריון מביאה להעצמת כוחו. הבורגנות צריכה את הפרולטריון למלחמות שלה, ובכך מכשירה אותו כ"חיילים" נגדה. הפרולטר הוא חסר קניין, חסר יחסי משפחה וחסר לאומיות.
טרובק / מקס וובר על חוק ועליית הקפיטליזם.
וובר הקדיש הרבה לעליית הקפיטליזם התעשייתי במערב. הוא רצה להבין למה הוא עלה דווקא באירופה, וטען שזה קשור לשונות בחוק בין חברות שונות. השאלות שעניינו אות בהקשר זה: האם הארגון הליגלי מופרד או קשור מפעילות פוליטית אחרת ומהדת? האם החוקים נתפסים כיצירי אנוש או או מסורת? האם ההכרעות מתקבלות ע"ס חוקים קבועים או אד-הוק? האם יש את אותו חוק לכולם או חוקים נפרדים לקבוצות שונות?
החוק באירופה היה ייחודי בכל הפרמטרים האלה: מובחן מהפוליטיקה ואוטונומיה, נבנה באופן מודע, כללי, אוניברסלי, "רציונלי". רמה גבוהה של רציונליות חיונית להתפחות הקפיטליזם.
וובר הגדיר את החוק כאמצעי כפייה וכסדר לגיטימי.חוק הוא סוג של סדר לגיטימי/נורמטיבי, כלומר כולל: מבנה חברתי שכולל הצהרות נורמבטיביות שבמידה מסויימת מסויממת מתקבלות סובייקטיבית ע"H חברי הקבוצה כקושרות אותם לטובתם, מבלי לחשב את הסיכוי לכפייה. החוק שונה מסדרים אחרים בכך שהוא כולל מסגרת מומחית לאכיפת הנורמות באמעצות סנקציות כופות. הכפייה מפרידה את החוק מהקונבנציה, אבל על שניהם להיות לגיטימים. אנשים מסתכלים על החוק כדי לדעת איך עליהם להתנהג. וובר הסתכל על מידת הרציונליות של חוק - כלומר עד כמה הוא מפיק ומחיל חוקים אוניברסליים. מידת הרציונליות קשורה גם למימד הלגיטימיות.
וובר הגדיר סוגים של מערכות משפטיות "אידיאליות", בהתבסס על 2 פרמטרים:
- עשיית חוק- האם יש סם מחייב של חוקים, האם הם מעשה ידי אדם ואז ניתן לשנותם, האם הם אינסטרומנטליים למטרות מסויימות או שצריך לציית להם "סתם".
- החלת החוק - הכרעה ע"י אנשים בעלי יכולת מאגית או על בסיס חילוני, האם מתיחסים למקרה הפציפים או לתקדים או חוק כללי.
הממימדים להשוואה שלו היו מידת הפורמליות (אוטונומיה סיסטמתית) ומידת הרציונליות (עד כמה קריטריון אחד קובע עבור כל החלטה).
כלליות נורמות גבוהה
כלליות נורמות נמוכה
שונות נורמות גבוהה
רציונליות הגיונית פורמלית - רמה גבוהה של שיטה ויכולת לחזות את ההכרעה - זוהי השיטה האירופאית. זה פורמלי כי ההחלטות הן אינטרינזיות לשיטה.
אי רציונליות פורמלית - "התגלות נבואית"
שונות נורמות נמוכה
רציונליות סוסטנטיבית - יש היגיון אך הוא חיצוני, למשל דת, ולכן קשה לדעת איך הרעיון ייתרגם לחוק
אי רציונליות סובסטנטי - ניתן להבין כל החלטה איך לא את השיטה
הסברים על סוגי שלטון: מסורתי, כריזמתי, חוקי (כמו שלמדנו בקרייטנר)
שלטון החוק מתקים כאשר:
- יש נורמות מבוססות המיושבות באופן כללי
- יש אמונה שנחוק הוא מערכת של חוקים אבסטרקטיים שמוישמים למקרים ספציפיים
- גם ראש הפירמידה כפוף לחוק
- הציות הוא לחוק עצמו ולא לסדר חברתי
- הציות הוא בתוך ספירות בנויות רציונלית (jurisdiction).
חוק רציונלי-הגיוני-ופורמלי הוא היחיד שיכול לתמוך מערכת כזאת של שלטון חוק.
סוג החוק האירופי מפחית חלק מחוסר הוודאות המסחרי, כיוון שיש בו חוקים נינתים לצפייה.
מודל לגליסטי: כאשר החוק שולט בהתנהגות - החוק צריך להיות מופרד ממערכות ציות אחרות - אוטונומי ונעלה עליהן. צריך להפריד אותו מדת ופוליטיקה ע"מ שיהיה חד-משמעי. צריך שיתפתח מקצוע מומחה לחוק שיוכל לתמוך בבניה שלו. מצייתים לחוקים כיוון שמניחים שהם רציונליים.
התנאים הייחודים באירופה שהביאו לעליית הלגליזם: הםרדה בין חוק דתי לחוק חילוני; בירוקרטיזיצה של הכנסייה הקתולית הביאה לכך שהחוק הכנסייתי היה רציונלי יחסית; המלכים הקימו מערכים בירוקרטיים וכרתו בריתות עם המעמד הבורגני - שני מעמדות שדרשו רציונליזציה של החוק; הפרדת עשיית החוק מיישום החוק; רעיון "החוק הטיבעי"; המחבשה על חוק כמגע שנבעה מלימוד החוק הרומי באוניברסיטאות. השינויים בחקר החוק והבירוקרטיזציה חיזקו אחד את השני.
עליית המקצוע המשפטי היא ייחודית וקריטית לליגליזם. רק במערב עו"ד הפכו ל"קבוצת סטטוס". זה מביא לחיכוכים בין עו"ד, שהאינטרס שלהם הוא רציונליות וקביעות, לקבוצות פוליטיות אחרות.
וובר קבע שע"מ שקפיטזלים יתפתח, החוק צריך להיות ניתן לחישוב ברמה גבוהה ומאפשר תנאים סוסטנטיביים - חופש החוזים. הלגליזם יוצר מצב ניתן לחיזוי ויציב. וובר לא פיתח את המודל שמסביר למה התנאים האלה קריטיים לקפטיליזם, אבל הכותב מסביר שאם כולם אנוכיים, מה שקורה בקפיטליזם, החוק מבטיח את השיתוף הפעולה שלהם ומאפשר לכל אחד לדאוג לקידום אינטרס העצמי שלו. אבל למה דווקא חוק ולא מסורת? כי החוק הורס את הבסיסי החברתי והמסורתי. קצב העסקים הגבוה מחייב רמת ודאות גבוה במיוחד, שמתאפשרת רק ע"י הלגליזם.
וובר היה מודע לכך שהצפיות הגבוהה של החוק יכולה לפגעו בדינמיות של חיי המסחר, אבל זה לא שינה לו את התיאוריה. בעיקר הפריעה לו אנגליה - מצד אחד החוק בה לא מספיק צפוי ומצד שני עליית הקפיטליזם לא שינתה את מידת הרציונליות של החוק.
וובר הראה איך רעיון החוק האוטונומי שאינו קשור לצדק נותן לגיטימציה למבנה החברתי הקפיטליסטי. המחוייבות לסט של חוקים בעצם מחזקת את המדינה למרות שהיא לכאורה מרסנת אותהץ ככל שהמדינה הליברלית מחזקת כך נחלשים כוחות אחרים. זה מחזק את מעמדם של אלה שיש להם רכוש. צדק פורמלי מיטיב עם בעלי הרכוש כי ניתן לצפות אותו וכיוון שהוא פורמלי ולא מהותי, ולכן אינו כלי לתיקון חברתי. לכן הלגליזם סותר היבטים מסויימים של הדמוקרטיה וצדק חברתי (אם כולם שווים, למה קבוצנ מסויימת דורשת שיקדמו את האינטרסים שלה?)
וובר מסביר שבסין לא התפתח חופש חוזים מפני ששם הקשרים המשפחתיים מאד חזקים. אם יש סכסוכים פותרים אותם בתוך המשפחה ולא ע"י גוף חיצוני. הפוליטיקה מנעה היווצרות גופים אוטונומיים כמו התאגיד.
וובר השתמש במתודולוגיה הוליסטית - לכל תופעה יש כמה סיבות.
2 תגובות:
תודה רבה!
איך אפשר לעזור עם קליקים? לא מצאתי מקום להקליק...
אולי יש לך adblock או משהו כזה. בעקרון מתחת לכותרת.
הוסף רשומת תגובה