ע"ע - שיעור לפני אחרון

השבה בחדלות פרעון

המסגרת הנורמטיבית – פק' פשיטת הרגל שמוחלת גם על פירוק תאגידים. נכסי פושט רגל הם הנכסים שיש לו למעט הנכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן. השאלה היא האם זו נאמנות במובן הצר או שהיא כוללת דברים נוספים ואם כן אז מה?

פס"ד פלס – צו עקיבה יינתן בשני המקרים הבאים: כאשר הנכס נלקח שלא כדין ויש תקנת השוק; כאשר המחזיק הכנס היה נאמן. המשמעות של להצליח בתביעת ע"ע בהקשר פירוק, כלומר שיש נאמנות קונס' (ס' 1 לפק' פשיטת הרגל), זה לעקוף את כל הנושים בתור.

אם נשווה את זה לס' 69(א)(2) – צו הפטר לא מנקה מחוב שהושג במרמה. המקרה המובהק ביותר שאיתו מטפלת הפק' הוא מרמה – הסנקציה היא שפושט הרגל אינו מופטר מהחוב.

יש הבדל בין הדוקטרינה לבין הס' החקוק. צריך להבין את מושג ההפטר – בפשיטת רגל של בני אדם, הדוקטרינה מכירה בכללים מיוחדים. מושג ההפטר משקף מדיניות של "התחלה מחדש", אלמנט של רחמים, בסוף התהליך האדם מתחיל מהתחלה ואי אפשר לרדוף אחריו כל החיים. יש 3 סוגים של חובות שאינם ברי פטור: קנס, מזונות שפסק בימ"ש, מרמה.

הדוקטרינה של אמון קונסט' לא אומרת שבעל החוב צריך לחכות שיהיה כסף בקופה, אלא שעכשיו הוא יכול לקחת את הכסף. זה ה"קלף" הכי טוב שיכול להיות לבעל חוב בפשיטת רגל.

יש שתי דרישות מצטברות להכרה באמון קונ':

1. התובע שייך לקטגוריה המתאימה – נאמנות היא קטגוריה שאינה שנויה במחלוקת, במיוחד אם היא נרשמה. הנאמן הוא פשוט לא הבעלים. הקטגוריה של "נשלל מהבעלים ללא חוק" – היא יותר בעייתית. כוללת מעילה, תרמית, טעות. בפס"ד קומפני פריזן – ביהמ"ש מיישם דוק' אנגלית שאומרת שאם נתנו לאדם הלוואה למטרה ספציפית והשתמשו בה למטרה אחרת, ניתן לעקוב אחר הכסף. היה שם אלמנט של תרמית מפורשת. בקטגוריה הזאת יש אזורים אפורים – מה אם מישהו מפר חוזה כאשר היה ברור לו בעת הכריתה שהוא מתכוון להפר? האם זאת תרמית? כלומר השאלה למה קוראים "תרמית". השאלה היא לא כמה מסכן התובע אלא האם ראוי שהתובעים האחרים יישאו בעלות, התחרות היא לא עם פושט הרגל.

2. ניתן להצביע על הנכס או על גלגולו – סוגיית העקיבה. המשפט המקובל פיתח כללים שמאפשר עקיבה על כסף שהם תמיד לטובת התובע:

א. חזקה שהנוטל שלא כדין השתמש בכספים שלו להוצאות לא מועילות, כלומר אם הוא הוציא כסף לקנות אוויר זה היה כסף שלו פרטי ולא של התובע.

ב. חזקה שהנוטל שלא כדין עשה השקעות מוצלחות בכסף של התובע.

ג. רמאויות פונזי (כמו מאדוף) – יש אוסף של מרומים, חלק מהם יצליחו להראות קשר עיסקאתי שמאפשר עקיבה וחלק פחות יצליחו. בפס"ד קנינגהם שבו נקבע הכלל הוחלט שכאשר כולם רומו באותה עסקת מרמה, מפעילים את כל הכללים על כל אחד, ומחלקים את מה שאפשר בין כולם.

דוגמאות:

• א' מעל בכספים וקנה נכס. ניתן לעקוב אחר הנכס.

• ל-א' היה נכס. הוא גונב אוטו אחר ומוכר אותו, קונה מניות, מוכר את הנכס ונוסע לחופשה עם הכסף. ניתן להגיע למניות.

• אם הגנב הגיע ל-0 ואז הרוויח משהו, הניגזל לא מקבל כלום.

בעצם לתובע יש את הזכות לבחור איזה "סיפור" הוא מספר כך שכל העסקאות המרוויחות הן שלו – כל עוד המועל לא הגיע לסכום כמעט-אפסי.

הנימוק הבסיסי של הדוק' היא שהכסף תמיד היה של הנגזל. הוא לא לוקח אותו מאף אחד.

פס"ד אומגס – ביהמ"ש אומר שהדוק' הזאת היא פיקציה אחת גדולה, היא חותרת תחת מטרות דיני פשיטת הרגל שהיא חלוקה הוגנת בין הנושים. הוא אומר שאין נאמנות קונ' בקוד פשיטת הרגל. אלא אם כן הוצהר על נאמנות טרם פשיטת הרגל, לא צריך להעדיך את עניינם של המרומים ע"פ שאר הנושים. כלומר, הויכוח איננו בין התובע לחייב אלא בין התובע לנושים.

לאחר אומגס נקבעו 3 חריגים (פס"ד מקאפטי וניו פאואר):

1. אם מדובר בנכסים שלא ניתן להגיע אליהם בפשיטת רגל, יכולה להמשך הלכת הנאמנות הקונ', כי לגביהם זאת באמת תביעה של נושה מול חייב. למשל, זכות אשה גרושה לכספי פנסייה של הבעל שפשט את הרגל.

2. אם בימ"ש לפני תחילת הליכי פשיטת הרגל קבע שיש זכות לנאמנות קונ' בנכסים, כלומר כשעוד היו יחסים דו-צדדים בלבד. גם אם רק נפתחה התביעה זה מספיק.

3. מקרה גניבה חד וחלק

בארה"ב מתקיימות שתי הדוק' במקביל. לשון החוק היא דומה בארץ ובארה"ב.ניתן לפרש "נאמנות" בשתי הדרכים.

הצדקת פרשנות מצומצמת – בינתיים נחקק בארץ חוק הנאמנות, שמטרתו להסדיר באופן ממצה את כל הנאמנויות שהדין מכיר בהן.

הצדקת פרשנות מרחיבה – זאת ההלכה. זאת "זכות בשיושר תוצרת הארץ" שיכולה להיות שונה מהאנגלית. זאת זכות שביושר ולא קשורה לחוק הנאמנות.

הביקורת על אומגס:

פסה"ד למעשה אומר שנאמנות קונ' היא פיקציה ולכן לא צריך לקחת אותה ברצינות. אבל, פיקציה היא משהו שנוצר ע"י המשפט. למעשה כל דבר "נוצר ע"י המשפט", "שלי" זה סוג של פיקציה. כלומר לתקוף את הדוק' המסורתית בטענה שהיא "פיקציה" זה לא נימוק מספק.

הצדתק הדוק' המסורתית נשענת על שני מושגים:

• קניין

• מניעת ע"ע