איך להמנע מפלגיאט
על ציטוט מילה במילה צריך לשים מרכאות, וגם על פראפרזה מאד מאד דומה. צריך לשים הערת שוליים מיד לאחר המידע מהמקור. גם כאשר מביעים עמדה שמבוססת על עמדה של אדם אחר צריך לשים הערת שוליים.
בעקות הארדין
הרעיון של כשל שוק מאד השפיע על גישת המשפט לבעיות סביבתיות. למה כוחות השוק לא מטפלים בצורה טובה בסביבה?
- מחסור במידע – שוק יעיל מחייב ידע, ואנחנו לא יודעים הרבה על זיהום (כמה יש, מה התוצאות)
- החצנות שליליות – מזהמים לא משלמים כי האוויר הוא לא רכוש
- החצנות חיוביות – כולם נהנים מכך שאדם אחד עוזר לסביבה. גורם לבעיית טרמפיסט או לאדישות רציונלית.
- טובין ציבוריים – משאבים שהצריכה של אחד לא מפחיתה מהצריכה של האחרים, ואי אפשר למנוע מאחרים גישה. למשל – אוויר. השוק לא ייספק אותם.
- עלויות עסקה
- מונופולים
- בעיית פעולה משותפת – טרמפיסטים וסחטנים
החצנות שליליות
פיגו טען שהבעיה של זיהום נוצרת כאשר יש פער בין העלות הפרטית של המזהם לעלות החברתית. זיהום הוא בעצם בעיה של החצנות. אם זאת הבעיה, הפתרון הוא מיסים פיגויאניים – המדינה מטילה אגרה על המזהם ששווה בדיוק לעלות החיצונית של הזיהום. אפשרויות אחרות הן שימוש בדיני נזיקין או קנסות.
הבעיה עם מיסים כאלה – הם לא מבחינים בין עשירים ועניים ולכן פוגעים יותר בעניים.
הביקורת של קוז על פיגו היא שבעולם בלי עלויות עסקה לא צריך מיסים פיגויאנים – השוק יסתדר בעצמו. בעולם שלנו, צריך להקצות את הזכויות כפי שהשוק היה מקצה אותן בעולם דמיוני ללא עלויות עסקה.
יש הרבה טיעונים ערכיים נגד זה. יש דרכים מגוונות לכמת חיי אדם. יש בעייה של חוסר מידע או שלהשיג אותו זה מאד יקר. השיטות הכלכליות בד"כ לא מתחשבות בדורות הבאים. הרבה פעמים אין מחיר שוק אמיתי – זה תלוי אם אנשים מוכרים או קונים.
יש טיעון דמוקרטי בעד – השוק מראה מה החברה באמת רוצה.
הביקורת של סגוף – הוא טוען שהקשר בין ערך חיי אדם לערך החשמל לא אמור להיות שוקי אלא ערכי. אנחנו צריכים לחשוב האם אנחנו רוצים את הזיהום או לא. מבחין בין האזרח לצרכן.
יש ביקורת על ההבחנה החדה שהוא עושה – יש צרכנות סביבתית. אולי היסטורית ההבחנה שלו יותר נכונה. התמונה שהוא מצייר על פוליטיקה היא מאד אידיאלית, אנחנו לא באמת מסתכלים רק על טובת הכלל.
הוא לא מפרט לפי איזה ערכים אנחנו צריכים לקבל החלטות. אין קנה מידה אובייקטיבי – צריך למצוא פתרונות בהידברות.
רוז
מהי העמדה הנורמטיבית של המאמר בקשר למטרות של המשטר הסביבתי? היא מנסה לפרש את המציאות. היא מסבירה למה יש משטרים שונים ולמה החברה בוחרת בהם בנסיבות שונות, אבל היא לא טוענת שכך צריך להיות. כלומר זהו מאמר פוזיטיבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה