מזוכיזם
זה לא רק לפגוע בעצמך, אלא לפגוע בעצמך ע"מ להשיג סיפוק.
מזוכיזם מיני ופרברסיה ברמת ארגון גבולית
ברמת ארגון נוירוטית, חווים שליטה – משחזרים את הסצנה הראשונית עם פחות חרדה.
ברמת ארגון גבולית אין משחק ואין שליטה. יש קושי לקיים מערכת יחסים אינטימית ומרדף אחר ריגושים. סופר-אגו חלש – מוביל למשל לקיום יחסי מין תמורת תשלום.
בתחתית הספקטרום של ההפרעות המזוכיסטיות רואים סטייה של סירוס עצמי. יכולה להיות כניעה לאובייקט סדיסטי גרדנזיוזי. יש גם אנשים שפוגעים באצבעות שלהם, מאוננים תוך גרימת נזק לאיבר המין.
לטענת קרנברג, הארוטיזציה של כאב ופגיעה עצמית נחשבת לנצחון על החיים, המוות, עולם היחסים.
אישיות היסטרית/היסטריונית
היסטרי זה בתחום הגבוה של ארגון האישיות, היסטריוני זה בתחום הגבולי.
היסטריה זה מצב נפשי שאפיין מאד את תקופת הגיית ה-פ"א של פרויד. היום יש מעט מאד תופעות כאלה. לכן המודל ה-פ"א מתאים מאד לטיפול בהיסטריה. פרויד לא התיחס לאופי ההיסטרי, שנלווה לסימפטומים. היסוד ההיסטרי הוא דחף מודחק ע"י הסופר-אגו. היום קוראים לתופעות השיתוק "המרה".
לאן נעלמה ההיסטריה? אין אישיות היסטרית ב-DSM IV. ב-DSM IIIקראו לזה אישיות היסטריונית, בגלל שלא אהבו את המילה. קלינאים דינמיים עדיין מבחינים בין היסטרי להיסטריוני.
בולס אמר שהפרעת אישיות גבולית כוללת היסטריה.
אישיות היסטריונית ע"פ ה-DSM IV
דפוס קבוע של חיפוש ת"ל ואמוציונליות מוקדמת. חוסר נוחות כאשר האדם לא נמצא במרכז. התנהגות מינית פרובוקטיבית באופן לא תואם באינטראקציות בינאישיות. מצבי רוח שטחיים משתנים במהירות. שימוש עקבי בהופעה למשיכת ת"ל. סגנון דיבור אימפרסיוניסטי דל בפרטים – לא עובדות אלא התרשמויות. הבעת רגשות דרמטית. נטייה לסוגסטביליות – השפעה רבה מאחרים. הערכת יחסים כאינטימיים ממה שהם באמת.
פרום: בתרבות שלנו הצלחה תלוי באיך בן אדם מוכר את עצמו. הוא הופך לסחורה בעיני עצמו. זה מתקשר להיסטריה כי האדם באמת רק מציג את עצמו.
פניצ'ל: היסטריה היא ניסיון לשלוט בחרדה באמצעו מחשק אקטיבי – לשחק את הרגש במקום להרגיש אותו.
המשחק ההיסטריה מפונה לקהל ומנסה לשתף אותו בהזייה.
היסטריה זה תמיד מיני, לא בהכרח חברתי. נובע מהדחקות מיניות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה