מתחילים להכנס לנושאים פרטניים.
בישראל באותה טריטוריה יש אנשים עם דין אישי שונה. הבעיה היא שאצלנו יש גם שתי מערכות שיפוט מתחרות. אבל מה שהופך את בתי הדין הרבניים לגורם שהכי מכביד על המערכת במבל"פ – הוא שהוא אינו כפוף למבל"פ. המשפט היהודי כן צריך להתחשב בחוקי היסוד, למשל.
מה זה אומר שהוא לא כפוף לכללי המבל"פ?
- הכללים האלו מניחים גבול טריטוריאלי.
- הכללים האלו תחומים מבחינת הזמן שבו הם חלים על האדם (למשל, בזמן שבו היתה אזרחות או הזמן שבו הדומיסיל היה רלוונטי).
לעומת זאת, בד"ר בעל סמכות ללא קשר לזמן ומרחב – חל על יהודים בכל מקום ובכל זמן. הכלל שבד"ר לא כפוף למבל"פ הוא מימי המנדט. בשנםי החארונות ניתן פס"ד פלונית (ברוכוביץ') חל שינוי דרמטי, אבל צריך לדעת שהנושא הזה מאד העסיק את המערכת.
מקורות חקיקתיים
סימן 47 לדבר המלך – קובע את הסמכויות של ביהמ"ש האזרחי בתחומי מעמד אישי וקובע איזה דין יחיל ביהמ"ש האזרחי. הוא נותן רשימה של נושאים, ומוסיף שביהמ"ש האזרחי לגבי אזרחי פלסטין יחיל את הדין האישי.
השאלה העיקרית היא: האם ההוראה הזאת היא הוראה פנימית של המשפט הישראלי או שהיא הוראה שקובעת כללי מבל"פ?
אחד הנושאים החשובים במבל"פ הם איזה דין יחול. האם סימן 47 קובע כלל ברירת דין במבל"פ הישראלי – כאשר מתעוררת בעיה ותוהים איזה דין לברור הס' נותן תשובה? ניקח 2 יהודים נשואים שעלו לישראל מבריה"מ. הדין האישי שלהם הוא הדין היהודי. אם מתעוררת שאלה לגבי תוקף הנישואים, ביהמ"ש יבדוק לפי הדין הדתי. או שמא – ס' 47 לא נוגע למבל"פ. אנחנו מחליטים איזה דין יחול ע"פ כללי המבל"פ, ואותם אנו מוציאים מסימן 46 ומהקומון לו (עד 1980).
לאחר שנקבעו כללי ברירת הדין, ואמרנו שיחול הדין הישראלי, אז פונים לס' 47 ואומרים שנחיל את הדין הדתי. לדוגמה, כאשר ביהמ"ש הקנדי בפס"ד אונגר החליט להחיל את הדין הישראלי הוא ידע שצריך לבחור את הדין הדתי.
דוגמה: זוג ישראלים יהודים מתחתן אזרחית בקפריסין. הם חוזרים לארץ. הם ירשמו כנשואים, אבל זה לא אומר שהם יחשבו נשואים. לפי האפשרות השניה לפירוש ס' 47, נפנה לכללי המבל"פ. זה טקס נישואים, לפי המשפט האנגלי מה שקובע זה דין מקום עריכת הטקס, אנחנו קלטנו את העקרונות האלה ולכן נישואים אזרחיים מוכרים. לפי האפשרות הראשונה, ס' 47 קובע את כללי המבל"פ ואז נשאל מה הדין האישי אומר על נישואים אזרחיים. נבדוק מה אומר הדין היהודי.
lסימנים 47, 52-54, 64
lחוק שיפוט בד"ר (נישואים וגירושים) – רלוונטי רק ליהודים
lחוק בתי דין דתיים דרוזים
lחוק שיפוט התרת נישואין
lהצעת חוק ברירת הדין (לבונטין)
lתקנות נמעמד האישי (סמכויות קונסולריות) – מאפשרות לקונסולים לערוך נישואים
מצבים של קישור למדינת ישראל:
lאזרחי ישראל וגם תושביה
lאזרחי ישראל לא תושבים
lתושבי ישראל לא אזרחים
lזרים לגמרי
מבחינת המשפט הישראל אין כמעט הבדל בין 2 ל-3, אבל שיטות משפט אחרות לא בהכרח יהיו מוכנות לקבל את המשפט הישראלי. למשל, בימ"ש אנגלי יתיחס באופן שונה למי שהוא רק אזרח או רק תושב.
החלוקה הפנימית בישראל
lיהודים
lמוסלמים
lאחת מהעדות הנוצריות המוכרות (לכל אחת מערכת בי"ד שונים)
lדרוזים
lחסרי דת
lבעלי אזרחות זה
מקום הנישואים
lמחוץ לגבולות ישראל
lבישראל
טקס רשמי
טקס בלתי רשמי
מצבים שאינם נוגעים למבל"פ: יהודי ויהודיה שהם אזרחי ישראל ותושביה נישאו בישראל בטקס רשמי יהודי.
מה זה טקס רשמי? רב רושם נישואין שאושר בידי שר הדתות והטקס נערך כנדרש בחרם ירושלים (נוכחות 10 גברים מישראל). יש גם קידושים פרטיים בישראל.
מצבים של מעין-מבל"פ
lנישואי תערובת בין אזרחי ישראל ותושבים. יהודי עם מוסלמית, מוסלמית עם נוצריה וכו'.
lאין פה גורם זר אבל מתעוררות בעיות דומות ולא ניכנס לזה.
lיכול להיות מקרה מעין-מבל"פ שהוא גם מבל"פ. ערבי מוסלמי ישראלי התחתן באוקראינה בטקס אזרחי עם נוצריה (פס"ד מחמוד ראסטיבי).
אגב, לביה"ד השרעי היו פעם הרבה יותר סמכויות מאשר לבד"ר.
יהודים
נתחיל מהמצב במקרה לא-מבל"פי.
יהודי ויהודי אזרחי ישראל ותושביה נישאו בישראל בטקס:
- רשמי – מהרבנות
- קידושים פרטיים
- בפני הקאדי – טקס הנישואים המוסלמי הוא כמעט-אזרחי. קרה במדינות ערב.
- טקס אלטרנטיבי
- טקס בפני הקונסול (לא יהודים אזרחי ישראל)
שאלת עריכת נישואים של יהודים, הוסדר בס' 2 לחוק בד"ר – נישואין וגירושים של יהודים ייערכו ביראל רק לפי דין תורה.
זה לא משנה אם הם אזרחים או תושבים. זה מוריד את האפשרויות של הקאדי, האלטרנטיבי והקונסול. השאלה לגבי קידושים פרטיים – לא נכנס אליה.
המסקנה: יהודים שנמצאים בישראל יכולים לערוך טקס רק לפי דין תורה!
אין בישראל טקס אזרחי שאינו דתי.
על איזה ערכאה חל ס' 2 של חוק בד"ר? התשובה היא שלכל בימ"ש בישראל.
הס' רלוונטי לכל היהודים בישראל.
האם יהודים זרים יכולים להנשא בפני הקונסול של מדינתם? לא.
נישואים של ישראלים לא-יהודים
מוסלמים - פקודת חוק המשפחה המוסלמי שקובע איך ייראה הטקס.
נוצרים ודרוזים – אין חוק. פק' הנישואים והגירושים (רישום) קובעצת שצריך לרשום נישואים לאחר עריכתם אך לא קובעת איך צריך לערוך אותם. מכאן בעקיפין אומרים שהם יכולים להנשא רק לפי דרישות הטס הדתי, כי רק זה יוכר לרישום.
דוגמה: יהודים ישראלים שהדומיסיל שלהם באנרגליה נישאים בישראל לפני הקונסול בטקס אזרחי.
לפי המשפט הישראלי הנישואים חסרי תוקף.
מה יעשה בימ"ש אנגלי?
עד 2006 העמדה הרווחת בביה"ד היתה שהמשפט העברי לא מכיר בנישואים אזרחיים. ב-2006 בד"ר הכיר בצורה מסויימת בנישואים אזרחיים. בד"ר יצר את הקטגוריה של "נישואי בני נוח". גם ללא-יהודים יש מצוות. גם לא-יהודים יכולים להנשא. בד"ר נוקט בגישה שנישואי בני נוח הם נישואים, וליהודים יש גם קידושים. את הנישואים האלה מפרקים בבית משפט. החידוש הוא שגם יהודים יכולים להתקשר בקשר של בני-נוח. כדי לפרק אותו צריך החלטה של בימ"ש אבל לא צריך גט. הקשר הזה תקף בעיקר כלפי צד שלישי (לא בטוח שהוא תקף ביניהם). צריך עילות בשביל לפרק את הנישואים, אבל לא כמו עילות לגט. לכן המשפט הישראלי כולו מכיר בנישואים אזרחיים.
זוג יהודים ישראלים נישא בצרפת בטקס דתי. צרפת לא מכירה בטקס דתי. האם המשפט בישראל יכיר בנישואים? לפי כללי מבל"פ רגילים לא היינו מכירים בזה. אם ס' 47 קובע כללי מבל"פ אפשר להכיר בנישואים. העמדה שווסטרייך תומך בה היא שליהודים יש דין לאומי נוסף וזה המשפט העברי. זה אומר שיהודי שמתחתן בטקס דתי בכל מקום בעולם, ייחשב כנשוי בישראל. דרך ההכרה של הדין הדתי הנישואים מוכרים בישראל.
כס' 2 אומר שנישואים וגירושים יערכו בידי דין תורה, האם הוא כולל נישואי בני נוח? אפשר בהחלט לשטעון שגם אחרי פסה"ד נישואים לפני דין תורה הם נישואים מלאים.
סקורניק – כאשר אדם משנה את הדין האישי, המעמד האישי לא משתנה. לבונטין מתנגד לזה.
מבחינה לוגית יותר הגיוני שהמעמד האישי ישתנה, אבל ביהמ"ש לא אימץ את זה מטעמים פרקטיים.
יהודים זרים לגמרי
לפי ס' 2 הם יכולים רק להנשא לפי דין תורה.
נוצרים ודרוזים ישראלים
ייחשבו לתקפים רק אם התקיימו לפי הדין הדתי:
- לפי סימן 47
- חקיקה שמקנה סמכות שיפוט ייחודית לבי"ד דתיים.
יהיו שיגידו שאחד משני המקורות האלו הוא הסיבה.
במשפט הישראלי רק בי"ד דתי יכול לעשות מעשה בי"ד לגבי תוקף נישואים. אי אפשר להגיע למצב שבו בימ"ש אזרחי יוכל לקבוע תוקף נישואים לפי דין אחר, זה יצור יותר מידי רעש. לכן, בימ"ש אזרחי צריך לקבוע גם לפי הדין הדתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה