איכ"ס - שיעור 2

המשך המבוא – מודלים כלכליים

1. עלויות חיצוניות – תיאור בעיות סביבתיות ככשלי שוק הנובעים מעלויות חיצוניות. למשל – היצרן גם מזהם והזיהום מפריע בעיקר לאנשים אחרים. לכן מחיר המוצר לא משקף את העלויות (היצרן היה אמור לייצר פחות ולהעלות את המחיר של המוצר). זאת תשובה מאד נפוצה לשאלה למה צריכים רגולציה סביבתית. הפתרון הוא הפנמה של העלויות. דרכים לעשות את זה: מיסים, קנסות, דיני נזיקין.

2. טרגדיית נחלת הכלל (COMMONS). מקור המילה – שטח מרעה משותף. הטרגדיה היא שלכל אחד מהשחקנים יש אינטרס לנצל את המשאב. יש השקעת חסר וניצול יתר. זאת טרגדיה כי למרות שלכל אדם ברור מה הסוף, עדיין עדיף לו להשתתף במשחק (בין כה וכה מישהו יזהם, עדיף שאני אהיה בטווח הקצר). שני הפתרונות של הארדין: אחד - כפייה הדדית או הסכמה הדדית. במילים אחרות - רגולציה. מבחינה עובדתית, שטחי מרעה משותפים התקיימו מאות שנים כי אנשים קבעו כללים כמה פרות מותר להחזיק. יש ביקורת עליו שהוא לא מתאר קומונס אלא שטח הפקר (OPEN ACCESS) – אוויר, אוקיאנוסים. הפתרון השני הוא קניין פרטי. כיום בד"כ מציעים לפתור בעיות סביבתיות ע"י רגולציה או קניין פרטי.

חנין – גלים בתפיסת איכ"ס בישראל

תיאור הגלים הוא לא מדוייק מבחינה היסטורית כי כולם היו קיימים בעוצמות משתנות.

הגל הראשון – שימור טבע. הארגון העיקרי הוא החברה להגנת הטבע. הטבע הוא משהו שנמצא "בחוץ", איפה שאין אנשים. מוסדות שמשקפים את התפיסה הזאת – שמורות טבע ופארקים לאומיים. קובעים שטח שבו לא יהיה פיתוח. הרעיונות האלה לא מתיחסים לערים.

הגל השני- מדעי איכ"ס, כלכלה סביבתית. יש התמקדות בבני אדם ובנזק הנגרם להם. ע"מ לטפל בזה יש את הרגולציה הסביבתית הקלאסית עם חוקים לגבי טכנולוגיות. תפיסת כשלי השוק מאד דומיננטית.

הגל השלישי – חברתי-חלוקתי. שואל מה שני אדם עושים לבני אדם אחרים – איך מתחלקות עלויות השמירה על הסביבה, עלויות הזיהום וכו'.

דיני נזיקין

מתקשרים באופן ישיר למודל של עלויות חיצוניות. מה הקשר בין דיני נזיקין לטרגדיית נחלת הכלל? משרתים משפט שמבוסס על קניין פרטי. בעבר בעיות סביבתיות רבות טופלו ע"י דיני נזיקין. בשנות ה-60 וה-70 אנשים הגיעו למסקנה שהדינים האלה לא מספקים ולכן צריך רגולציה של המדינה. בשנים האחרונות יש תנועה חזרה של המטטוטלת, כי אנשים טוענים שדיני הנזיקין יכולים להגן טוב יותר מרגולציה של המדינה.

היתרונות של נזיקין ע"פ רגולציה:

1. יותר פשוטים, קלים להפעלה, יש פחות מנגנון בירוקרטי.

2. מגבילים את הפעילות רק כשיש נזק, יותר גמישים מרגולציה. לפעמים רגולציה מאשרת זיהום שגורם נזק.

3. אכיפה ע"י אזרחים פרטיים ולא המדינה, שיש לה לפעמים סדרי עדיפויות אחריםץ

4. בגדול הם יעילים – מאפשרים את הפנמת הנזק וגורמים להרתעה יעילה.

העוולות הרלוונטיות

ניקח את זיהום האוויר ע"י תחנת רידינג. תובעים את החברה על הזיהום שהיא גורמת. באיזה עילות אפשר להשתמש?

1. רשלנות – צריך להוכיח:

1. התרשלות – בודקים ע"פ נוסחת לרנד-האנד את עלויות המניעה מול התועלת של הפעילות. יש הרבה זיהומים סביבתיים שהם סבירים ע"פ הנוסחה. האם זה מבחן נכון? קשה לכמת בריאות של אנשים בכסף (בסופו של דבר כולנו מסכימים לזה). בעיה חלוקתית – מותר לאנשים לגרום נזק לאחרים, כל עוד הם משלמים על זה. האם מבחן ההתרשלות יעיל? לכאורה כן, אך יש הפנמה של עלויות רק כאשר הן עולות על התועלות.

2. חוב"ז – ירידה בערך המקרקעין זה נזק כלכלי ולכן ייתכן שאין חוב"ז. נזקי חרדה זה נזק לא ממוני. לפעמים בתביעות נגד המדינה (שלא מנעה נזק) ואז יש הרבה מחסומים של המשפט המנהלי.

3. נזק – הרבה פעמים הנזק הבריאותי עדיין לא נראה לעין, או שעוד אין מספיק מחקר מדעי. אפשר להוכיח נזק כלכלי (ירידת ערך הדירה באזור מזוהם). לפעמים יש נזק בריאותי מיידי או עלויות רפואיות מקדימות. אפשר לתבוע על נזקי חרדה.

4. קש"ס – קשיי הוכחה.

בשורה התחתונה – עוולת הרשלנות לא מזהמת הגנה יעילה מנזקי זיהום וגם לא הגנה מלאה מזיהום בלתי יעיל

2. מטרד ליחיד – האם ניתן לתבוע על נזק יעיל? לא, כי הדגש הוא על ההפרעה לשימוש. בפס"ד אתא נ' שוורץ זה נאמר בצורה מפורשת. הבעיות:

1. בד"כ לתובע יחיד זה לא מצדיק את עלות התביעה.

2. רק בעל זכות במקרקעין יכול לתבוע. כל מי שעובר בסביבה לא יכול.

3. האפשרות לקבל סעד מוגבלת ע"י ס' 74 – בפס"ד אתא נדחה מבחן עלות-תועלת, אבל אפשר לא להוציא צו כאשר הנזק קטן וניתן לקבל עליו פיצוי בכסף. למשל – על פגיעה קטנה בערך המקרקעין יינתן פיצוי כספי.

4. לא יינתן סעד גם במקרים של ס' 48ב – שימוש לטובת הציבור. אבל בכל מקרה גורם מטרד יצטרך לפצות.

3. מטרד לציבור – מה שמגביל את השימוש בס' הוא שרק היועמ"ש או מי שסבל נזק ממון יכול לתבוע. חלק גדול מהנזקים הסביבתיים הם לא נזקי ממון. פס"ד אבישר עוסק בשאלה האם מותר לתבוע על מטרד ליחיד כאשר הוא גורם מטרד להרבה אנשים – התשובה היא כן. אך יש גם גישה הפוכה – עלול להיות מסורבל מידי לתת לכולם לתבוע. יש גם תחושה שאלה בעיות של מדיניות ציבורית ולכן המדינה צריכה להכריע.

4. (בהנחה שיש חקיקה סביבתית – הפרת ח"ח).

חוק מניעת מפגעים (ידוע כחוק כנוביץ) – קובע איסור פלילי על רעש, ריח, זיהום אוויר חזק או בלתי סביר אם הוא עלול להפריע למי שגר או עובר בקרבת מקום. החוק מרחיב את מאגר התובעים הפוטנציאליים. החוק הפלילי הפך לנזיקי באמצעות ס' 13 – דין הפרת החוק כגרימת מטרד ליחיד.

ס' 5 מאפשר לשר להתקין תקנות, והן קובעות מה זה זיהום בלתי סביר. זה חוסך קשיי הוכחה בביהמ"ש.

החוק מאפשר לתבוע רשות של המדינה שלא אוכפת את החוק.