למרות התפיסה הרווחת, בחירת מקום מגורים אינה בחירה חופשית, בעיקר מסיבות כלכליות. הגבולות המוניציפליים משעתקים את חוסר השיוויון המרחבי בין קבוצות אוכלוסיה, כך שמה שהוא למעשה אפלייה נתפס כביטוי לחברות בקהילה מקומית.
ביקורת מבנית על השלטון המקומי
המבנה הנוכחי של השלטון המקומי התעצב במתח בין שתי גישות מתחרות באידיאולוגיה הציונית:
- האורגנית - שלטון מקומי הוא הוא גוף של ממשל עצמי דמוקרטי המייצג את האינטרסים של התושבים לכן צריך להעביר להן סמכויות רבות - ביזור.
- המלאכותית - שלטון מקומי הוא שלוחה של המשטר המרכזי שמספק שירותים לתושבים. הסמכויות נגזרות ממה שבוחר להעביר השלטון המרכזי - מירכוז.
משפט השלטון המקומי נע בין הגישות כמטוטלת וכן הן גם חזקות מידי וגם חלשות מידי. אין להן כמעט שליטה בתקציב שלהן, במיוחד העניות שבהן. זה גורם לתחושת אין אונות של האזרח ולמיעוט השתתפות פוליטית, דווקא ברמה בה היא יכולה להיות אפקטיבית יותר. מצד שני הן חזקות מידי ביכולת שלהן להדיר את מי שלא שייך (בעיקר מועצות מקומיות), כי הן נתפסות כ"קהילה" שצריך לשמור על ערכיה. זה גורם לחוסר אכפתיות של כל רשות והתושבים למה שקורה ברשויות שכנות. נוצרות החצנות משמעותיות.
הגבולות המוניציפליים בישראל שורטטו ע"ס הפרדה בין קבוצות (יהודים/ערבים, דתיים/חילונים, אשכנזים/מזרחיים). בגלל התופעות שתוארו, הפערים רק הולכים וגדלים.
מודלים תאורטיים של שלטון מקומי
1. המודל הביזורי - מודל הבחירה הציבורית - כל רשות ציבורית היא "סחורה" שה"צרכן-בוחר" קונה, ע"ס שירותים ומחיר. יעילות מירבית תושג ע"י תחרות חופשית. הביקורת על מודל זה: מתעלם מעלות המוביליות, מתעלם מפערי המידע של הצרכנים, מתעלם מהחצנות
2. המודל הריכוזי - מודל מדינת הרווחה המערבית- השלטון המרכזי הוא אחראי והרשות המקומית היא "סניף" של השלטון. הממשלה אוספת את המיסים ומקצה אותם לכל רשות. יש גם ריכוזיות תכנונית. החסרונות: פגיעה בדמוקרטיה המקומית; המודל מתסמך על כך שהשלטון המרכזי אינו מושחת ואינו מוטה מגזרית.
3. המודל אזורי- שלטון מקומי בעידן המטרופולין - כיום, אנשים חוצים פעמים רבות את הגבולות המוניציפליים. מודל זה יותר יעיל (פחות החצנות), יותר דמוקרטי (מאפשר לכל תושב להשפיע על מה שבאמת משפיע עליו), אינו פוגע ב"קהילה" כיוון שאין באמת קהילה.
4. מודל הביזור הפוליטי - ניכוס מחדש של המרחב הפוליטי - טענה שמטרופולינים לא באמת מאפשרים השתתפות דמוקרטית ושאף אחד לא תומך במודל הזה. המודל רוצה לבנות "קהילה" המבוססת על "היותם ביחד עם זרים" ולא עם דומים. הצעות ליישום המודל:
מחוקק אזורי - יגדיר את תחומי הסמכויות של הרשויות בתוך המטרופולין. כך תופנם פרספטקיבה אזורים בקבה"ח של הרשויות.
גבולות חדירים - הבחירות לכל רשות תהיינה פתוחות לכל תושבי המטרופולין, המיסים ילכו למטרופולין. לרשויות יישארו סמכויות של תכנון ובנייה.
ביקורת על המודל: לא יביא לתוצאה הרצויה, כי המחוקק המטרופוליני הוא בדיוק כמו השלטון המרכזי, יש בעיית אכיפה, השלטון המקומי לא יצליח לספק את האינטרסים של התושבים.
הצעה לרפורמה בארץ
המבנה המשפטי הקיים בארץ - 256 רשויות מקומיות שכוללות ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות. ערים ורשויות מקומיות נשלטות ע"י ראש הרשות(מבצע) ומועצה (מחוקקת). בעקרון כל יישוב עם מעל 10,000 תושבים זכאי לרשות. המועצות האזוריות הן של ישובים כפריים וכוללות שלטון דו-רובדי (אזורי וועד מקומי).
* הקמת עיריות-גג מטרופוליניות שייבחרו ישירות ע"י התושבים, והערבת חלק מהסמכויות מהשלטון המקומי אליהן.
* הקמת עיריות גג ל-4 המטרופולינים (ת"א, י-ם, חיפה, ב"ש).
* עיריות-הגג יגבו את המיסים ויחלקו אותם בין הרשויות. הרשויות יוכלו לגבות מיסים רק למטרות מוגדרות.
* מעמד אחיד לכל הרשויות המקומיות. ביטול המועצות האזוריות וביטול ההבחנה בין ערים למועצות מקומיות
* סמכויות משמעותיות לרשויות המקומיות - בתחומים בהם הסיכוי להחצמה קטן. דגש על אי-הדרה. יהיה בימ"ש מיוחד שיחליט מה לעשות כאשר יש סכסוך בין הרשות לעיריית-על.
* גמישות ביכולת להקים "רשות" חדשה ע"פ רצון התושבים.
ביקורת מבנית על השלטון המקומי
המבנה הנוכחי של השלטון המקומי התעצב במתח בין שתי גישות מתחרות באידיאולוגיה הציונית:
- האורגנית - שלטון מקומי הוא הוא גוף של ממשל עצמי דמוקרטי המייצג את האינטרסים של התושבים לכן צריך להעביר להן סמכויות רבות - ביזור.
- המלאכותית - שלטון מקומי הוא שלוחה של המשטר המרכזי שמספק שירותים לתושבים. הסמכויות נגזרות ממה שבוחר להעביר השלטון המרכזי - מירכוז.
משפט השלטון המקומי נע בין הגישות כמטוטלת וכן הן גם חזקות מידי וגם חלשות מידי. אין להן כמעט שליטה בתקציב שלהן, במיוחד העניות שבהן. זה גורם לתחושת אין אונות של האזרח ולמיעוט השתתפות פוליטית, דווקא ברמה בה היא יכולה להיות אפקטיבית יותר. מצד שני הן חזקות מידי ביכולת שלהן להדיר את מי שלא שייך (בעיקר מועצות מקומיות), כי הן נתפסות כ"קהילה" שצריך לשמור על ערכיה. זה גורם לחוסר אכפתיות של כל רשות והתושבים למה שקורה ברשויות שכנות. נוצרות החצנות משמעותיות.
הגבולות המוניציפליים בישראל שורטטו ע"ס הפרדה בין קבוצות (יהודים/ערבים, דתיים/חילונים, אשכנזים/מזרחיים). בגלל התופעות שתוארו, הפערים רק הולכים וגדלים.
מודלים תאורטיים של שלטון מקומי
1. המודל הביזורי - מודל הבחירה הציבורית - כל רשות ציבורית היא "סחורה" שה"צרכן-בוחר" קונה, ע"ס שירותים ומחיר. יעילות מירבית תושג ע"י תחרות חופשית. הביקורת על מודל זה: מתעלם מעלות המוביליות, מתעלם מפערי המידע של הצרכנים, מתעלם מהחצנות
2. המודל הריכוזי - מודל מדינת הרווחה המערבית- השלטון המרכזי הוא אחראי והרשות המקומית היא "סניף" של השלטון. הממשלה אוספת את המיסים ומקצה אותם לכל רשות. יש גם ריכוזיות תכנונית. החסרונות: פגיעה בדמוקרטיה המקומית; המודל מתסמך על כך שהשלטון המרכזי אינו מושחת ואינו מוטה מגזרית.
3. המודל אזורי- שלטון מקומי בעידן המטרופולין - כיום, אנשים חוצים פעמים רבות את הגבולות המוניציפליים. מודל זה יותר יעיל (פחות החצנות), יותר דמוקרטי (מאפשר לכל תושב להשפיע על מה שבאמת משפיע עליו), אינו פוגע ב"קהילה" כיוון שאין באמת קהילה.
4. מודל הביזור הפוליטי - ניכוס מחדש של המרחב הפוליטי - טענה שמטרופולינים לא באמת מאפשרים השתתפות דמוקרטית ושאף אחד לא תומך במודל הזה. המודל רוצה לבנות "קהילה" המבוססת על "היותם ביחד עם זרים" ולא עם דומים. הצעות ליישום המודל:
מחוקק אזורי - יגדיר את תחומי הסמכויות של הרשויות בתוך המטרופולין. כך תופנם פרספטקיבה אזורים בקבה"ח של הרשויות.
גבולות חדירים - הבחירות לכל רשות תהיינה פתוחות לכל תושבי המטרופולין, המיסים ילכו למטרופולין. לרשויות יישארו סמכויות של תכנון ובנייה.
ביקורת על המודל: לא יביא לתוצאה הרצויה, כי המחוקק המטרופוליני הוא בדיוק כמו השלטון המרכזי, יש בעיית אכיפה, השלטון המקומי לא יצליח לספק את האינטרסים של התושבים.
הצעה לרפורמה בארץ
המבנה המשפטי הקיים בארץ - 256 רשויות מקומיות שכוללות ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות. ערים ורשויות מקומיות נשלטות ע"י ראש הרשות(מבצע) ומועצה (מחוקקת). בעקרון כל יישוב עם מעל 10,000 תושבים זכאי לרשות. המועצות האזוריות הן של ישובים כפריים וכוללות שלטון דו-רובדי (אזורי וועד מקומי).
* הקמת עיריות-גג מטרופוליניות שייבחרו ישירות ע"י התושבים, והערבת חלק מהסמכויות מהשלטון המקומי אליהן.
* הקמת עיריות גג ל-4 המטרופולינים (ת"א, י-ם, חיפה, ב"ש).
* עיריות-הגג יגבו את המיסים ויחלקו אותם בין הרשויות. הרשויות יוכלו לגבות מיסים רק למטרות מוגדרות.
* מעמד אחיד לכל הרשויות המקומיות. ביטול המועצות האזוריות וביטול ההבחנה בין ערים למועצות מקומיות
* סמכויות משמעותיות לרשויות המקומיות - בתחומים בהם הסיכוי להחצמה קטן. דגש על אי-הדרה. יהיה בימ"ש מיוחד שיחליט מה לעשות כאשר יש סכסוך בין הרשות לעיריית-על.
* גמישות ביכולת להקים "רשות" חדשה ע"פ רצון התושבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה