לשעור הבא לקרוא ARCHERעמ 84-92 ופרק 8 של CRAWFORD
דמיון ושוני במהלך ההתפתחות
תיאוריות קוג' – שואלות מה ילדים יודעים על מגדר ואיך זה משפיע על ההתנהגות שלהם
תיאוריית ההתפתחות המגדרים של קוהלברג
הוא יישם את רעיון תיאוריית השלבים של פיאז'ה לתחום המגדרי. התפחות מגדרית היא כמו התפתחות של קביעות אובייקטים. שלבים:
- GENDER IDENTITY – אני בת
- GENDER CONSTANCY – זהות מגדרית היא קבועה ואינה תלויה במאפיינים אחרים של אורך השיער או לבישת שמלה.
איך הידע שאני בת משפיע על ההתנהגות? קוהלברג חשב שזה נותן מוטיבציה להתנהג באופן שתואם את המגדר. לכן הילדה מחפשת איך להתנהג כמו בת. הילדה אקטיבית – לא כמו בתיאוריה החברתית. בתיאוריה החברתית ילדים יודעים להתנהג לפי תגובות הסביבה ולא לפי הידע מה הם.
למרות השוני בין הגישות, שתיהן רואות במגדר קטגוריה חברתית שהפרט משוייך אליה ע"י החברה, ולא זהות מהותית של הפרט.
שלבי ההתפתחות המגדריים
בגיל 2-2.5 ש' ילדים יודעים להגיד מה הם – GENDER IDENTITY
גיל 4-5 – ילדים מבינים שהזהות המגדרית לא תשתנה. GENDER STABILITY
גיל 7- מבינים שמגדר הוא משהו שלא משתנה. לפני זה, הם משייכים מגדר למראה, לבוש והתנהגות. זה גם הגיל שבו ילדים שרואים חתול עם מסכה של כלב מבינים שהוא עדיין חתול. GENDER CONSISTENCY
זה קבוע פחות או יותר בין תרבויות.
הקשר בין ידע מגדרי להתנהגות מגדרית
נמצא קשר בין GENDER IDENTITY ל:
- העדפת עמיתים עם אותו מין
- העדפת צעצועים
- המנעות מהתנהגות אגרסיבית
נמצא קשר בין קביעות מגדרית ל:
- SAME SEX MODELING – למשל בנים מעדיפים תוכניות טלוויזיה עם בנים
- העדפת עמיתים
- ביגוד מתאים למגדר
- פעילויות מתאימות מגדר
- ידע על סטריאוטיפים מגדריים
אלה קורלציות בלבד.
במעבדה – לוקחים משחק חדש וקוראים לו "משחק של בנים" ובודקים איך הילדים מצליחים בו. אם אומרים לילד/ה שהמשחק לא למגדר שלו הוא ישחק בו פחות, יצליח פחות וכו'. מכאן שתיוג מגדרי משפיע על: התנהגות, מוטבציה, זכרון, ציפייה להצלחה, הצלחה.
מה הקשר בין רמת הקביעות המגדרית להתנהגות מגדרית?
אפשרות 1 – ככל שמבינים יותר שמגדר הוא קבוע כך יש מוטיבציה להתנהג בהתאם
אפשרות 2 – כל עוד אין קביעות מגדרית, אני יותר אחשוש להתנהג בהתנהגות לא מגדרית. למשל, אם אני מפחדת שכשיספרו אותי אני אהפוך לבן, אני לא ארצה להסתפר. מכאן שלאחר שהושגה קביעות מגדרית, ההתנהגות תהיה פחות מדגרית.
אין לנו תשובה על השאלה.
זאת שאלה מעניינת גם לגבי מבוגרים. אם אני בת שאוהבת כדורגל, האם אני אחשוב שאני לא בת מספיק טובה או שכנראה בנות אוהבות גם כדורגל? זה תלוי בגיוון של המודלים שיש בתקשורת (גם דוגמנית וגם שחקנית כדורגל). מודלים משפיעים רק אם יש הרבה דוגמאות מהם.
איך מתפתח ידע מגדרי
בגיל 6 חודשים תינוקות מבחינים בין קולות של נשים וקולות של גברים
בגיל 9-12 חודשים, תינוקות מבחינים בין גברים ונשים ע"פ תסרוקת ואורך שיער
בגיל 9 חודשים תינוקות מקשרים בין תמונות גברים ונשים לבין פעילויות וחפצים ממוגדרים
זה אומר שתינוקות יודעים ליצור קטגוריות. אנחנו יכולים ללמוד מזה כמה העולם שלהם ממוגדר.
גיל 1-2 ש' – מתחילים להעדיף משחקים ופעילויות מתאימים למגדר
המסקנה – לא צריך זהות מגדרית בשביל התנהגות מגדרית. אבל, יש הקצנה של התנהגות מגדרית מהרגע שיש זהות מגדרית.
סטריאוטיפים מגדריים שיש לילדים
הידע הסטריאוטיפי מתחיל בגיל שנתיים. הוא גדל כל הזמן, ושיא הנוקשות הוא בגילאי 5-7 וגיל ההתבגרות.
מקור הידע הוא סביבה ואמצעי תקשורת. ככל שהסטריאו' של ההורים חזקים כך של הילדים יהיו. אבל בעיקר לגבי בנים מידת הסטריאו' המדיה והחברים משפיעים יותר מההורים.
מקור נוסף הוא הסקה קוג' עצמית, שהיא די מוגבלת.
מאפייני הסטריאו':
- תפיסה דיכוטומית של המגדרים (רק בנים הם הרפתקנים). בגיל יותר מאוחר הם יגידו שבנים יותר הרפתקניים (סטריאו' סטטיסטי).
- מתעלמים מדוגמאות לא מתאימות
- מסיקים מדוגמה בודדת על הקבוצה
השפעה של סטריאוטיפים
- אנשים מנסים להתאים את עצמם לסטריאו'
- אנשים אחרים יכולים לגרום לנו להתנהג סטריאו' בצורה בלתי מודעת
- סטריאו' משפיעים על ביצוע
GENDER SCHEMA THEORY – MARTIN
הנחות נוספות על קולברג- יש סכמות מגדריות והן משפיעות על הזכרון והתפיסה, ולכן על ההתנהגות.
רקע על סכמות – לא סיכמתי
סכמות נוצרות ע"י זיהוי קורלציה בין משתנים. הבעיה היא שיש נטייה להערכת יתר של הקורלציה, ולהתעלמות מקורלציה בלתי צפויה. וגם ע"י הכללה
לילדים יש סכמות מגדריות. מגדיל את הסיכוי שהם יצרו סכמות חברתיות על קטגוריה מסויימת:
- הבדלים פיזיים בין הקבוצות. ילדים קטנים לא מאד שונים פיזית אבל אנחנו ממגדרים אותם.
- לחלוקה יש ערך פונקציונלי. החברה גורמת לילדים להבין שיש משמעות להבדל.
התוספות בתיאוריה של בנדורה
- ילדים רוכשים ידע על סנקצייות חברתיות. הם יודעים לצפות מה יהיו תוצאות ההתנהגות שלהם
- במהלך ההתפתחות המגדרית, הבקרה החיצונית מופנמת. זה קורה בגיל 3-4. למשל, ילדה שמשחקת כדורגל מרגישה בושה.
- החשיבות של SELF EFFICACY BELIEFS להתפתחות, תפקוד ובחירת מסלול חיים.
- המוטיבציה להיות בן או בת היא לא אוטומטית. בנים מאד שמחים לאמץ את המגדר ובנות פחות, כי המגדר הגברי פחות מוערך. לכן בנות מאמצות התנהגויות של טום בוי – 50% מהבנות.
לבנים יותר קשה בביה"ס – רגשית, לימודית, בעיות אלימות. יש טוענים שאנחנו עושים פתולוגיזציה של מה זה להיות בן. הטענה שלה היא הפוכה – אנחנו מחנכים בנים להיות כאלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה