בייקר / חירות אנושית וביטוי חופשי
http://books.google.co.il/books?id=zWFIe7mXguQC&dq=edwin+baker+human+liberty+and+free+speach&printsec=frontcover&source=bn&hl=iw&ei=_ObRSZaHFsKT_Qaynu3DBQ&sa=X&oi=book_result&resnum=4&ct=result#PPA17,M1בעולם האקדמי לפחות, הנחות היסוד של "שוק הרעיונות" לא נחשבות כנכונות:
אין אמת אובייקטיבית - אפילו במדעים במדוייקים, בחירה בין פרדיגמות תלויה ביכולת שלהן לענות על השאלות המעניינות, מידת היעילות והאסתטיות. אנחנו לא מעריכים תיאוריות לפי הקרבה שלהן ל"אמת". ידע אנושי תלוי לא ב"תבניות" של אפלטון אלא ביכולת לנתח ולקטלג דברים מנק' מבט מסוימת. רואים את זה גם בהומניסטיקה, אין משהו שנמצא "שם" אלא קליטה ופירשנות.
האם שוק הרעיונות מתאים מנקודת מוצא כזאת? לא ברור שזהו המקום האידיאלי למצוא את האמת. אולי עלינו ליצור את האמת ולא לגלות אותה.כיוון שהדיבור הוא חלק מהיצירה, מן הסתם הוא שיפיע על התוצאה. אילו תנאים עלינו ליצור בשוק ע"מ שיביא לתוצאות טובות?
ברור שאם יש אמת אחת, אז אם מגלים אותה סימן ששוק הרעיונות טוב. אבל אם אין אמת אחת, אין איך להעריך את השוק. האמת שנחברת תהיה זו של אלה שהשוק מעדיף את האינטרסים שלהם. לא ברור אם שוק חופשי מרגולציה יכול להשיג את המטרה.
התיאוריה המקורית של השוק הניחה שיש רציונליות. הרציונליות מאפשרת לאנשים לתפוס את המציאות ולהעדיף את האמת. התיאוריות המודרניות סותרות את ההנחה הזאת - אנשים לא יכלוים להשתמש ברציונל כדי לתפוס את המציאות אם אין מציאות, ואנשים לא יודעים לחשוב רציונלי. ההבנה של האנשים מושפעת במידה רבה מהתנסויות קודמות ונק' מבט. כל עוד יש מקום חברתי שונה לאנשים, דיאלוג לא יכול לגשר על הפערים. לכן, השינוי החברתי ישפיע על עמדות של אנשים יותר מכל שוק רעיונות. הפסיכולוגיה הראתה שאי אפשר לשכנע אנשים בעמדה שמנוגדת לעמדתם באמצעים רציונליים בלבד.
הישענות על שוק הרעיונות מבטיחה את הפופלריות של רעיונות של קבוצות חזקות.
מחקרים על תקשורת ההמונים מראים שהיא עושה 2 דברים: מחזקת עמדות קיימות ומכניסה עמדות חדשות במקום שבו אין לקהל עמדה. מה שהיא לא מצליחה לעשות זה לשנות עמדה חזקה קיימת. כך נוצרת הטייה לטובת הסטטוס-קוו (מי ששולט במדיה הוא הקבוצות החזקות שלעיתים רחוקות מתנגדות לסטטוס-קוו).
http://books.google.co.il/books?id=zWFIe7mXguQC&dq=edwin+baker+human+liberty+and+free+speach&printsec=frontcover&source=bn&hl=iw&ei=_ObRSZaHFsKT_Qaynu3DBQ&sa=X&oi=book_result&resnum=4&ct=result#PPA17,M1בעולם האקדמי לפחות, הנחות היסוד של "שוק הרעיונות" לא נחשבות כנכונות:
אין אמת אובייקטיבית - אפילו במדעים במדוייקים, בחירה בין פרדיגמות תלויה ביכולת שלהן לענות על השאלות המעניינות, מידת היעילות והאסתטיות. אנחנו לא מעריכים תיאוריות לפי הקרבה שלהן ל"אמת". ידע אנושי תלוי לא ב"תבניות" של אפלטון אלא ביכולת לנתח ולקטלג דברים מנק' מבט מסוימת. רואים את זה גם בהומניסטיקה, אין משהו שנמצא "שם" אלא קליטה ופירשנות.
האם שוק הרעיונות מתאים מנקודת מוצא כזאת? לא ברור שזהו המקום האידיאלי למצוא את האמת. אולי עלינו ליצור את האמת ולא לגלות אותה.כיוון שהדיבור הוא חלק מהיצירה, מן הסתם הוא שיפיע על התוצאה. אילו תנאים עלינו ליצור בשוק ע"מ שיביא לתוצאות טובות?
ברור שאם יש אמת אחת, אז אם מגלים אותה סימן ששוק הרעיונות טוב. אבל אם אין אמת אחת, אין איך להעריך את השוק. האמת שנחברת תהיה זו של אלה שהשוק מעדיף את האינטרסים שלהם. לא ברור אם שוק חופשי מרגולציה יכול להשיג את המטרה.
התיאוריה המקורית של השוק הניחה שיש רציונליות. הרציונליות מאפשרת לאנשים לתפוס את המציאות ולהעדיף את האמת. התיאוריות המודרניות סותרות את ההנחה הזאת - אנשים לא יכלוים להשתמש ברציונל כדי לתפוס את המציאות אם אין מציאות, ואנשים לא יודעים לחשוב רציונלי. ההבנה של האנשים מושפעת במידה רבה מהתנסויות קודמות ונק' מבט. כל עוד יש מקום חברתי שונה לאנשים, דיאלוג לא יכול לגשר על הפערים. לכן, השינוי החברתי ישפיע על עמדות של אנשים יותר מכל שוק רעיונות. הפסיכולוגיה הראתה שאי אפשר לשכנע אנשים בעמדה שמנוגדת לעמדתם באמצעים רציונליים בלבד.
הישענות על שוק הרעיונות מבטיחה את הפופלריות של רעיונות של קבוצות חזקות.
מחקרים על תקשורת ההמונים מראים שהיא עושה 2 דברים: מחזקת עמדות קיימות ומכניסה עמדות חדשות במקום שבו אין לקהל עמדה. מה שהיא לא מצליחה לעשות זה לשנות עמדה חזקה קיימת. כך נוצרת הטייה לטובת הסטטוס-קוו (מי ששולט במדיה הוא הקבוצות החזקות שלעיתים רחוקות מתנגדות לסטטוס-קוו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה