לגבי קעדאן – היה מדובר על אדמות מדינה ולא על אדמות קק"ל. בהכרעת נפרד אבל שווה – עקרונית ניתן לקבל כמו בפס"ד אביטן (יהודי שרצה לגור ברהט), כשמדובר בהפרדה לטובת מדיניות ממשלתית חשובה.
הגדר – איזה חוקים בודקים כאשר מנסים לברר אם היא חוקית? יש ס' שאומר שאסור להפקיע נכסים מהאוכלוסיה המקומית אלא לצרכים בטחוניים. ביהמ"ש העליון טוען שמדובר ב"תפיסה" ולא ב"הפקעה". ההחלטה של ביה"ד הבינ"ל מתבססת על אמנות בינ"ל של זכויות אדם.
אחרי בית סוריק היה פס"ד מראעבה נ' ראה"מ – פסה"ד משתמש באותה תשתית נורמטיבית ומגיע לאותן מסקנות באזור אלפי מנשה. הבעיה עם פסה"ד היא שאין התיחסות בכלל לסיבות שבגללן היה צורך בטחוני להפר את הזכויות הבסיסיות של הפלסטינים.
בג"צ בילעין – העתירה הוגשה למנהל האזרחי ב-04' ודחו את כל הטענות של הפלסטינים. אח"כ הגיע פס"ד בית סוריק, ואז בחנו את העתירה שוב. לא שינו את ההחלטה ולכן היתה עתירה לבג"צ. בעקרון בימ"ש מקבל את ההכרעה של הגורמים הביטחוניים בדבר צרכי הביטחון, אלא אם כן ניתן להוכיח אחרת, כמו שקרה בפס"ד אלון מורה (מזמן). שם יכלו להוכיח חוסר הסכמה בין הגורמים הביטחוניים. בפס"ד בילעין חשפו שתוואי הגדר בא להגן על חלק לא מאושר של ההרחבה של ההתנחלות. ביהמ"ש קבע שתוואי הגדר נקבע ע"מ להרחיב את ההתנחלויות. היה גם נימוק כלכלי. פסה"ד קבע שצריך לתכנן שוב את התוואי כך שלא ייקח בחשבון את אדמות מתיתיהו מזרח ב' ויפגע פחות באינטרסים הפלסטינים היומיומיים באזור. מפסה"ד ב-07' ועד אוג' 08 לא קרה כלום. ביהמ"ש לא קבע זמן מסויים אלא רק שזה צריך להיות "מהר". הגישו עוד עתירה ואז המדינה הגישה תוואי שלא הולם את פסה"ד.
בילעין חביבתי
איך הסרט משקף גיאוגרפיות של כח?
תפקיד המשפט בעיצוב הגיאוגרפיות האלה?
התקיים דיון פתוח.
הערות של ג'רמי: אלימות היא לא רק יריות, אלא כל שימוש בכח או איום לשימוש בכח.
גיאוגרפיה של חוויה- כאשר מחנכים את הילדים לאלימות. ההיכרות של האנשים עם המרחב הוא של בית והחוויה של החיילים היא לא טובה וזה לאותו מקום.
אפשר לראות שיש צרכים בטחונים אמיתיים שמתערבבים עם אינטרסים אחרים.
דגשים למאמר של רוזן-צבי (צריך לקרוא את להבי וצפדיה, ואת רוזן-צבי לעוד שבועיים)
הגישה הביקורתית שלו – עד לרמה של ציון הסתירה ברמת השלטון המקומי
הגישה האורגנית והגישה המלאכותית בתפיסת השלטון המקומי.
חלק חשוב בניתוח שלו הוא על הגבולות המוניציפליים – איך נוצרו, צירוף מרחבי-משפטי
למה המסגרת המשפטית מעודדת התנהגות אנוכית מצד כל רשות מקומית ואיך זה מתבטא
היה מאמר ראשון של רוזן צבי שבו הוא התעמק יותר בנושא הסתירה בין הגישות. הוא קורא לרפורמה בגישת המשפט וצריך להבין מה התפקיד של המשפט בישראל. הוא דוחה את שתי הגישות ורוצה שהשלטון המקומי יהיה סוכן פוליטי מסוג אחר שדורש חשיבה עצמאית. הגבולות המוניציפליים צריכים ליצור חברה שאינה מנסה למחוק את ההבדלים בין הקבוצות החברתיות אך גם לא לאפשר הדרה. זאת מסקנה ביקורתית טיפוסית. המאמר השני הוא הרפורמה.
4 מודלים נפוצים של שלטון מקומי בעולם, ומהם הוא בונה את הרפורמה.
לחשוב על יתרונות וחסרונות של הרפורמה, האם היא ישימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה