עשיית עושר - סוף הקשרים חוזיים

ריסטייטמנט (תרגום חופשי, לא לגמרי הבנתי את הטקסט)
110. השבה כתוצאה מאני עמידה של צד ג' בחוזה
אין זכאות להשבה מצד ג' רק על שום שלא עמד בחוזה.
29. קיום חוזה עם צד ג'
יש זכאות להשבה רק על מנת למנוע ע"ע אם נקבע ש:
א. לא יהיה כל פיצוי למזכה והזוכה לא יצרך בכלל ללפצות אף אחד
ב. זה לא קשור לאחריות חוזית שהצדדים הסכימו שצד אחד יהיה פטור ממנה
ג. לא יכריחו את המזכה לעשות חליפין

פריצקר נ' עופר שאיבת בטון

מדובר במזמין עבודות בניה שהעסיק קבלן עצמאי. הקבלן התקשר עם ספק ממנו רכש בטון לצורך בניה. לימים, נכנס הקבלן לקשיים כלכליים והצטבר חוב שלו כלפי הספק. כמו כן, הקבלן קיבל עד אותה עת מהמזמין כספים על חשבון ביצוע העבודה, כך שהוא נמצא בחובה גם כלפי המזמין.המזמין, שהיה מעוניין בהמשך העבודה, נחלץ לעזרת הקבלן. הוא ערב לאשראי שהבנק פתח לקבלן ונטל על עצמו לפקח על החשבון. הספק טען, כי המזמין הציג מצג במעשה או בשתיקה, לפיו ישלם הוא לספק עבור הסחורה שסופקה לקבלן. לטענתו, חודשה אספקת הבטון לקבלן על סמך אותו מצג, והמזמין הפיק טובת הנאה משאיבת הבטון, שאפשרה המשך עבודת הקבלן.
פסה"ד:
לא נתקיימו התנאים להעמדת עילה בעשיית עושר ולא במשפט.ראשית, שתי מערכות היחסים - האחת בין המזמין והקבלן, והשניה בין הקבלן והספק - הן שתי מערכות עובדתיות ומשפטיות נפרדות.
שנית, לא היתה התעשרות של המזמין, אשר תקנה לספק עילת תביעה נגדו. המזמין שילם או היה חייב לשלם לקבלן עבור עבודות הבניה, על פי החוזה עם הקבלן. העבודה שבוצעה עבורו על ידי הקבלן, כולל החומרים, בוצעה בתמורה למה שהיה על המזמין לשלם. אין לחייב את המזמין לשלם שנית לספק, עבור חומר שהלה סיפק לקבלן.
המזמין לא הציג עצמו כמי שמקבל על עצמו לפרוע את המגיע עבור החומר שיסופק לקבלן. כל מה שנעשה על ידי המזמין הוא שסייע לקבלן לקבל אשראי מהבנק וכן נתן ערבות לאשראי זה ופקח עליו.
סביח שאהין נ' גלשני הצפון

גלשני הצפון הזמינה מאקרן הקמת מפעל ייצור נירוסטה. אקרן התקשרה בחוזה עם שאהין לבצע את עבודות האינסטלציה במפעל כקבלן משנה. שאהין החלה בעבודה ואז גילתה שהמצב הכלכלי של אקרן מעורער. היא רצתה להפסיק את העבודות אבל גלשני הצפון הבטיחו שישלמו לה את השכר ואף עשו זאת פעמיים, באמצעות צ'קים לאקרן שהוסבו לשאהין (כלומר לא היה חוזה כתוב).

פסה"ד:

גינת (מיעוט): לא הוכח שהיה הסכם.ע"פ ס 1' לחוק ע"ע, שאהין רציכה להוכיח שגלשני הצפון התעשרו על חשבונה. כיוון שהפסקת העבודות גרמה לפגיעה כלכלית, גלשני הצפון לא התעשרו. הם לא חייבים כסף לאקרן, ומכאן שלא התעשרו. מי שהתעשר הוא אקרן. אם העבודה היתה מושלמת ע"י שאהין, היה אפשר אולי לטעון ע"ע, בגלל שנחסך הכסף של שכירת קבלן משנה אחר. אבל זה לא קרה. לא היתה כל ציפיה לקבל את השירותים משאהין.

בנוסף, אין כאן "שלא ע"פ זכות שבדין" כיוון שגלשני הצפון לא "ניצלה" את המצוקה הכלכלית של אקרן אלא נפגעה ממנה.

וסרקרוג (רוב): לאחר שהקבלן הפר את חובותיו ויצא מהתמונה, נוצרת מערכת יחסים חדשה בין המזמין לקבל המשנה. הסכמת קבלן המשנה להמשיך את העבודה יותרת חבות, ע"ב עילה חוזית או ע"ע. השאלה אם המזמין שילם לקבלן את התמורה אינה רלוונטית יותר.

במקרה זה שאהין השלימה את העבודה ולא הוכח שהסכימה לעשות זאת ללא תמורה.היא צריכה לקבל שכר ראוי.

זמיר - חוק חוזה קבלנות

שאלה מה עושים כאשר המזמין זכה בפירות עבודתו של קבלן המשנה כאשר טרם שילם את שכרו של הקבלן. השאלה טרם נדונה בפסיקה. גורמים שיכולים להשפיע על התשובה: האם יש נושים נוספים לקבלן הראשי, מה הסיכוי שהקבלן יתבע מהמזמין את שכרו, האם הקבלן בהליכי פשיטת רגל, מידת הזיקה הישירה בין עבודת קבלן השמנה להנאת המזמין, האם יש שרכים אחרות בהן קבלן המשנה יכול לקבל את שכרו.

עמותת מורים בונים נ' דו בר
העמותה התאגדה לצורך בניית בתים עבור חבריה בלוד. הם חתמו על חוזה "פאושלי" שאין בו כמויות מדוייקות אבל נקבע מחיר. האם קמה לקבלן עילת ע"ע כנגד העמותה בגין הועבדה ששטח הבתים בפועל הינו גדול יותר מהשטח עליו סיכמו?
פסה"ד:
לקבלן יש מידע על המשאבים שיש לו, על החומרים, והוא משקלל את הסיכון בכך שלא היתה מדידה פרטנית של הבתים. העמותה לוקחת סיכון שאם היו מודדים במדויק הם היו משלמים פחות. בעקרון, במצב שבו יש חוזה כזה, אי אפשר לטעון ע"ע. יש פה סיכון מחושב של שני הצדדים. זאת הבנחה ששני הצדדים תמי לב.