מי שעובר על חוק כנוביץ' ייחשב כמי שגרם מטרד ליחיד – לא צריך להוכיח את יסודות העוולה אלא את היסודות של חוק כנוביץ'. מה היתרון בכך לתובע?
- אם השר מתקין תקנות אז די קל לברר האם יש זיהום או לא
- התובע לא צריך להיות קשור למקרקעין
פס"ד אבישר הוא מקרה נדיר שבו תובעים אזרחית לפי חוק כנוביץ'. אין שם הכרעה, אבל אמרו שיש עילה. בפועל אין הרבה תביעות כאלה.
מהן המגבלות בחוק כנוביץ' שמונעות הגשת תביעות?
- תיאורטית יש תקנים אבל בפועל לא פשוט לקיים את הבדיקות. צריך לשלם עליהן.
- עדיין צריך להראות שהזיהום מפריע לאנשים. רוב זיהום האוויר שגורם לנזק הוא לא מהסוג שאפשר להצביע עליו כמפריע. אלה פגיעות מצטברות של הרבה גורמים.
- אין מספיק תמריץ לאדם הפרטי לתבוע.
המחוקק וארגוני הסבבה ראו שלא משתמשים הרבה בחוק. לכן ב-92 ארגוני סביבה הצליחו להעביר את חוק מניעת מפגעים סביבתיים – תביעות אזרחיות. המטרה היתה לעודד תביעות אזרחיות נגד גורמים מזהמים.
החוק הזה חל על יותר זיהומים – מים, קרינה, קרקע. איך הוא מקל על תובעים?
- מאפשר תובענה קבוצתית (ס 10-13) – כאשר הנזקים יחסית קטנים. החוק מחייב הסכמה של הרבה אנשים כדי להגיש את התובענה בשמם (בגלל זה זאת לא באמת תובעה ייצוגית). בעצם זה לא באמת נותן ייתרון ולכן לא משתמשים בזה – אין את אפקט ההרתעה של תובענה ייצוגית אמיתית. גם בתביעה רגילה, כמה יכולים לתבוע ביחד.
- הוספת רשימת ארגונים שיכולים להגיש תביעות, למרות שלא נגרם להם נזק.
אז למה ארגונים סביבתיים לא מגישים עכשיו המון תביעות? ס' 3 בחוק דורש שביהמ"ש יאזן בין הנזק שיימנע אם הוא ייתן את הצו לבין העלות שתגרם למזהם (מאזן הנוחות). זה מחזיר אותנו לנוסחת לרנד האנד, וזה נטל קשה להרמה.
בסופו של דבר אין כמעט אפשרות לקבל פיצוי והאפשרות לקבל צו היא מאד מוגבלת – אפילו יותר מפקנ"ז.
בעיות עם תביעת נזיקין:
- זיהוי הנזק – למשל פינגר עם קרינה סלולרית. לא ברור האם נגרם נזק, מאיזה רמות וכו'. גם אם האדם נפגע, קשה לכמת אותו.
- פיזור הנזק על כל האוכלוסיה
- נזק מצטבר – למשל, בחיפה יש יותר סרטן שקשור לזיהום. הבעיה היא שיש הרבה זיהומים.
- קש"ס – קשה להוכיח, או שקשה להוכיח שדווקא במקרה הזה הנזק נגרם מהזיהום.
- קושי בהגעה לרמת ודאות של 51% ברמת הפרט
- נזק חבוי – מתגלה רק לאחר שנים. למשל אזבסט. כאשר הנזק מתפתח, לפעמים הנתבע כבר לא קיים (במיוחד תאגידים), או שיש התישנות.
- פיצויים מאוחרים מידי – אנחנו רוצים בעקרון למנוע נזק... בכל זאת יש בזה אפקט הרתעה מסויים.
- סייגים למתן סעד
- מגבלות על זכות העמידה. יכול להיות נזקים בלי תובע, אם הניזוק הוא כולם לא בטוח שיש מי שיגיש תביעה.
- השאלה המוסדית – איזה מוסד אנחנו חושבים שמתאים ביותר לקבל את ההחלטה מתי זיהום הוא מוצדק? המגבלות של ביה"מש הן:
- מומחיות מוגבלת
- מוגבל לראיות שהצדדים מביאים
- תמונה צרה – רק אינטרסים של הצדדים שלפניו
פתרונות אפשריים:
l פינגר: פתרון אפשרי הוא להפוך את הנטל (ס' 38) – ברגע שיש חשש לסיכון מטילים על הנתבעים את הנטל להוכיח שאין סיכון. ההוכחה שיש סיכון היא שהנתבעים נקטו אמצעים להקטין את הסיכון (הפוך על הפוך).
l אפשר גם להביא מומחים מטעם ביהמ"ש.
l לעשות תובענה ייצוגים
l דוקטרינות של קש"ס הסתברותי, הקצאת אחריות ע"ב נתח שוק
כל הפתרונות האלה הם לא נפוצים.
l פתרון לבעיית הסעד- לדרוש שהמזיקים ישלמו לקרן שתשלם כשהנזקים יתגלו בפועל.
l פיצוי עונשי
l פתרונות של הארדין – לעזוב את דיני הנזיקין. ללכת לרגולציה. פתרון אחר הוא שהמדינה תתבע.
הביקורת של קוז על דיני המטרדים
קוז אומר שההגדרה של מזהם ונפגע הן לא מדוייקות. כשאומרים שמפעל גורם נזק לאדם, מתעלמים מזה שגם האדם יכול לגרום נזק לאדם - אם האדם הוציא צו מביהמ"ש שמנע ממנו לזהם.
המשפט צריך להכריע למי יש זכות לזהם ולמי יש זכות לאוויר נקי, אבל אי אפשר להגדיר את המזהם באופן אוטומטי כמזיק. קוז רוצה שההחלטה תהיה ע"ב היעילות. אם אין עלויות עסקה (הנחה שהיא אף פעם לא נכונה) זה לא משנה אם היינו מתירים או אוסרים זיהום – היעילות היתה מביאה לאותה תוצאה. כיוון שיש עלויות עסקה אי אפשר לסמוך על השוק וצריך להחליט למי להקצות את הזכות מראש. ההקצאה תעשה לפי מה שאנחנו חושבים שיותר יעיל – לזהם או לא לזהם.
מסקנות אפשריות מהניתוח של קוז:
- אם עלויות העסקה נמוכות, לא צריך רגולציה – יש אנשים שמגיעים למסקנה הזאת. זה נקרא FREE MARKET ENVIROMENTALISM.
- בגלל שיש עלויות עסקה, צריך לעשות איזון עלות/תועלת כדי להחליט האם להתיר זיהום או לא.
זיהום אוויר
פחמן חד חמצני CO – בעיקר מכלי רכב וגם משריפה. השפעות זה סחרחורות, בחילות, פגיעה בריכוז, נזק לעובר, החמרת מחלות לב כרוניות, סיכון להתקף לב.
גופרית דו חמצנית SO2 – בעיקר מתחנות כח, בתי זיקוק ותעשיה. הפשעות – גירוי, התקפות אסטמה (בעיקר אצל ילדים), גשם חומצי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה