המשך דיון ושוני במהלך ההתפתחות
העדפת צעצועים
רוב החקרים לא וצאים הבדלים בהעדפת צעצועים עד גיל שנה-שנתיים.
דוגמה למחקר לפני גיל שנה:
בחקר בתינוקות בני 3-4 חודשים – הראו להם תונות לש כדור או בובה ומדדו כמה זמן הם מתכלים עליהם וכהמ זמן הם עשו פיקסציה (לא ברור מה זה אומר). סה"כ הם הסתכלו עליהם מעט מאד. שניהם הסתכלו יותר על הבובה. כיצד נמדוד את ההבדל? נחסר את זמן הבובה מהכדור? על יחס הזמן? בכל מקרה במחשר שום דבר לא יצא מובהק.
מחקר על גיל 3-8 חודשים – השוואה בין צפייה במאית לבובה. מצאו הבדים במס' פיקסציות ולא בזמן צפייה. הבנות מעדיפות לעשות פיקסציה על הבובה. אצל הבנים אין העדפה.
גיל שנתיים ומעלה:
מוצאים הבדלי מין בהעדפה של צעצועי בניה, כלי רכב ולחימה מול בובות, תכשיטים, בגדים, כלי בית.
בנים לא משחקים בבובות אבל כן בחיות צעצוע. כולם מוצאים הבדלים אבל יש כאלה שמוצאים שבנים מעדיפים משחקים של בנים ולבנות אין העדפה; יש כאלה שמוצאים העדפה אצל בנות אבל לא אצל בנים; מחקרים שמוצאים העדפה אצל בנים ובנות. זה גם תלוי באפשרויות בחירה – אם אין צעצוע מתאים למין הם ישחקו במה שיש.
ROUGH & TUMBLE PLAY – התגוששות. זכרים עושים את זה יותר (גם אצל בע"ח). בבני אדם מוצאים את זה יותר אצל בנים החל מגיל 2. כנראה קשור ברמות T בעובר – יש עדויות אצל קופים אבל לא אצל בנים. בנות שנחשפו שעוברות לרמות T גבוהות מראות יותר R&T לעומת אחיותיהן.
האם ההבדל הזה קשור לסוג הצעצועים המועדף? אין תשובה.
עשו מחקר על משחק בגיבורי על. זה בד"כ משחק של בנים. הציגו לבנות סיפור על ספיידרוומן. הן לא רצו לשחק את זה. הן אמרו שהן לא מספיק חזקות כדי להיות גיבורי על... הבנות שכן שיחקו בחרו בתפקיד העוזרת. אם הן היו גיברת על הן הצילו זקנים וילדים קטנים.
היתרונות של R&T- מפתח מיומנות, בטחון עצמי, נכונות לקחת סיכונים – זה משחק חשוב להתפתחות. בנות לא מרוויחות את זה.
הורים ואחרים
הורים קונים לילדים שלהם צעצועים תואמי מין. תכולת חדרי ילדים בגילאים של לפני שנתיים כבר כללו צעצועים מגדריים. לבנים היה גם יותר מגוון. בגיל 18 חודשים, לא נמצא קשר בין סוג הצעצועים בחדר והעדפת צעצועים. זה אומר שההורים קונים לפי ההעדפות שלהם ולא של הילדים. נראה כאילו הצעצועים לא משפיעים על ההעדפות עד גיל 18 ח'.
הורים מעודדים משחק וצעצועים מתאים למין. בעקרון לא היו הבדלים ביחס של האהבות והאמהות בדברים כמו חום, נוקשות ועידוד להשגים. בעידוד משחק מגדרי כן היה הבדל, במיוחד אצל האבות.
הורים סבלניים כשבנות משחקות במשחקי בנים. אמהות סבלניות לבנים שמשחקים משחקי בנות. אבות נוזפים בבנים שמשחקים משחקי בנות.
סוג הצעצוע משפיע על אופי המשחק. צעצועי בנים מעודדים פעילות גופנית וחלקם מתאימים לפעלות מחוץ לבית. צעצועי בנות הן למשחק שקט, תנועות עדינות, בתוך הבית. יש משחקי בנים שקטים כמו לגו.
מחקר שבדק דיאדות הורה-ילד (מכל המינים) עם משחק צעצועי בנים ובנות. ההבדל היחיד שנמצא היה תלוי בסוג הצעצוע – ההורים היו יותר חמים ומנחים במשחק בנות מאשר משחק בנים.
בעצם בנים ובנות חווים את ההורים אחרת כי ההורים עושים איתם פעילויות אחרות, כתלות במשחק.
בגילאי 3-4 – הילד מגיע לגן ונחשף לילדים אחרים. הבנים מעודדים פעילות של בנים ומדכאים פעילות של בנות בבנים אחרים. לא ראו את זה לגבי בנות. בנים הם סוכני הסוציאליזציה הכי חזקים. גם אחים ואחיות גדולים משפיעים. כשיש אח מאותו המין המשחק יותר מגדרי (מאשר כשאין אח או כשיש אח מהמין השני).
היום כמעט כל הצעצועים ממוגדרים – יש אגף בנים ואגף בנות. גם צעצועים ניטרלים צבועים בצבעים אחרים.
אופי המשחק
כשבנים ובנות משחקים ביחידות צורת המשחק דומה ותלויה בצעצוע.
מגיל שנתיים בערך הם מעדיפים לשחק עם בני מינם. בנות מתחילות להעדיף קודם, ואצל בנים ההעדפה יותר חזקה. זה נצפה בהרבה תרבויות. סיבות אפשריות:
- כאשר ילדים קטנים גדלים ביחד אין משיכה מינית בבגרות. זה מנגנון מונע.
- בגלל שאופי המשחק והתקשורת של הבנות שונה הן לא רוצות לשחק עם בנים
בנות – משחקות בקבוצות קטנות (2-3 בנות), בבית, משחקות בתורות, שת"פ ולא תחרותיות, שיתוף בסודות.
בנים – קבוצות גדולות, משחקים פיזיים, אין תורות אלא החזק לוקח, היררכיה, תחרות, דגש על כללים.
יש חשיבות להפרדה של בנים ובנות לקבוצות. ברגע שנוצרת קבוצה יש את כל ההטיות הקוגניטיביות הקשורות. זה בולט יותר אצל בנים.
גננים וגננות – בגדול דומה להורים
הערכה רבה יותר לפעילויות של בנים, נתפסים כיותר מעניינים, העדפה שלהם.
התיחסות אליהם במונחים בינאריים (הפכים אחד של השני)
הרבה התיחסויות של קבוצת המגדר לילדים (“הבנות ישבו פה")
תגובות שונות להתנהגויות של בנות ובנים – נותנים לבנים יותר מרחב. בד"כ לא יזיזו את הבנים מהמקום.
כאשר ילדים נותנים אחד לשנים נשיקות – לא מאפשרים לבנים, לא מתערבים בין בנות ובין בן לבת. יש פה הומופוביה והתעלמות מהמיניות של בנות.
סיכום – דמיון ושוני בשנה הראשונה
פיזילוגית – בנים נולדים יותר גדולים. נקבות מתמפחות יותר מהר.
מערכות סנסוריות – מעט הבדלי מין, רובם נעלמים עם ההתפחות
מערכת מוטורית – אין הבדלים, בנים יותר פעילים
שפה – בנות מתפחות יותר מוקדם
רגשות – בחודשים הראשונים לבנים יותר קשה לעשות רגולציה. אח"כ אין הבדל
לקיחת סיכונים – אין הבדל
קשר בין – בילודים אין הבדל, בנות מעלות קשר עין ובנים לא
העדפת גירויים – אין הבדלי מין בהעדפת בני אדם או חפצים
הורים
הבדלים גדולים בחדר, ריהוט, בגדים, צעצועים
עידוד תנועות גדולות אצל בנים
מדברים יותר אל בנות
מתעלמים מביטויי כאב בבנים, מביטויי כעס בבנות, סבלניים לביטויי פחד בבנות וכעס בבנות, מדברים יותר על רגשות עם בנות
מעודדים בנים לקחת סיכונים פיזיים ובנות להפך
מעודדים משחק מתאים למין, מדכאים בבנים משחק לא מתאים למין
דמיון ושוני עד גיל בי"ס
המערכת המוטורית – פער ברמת הפעילות גדל. בגיל 5 בנות יותר טובות בשליטה מוטורית עדינ ובנים יותר טובים בכח פיזי ומהירות
שפה – לבנות אוצר מילים ותחביר טובים יותר
רגשות – מגיל שנתיים בנים יותר תוקפניים. בנות מראות יותר פחד וביישנות. בנות מביעות יותר רגשות. בנםי מביעים יותר כעס
לקיחת סיכונים – בנים לוקחים יותר
INHIBITORY CONTROL – בנות יכולות יותר לשלוט בהתנהגות שלהן
הבדלי משחק – העדפת צעצועים וקבוצות חד-מיניות
המעבר לביה"ס
הילדים נפגשים עם נורמת התלמיד – שקט, צייתן, חרוץ, ממושמע – במילים אחרות – בת.
יש חשיבות למיומנויות שלבנות יש בהן יתרון: רוב הפעילות היא בישיבה. חשיבות גדולה לשליטה בהתנהגות, כישורי שפה, מוטוריקה עדינה. לבנות יש יתרון בביה"ס.
התפתחות מגדרית
בלידה יש הבדלים קטנים. יש הבדלים גדולים בהתיחסות. יש הבדלים גדולים במהלך החיים.
ההנחה היא שהסביבה משפיעה על ההתפתחות. האם יש הוכחה?
בשנות ה-60 נוצרו 2 תיאוריות עיקריות:
- תיאוריית הלמידה החברתית – בהשפעה הגישה הביהביריסטיות:
- התנייה אופרנטית. הסביבה קובעת עונשים וחיזוקים על תוצאות ההתנהגות. רואים את זה קורה בהקשר של התנהגות מגדרית. בשביל ללמוד משהו, צריך להתנהג. הסביבה לא רק קובעת את תוצאות ההתנהגות אלא גם משפיעה על ההזדמנות להתנהג. זה בעיקר החלק הקריטי.
מיליון מחקרים הראו את הקשר בין תגובות הסביבה לסוג משחק.
- למידה ממודלים – ילדים מחקים התנהגויות. בהתחלה חשבו שילדים נוטים יותר לחקות את המגדר שלהם אבל היום זה לא ברור. לומדים לא רק התנהגויות ספציפיות אלא גם מודלים כלליים (“בנות משחקות בתורות"). יש חשיבות גדולה למודלים באמצעי התקשורת, שהם יותר סטריאוטיפים מהחיים. מודל משפיע רק אם יש הרבה דוגמאות שלו. למשל, כשהראו לילדים סרט עם רופאה ואח, הם זכרו אותם הפוך (רופא ואחות).
- הוכחות לכך שמודלים משפיעים: קשרים שלא ברורה משמעותם בין אמהות עובדות לכך שהילדים פחות SEX-TYPE. אין ממצאים עקביים לגבי התפתחות בנים ללא אב. ראינו את המחקר על השפעת האחים על ההתנהגות המגדרית.
- בנדורה עשה מחקרים שמראים סיבתיות בחיקוי מודלים. לקחו ילדים בגיל 3-6. הם שיחקו במשחקים והיה בחדר מבוגר/ת. המבוגר/ת התנהג/ה באלימות לבובת ליצן (או לא – קב' ביקורת). אח"כ לקחו אותם ויחד עם קבוצה אחרת, עצבנו אותם ואז נתנו להם הזדמנות להרביץ לליצן.
- תוצאות: בקב' הביקורת, בנים קצת יותר אגרסיביים בחלק מהמדדים. הילדים שצפו במבוגר אגרסיבי: העלתה אגרסיביות ברוב המדדים. ברוב המדדים העליה גדולה יותר אצל הבנים. ברוב המדדים העליה יותר גדולה כשהמודל מאותו מין. הילדים שצפו במבוגר לא אלים: הוריד ארסיביות בחלק מהמדדים. בחלק מהמדדים הירידה גדולה יותר לאחר שצפו בגבר.
- מסקנות: מודל משפיע.
- ב-65 עשו מחקר דומה שדובר השפעה של חיזוקים ועונשים. אצל קבוצה אחת היה סתם סרט של מבוגר מרביץ. לקבוצה 2 המודל קיבל פרס. לקבוצה 3 המודל קיבל עונש. כל המודלים היו גברים. נתנו להם 10 דקות לשחק עם הבובה. אח"כ נכנס נסיין ואמר שהם יקבלו חיזוק על הפגנת אגרסיביות לבובה.
- תוצאות: לפני קבלת חיזוק: הבנים בפרוש יותר אגרסיביים. לזכור שהמודל הוא גבר. הקבוצות של העונש פחות ארגסיביות. לחיזוק אין השפעה. אחרי קבלת חיזוק: כולם יותר אגרסיביים. זה מבטל את התוצאות של המודל. הבדלי מין בהתנהגות קטנו.
- מסקנות: חיזוקים משפיעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה