אוחז כשורה
ס' 28(א). התנאים להיווצרות:
- השטר תקין על פניו
- לפני הזמן של השטר או לפני שחולל - מה זה חילול? לסרב לשלם או לסרב לקבל. בשיקים ושטרי חוב אין קיבול.
- תו"ל
- סיחרו לו את השטר – שטר לפקודה מסחרים רק בהסב (ס' 30(ג)). זה המקור הפורמלי לכך שנפרע לא יכול להיות אוח"כ.
- האם המונח "סיחור" בס' 28 הוא אותו סיחור של ס' 30? ברק בפס"ד יהודה אומר שלא בהכרח (למשל המונח שטר בס' 19מתכוון ל”מסמך” ולא “שטר”). גם נפרע יכול להיות אוח"כ ובלבד שהוא היה צד רחוק מבחינה מהותית. למשל, במקרה ההוא היה אשה שנתנה הלוואות. היא היתה נותנת שטרות לאיש, הוא היה ממלא את הסכום ואת שם הנפרע. הוא היה רושם את הצד השלישי בתור נפרע. הוא מילא סכום יותר גבוה והיא אמרה שהוא חרג מהרשאה. התעוררה שם השאלה האם הנפרע הוא אוח"כ. המבחן הוא מהותי ולא פורמלי, במקרה זה צד ג' היה רחוק. אם הוא צד רחוק הוא יכול להיות אוח"כ.
- בונדה מזרחי, היה שטר למוכ"ז, לכן הסיחור הוא במסירה, ומסירה יכולה להיות גם לצד קרוב.
- נניח שאדם כותב שיק עצמי, ומסב אותו לפלוני. האם פלוני יכול להיות אוח"כ? מבחינה פורמלית ע"פ ס' 28+30 – כן. אח"כ צריך לבדוק האם מהותית פלוני הוא צד קרוב או רחוק.
- בעד ערך – כל ערך שהוא
- אוחז
- שטר שלם – בוונדה מזרחי היא נתנה שטר לא שלם, כי לא היה רשום סכום. אוחז שיודע שהשטר יצא לא שלם לא יכול להיות אוח"כ. ברגע שהשליח אה את בהעל ממלא משהו על השיק זה היה אמור למנוע ממנו להיות אוח"כ. ההתיחסות לכך בפסה"ד אינה ברורה. מדובר רק על פרטים חיוניים – מותר לבעל להשלים תאריך, למשל. מה המקום של הבעל בפסה"ד? או אוחז שהעביר במסירה או שלוח של ונדה. למה זה משנה? נניח שהוא שלוח – האם השלמת הפרטים שלו באמת נחשבת השלמת פרטים? לא, זה נחשב שטר שלם. אם הבעל הוא אוחז, זה שטר שנמסר לא שלם. נניח שונדה לא משלמת. מה יכול פרדי לעשות כלפי הבעל? אם הוא העביר במסירה, אפשר לחזור אליו, כי הוא צד קרוב. אם הוא שלוח, אי אפשר לתבוע אותו. לגבי דעת המיעוט: גולדברג טען שהשליח הוא צד קרוב מהותית, שהעסקה היתה בינו ובין ונדה.
ס' 37 – היתרונות של אוח"כ.
ממה מוגן אוח"כ? מפגמים שדבקים בשטר. הוא לא יכול להחיות מתים – צריך שיהיה שטר.
דוגמה למסמך שאינו שטר – אם מישהו סנילי חותם על איזה מסמך בלי לדעת; שטר לא שלם שלא נמסר.
חריג לכך, הוא שאם אדם חסר כושר משפטי עושה שטר, נקבע שאוח"כ יכול לתבוע את כל מי שהיה לו כושר משפטי.
במונחים של דיני חוזים – VOIDABLE - יכול להווצר אוח"כ, VOID – לא יכול להווצר.
מה הכוונה לפגם בזכות הקניין?
אם נותנים לאדם שטר בתמורה שיספק סחורה, והוא לא סיפק סחורה, השטר תקין אך זכות הקניין בו פגומה.
עוד יתרונות שיש לאוח"כ – השלמת פרטים, תיקון, חזקת תמורה, חזרת מסירה, מעין הסב (ס' 56).
דרישת תו"ל
פס"ד קוד נ' תל חנן – תו"ל סובייקטיבי – ידיעה של ממש. זה בגלל הסחרות. עצימת עיניים פוגעת בתו"ל. רשלנות רבתי יכולה להיות ראיה לחוסר תו"ל. ס' 91 קובע שכל מה שנעשה ב"יושר לב" נחשב "תו"ל".
בפסה"ד לא היה ברור איך השטר הגיע מהאבא המת לבן שלו. למה זה משנה? היתה שם חתימת הסב על החלק. הבן עוזי חתם כמעין מסב. לכן לא ברור בכלל למה ביהמ"ש מתעסק בחתימה של הבן. החתימה של הבן לא היתה אמורה להוות סיןמ אזהרה ולהצדיק את הדרישה של החברה. החרה היתה צריכה לטעון שהיא אוחזת בשטר למוכ"ז.
אי התאמה בין שם הנפרע למסב הראשון – לא יכול להווצר אוח"כ כי השטר לא תקין על פניו.
תיקון התאריך בשטר – לא פוגע בהווצאות אוח"כ. לא צריך גם חותמת, מספיק חתימה בראשי תיבות. מה הבסיס לכך? מנהג הסוחרים. אפשר כך גם לתקן סכום.
לקרוא את המצגת.
פסה"ד איגור נ' שחף:
יש שיק שרשום לבנק איגוד. במקור הוא היה משורטט – למוטב בלבד בדפוס. מי הנפרע? אנחנו יודעים שאיגור חתם על גב השיק. השיק שיך לחברת ספיר עזריא. החברה התובעת שחף לא מופיעה בשיק. יש גם חברת פיראל, שהעבירה את השיק לשחף. נראה שאיגור לא נפרע, אלא כנראה שזאת חברת פיראל.
איך השיק הגיע לשחף? הסבו לה כי היא עשתה ניכיון שטרות. היא נתנה תמורה.
לאחר החתימה מחקו את הסחרות והוסיפו "לפקודת". לא צריך להוסיף "לפקודת". יכול להיות שפריאל הסבה לשחף כדי שיווצר אוח"כ.
אז מה רוצים מאיגור? הוא מעין-מסב (ס 56).
ביהמ"ש קבע: השטר לא תקין על פניו. מה זה לא תקין על פניו? האם תיקון למוטב בלבד הוא יותר דרמטי מתיקון תאריך בפס"ד פרץ? ס' 64לא בהכרח קשור כאן. אפשר לטעון שהתאריך כתוב בכתב יד ולכן שינוי הוא יותר חשוד. אנשים מקבלים את השיק מהבנק עם "למוטב בלבד" כתוב עליו.
אם השיק לא תקין על פניו, הוא לא יכול להיות אוחז כשורה. האם זה אומר שהוא לא יכול לתבוע? לא, הוא יכול לתבוע. אם מוכיחים פגם בזכות הקנין, הנטל עובר עליו להוכיח שהוא אוח"כ.
אפשר לטעון שזאת חתימת מעין-הסב, ואז החותם חייב רק אם לפני תנאי ההסכם נשללת חבותו או היא מוגבלת.
אם שחף תגיש תביעה נגד חברת עזריא בע"מ? כן. שחף היא אוחזת שחוזרת למושך. אוחז יכול לתבוע את המושך ואת הנפרע.
בעיה עם פסה"ד – איגור בכלל לא חתם על שטר. זה בדיוק כמו מישהו שאמרו לו לחתום על עצומה. אם כך איגור בכלל לא יכול להיות שחקן.
כיוון אחר – ס' 64. השטר מתבטל כיוון שנעשה בו שינוי ללא הסכמה. חברת שחף יכלה להמשיך את המלהכים המשפטיים נגד פיראל (הנפרע שחתם אחרי השינוי) והמושך (שעשה את השינוי). נניח ששחף היא אוח"כ. אוח"כ יכול לתבוע את השטר כאילו לא נעשה בו השינוי. לכן הוא יכול לתבוע את פיראל. אם שחף היא אוח"כ, האם היא יכולה לתבוע את המושך? כן אם הוא עשה את השינוי. גם אוח"כ לא יכול לתבוע מישהו שלא עשה את השינוי וחתם לפניו.
לגבי הוכחת ערך – ביהמ"ש טען שלא היתה הוכחה. לא ברור העניין מה היה צריך להוכיח.
נניח ששחף אוח"כ ושאיגור הוא נפרע שהסב – הוא לא יכול להתגונן. יהיה לו גם יותר קשה לשכנע שהוא לא חתם על שטר, כי השם שלו מופיע. מבחינה סטטוטורית, ההתחיבות של מעין-מסב היא רק לאוח"כ. הפסיקה הרחיבה את זה לאוחז רגיל. הטענה של איגור תהיה כאן שהוא מסב על תנאי. בקיצור, אם היו הופכים את איגור לנפרע זה היה יותר דופק אותו.
נקודה לא הכי קשורה: צריך להבחין בין המחוייבות של המסב לפורע. שטר שיש תנאי להסב, מנק' המבט של הפורע: יש לו הגנת פרעון כשורה למי שאוחז בשטר. אם היה תנאי בהסב זה פגם בקניין. נניח שהאוחז הוא לא כשורה. הפורע לא יודע את זה. האם הוא אמור לא לפרוע? הוא רשאי להתעלם מהתנאי – ס' 32.
המסב לא יוכל לחזור אל הפורע, יש לו הגנה.
האם אפשר לחתום מעין-הסב לפני שהשטר נוצר? ברור שאפשר לפני שהשטר שלם, אבל השאלה אם אפשר לפני שיש משהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה