אנחנו מפנימים סטריאוטיפים וצריך להכיר בזה – רק כך אפשר לשנות את ההתיחסות שלנו.
בחזרה לפסיכו' אבו'
שיח הוא מסגרת שמייצרת ומפיצה ידע בתחום מסויים. פסיכו' אבו' היא שיח. אפשר לשאול שלאות על ההיגדים של השיח. אנחנו שואלים על הפרקטיקות של השיח – למה זה מה שחוקרים? מי בוחר מה לחקור? למשל – למה חוקרים הבדלים בין המינים? למה זה כ"כ מעניין? הביקורת תטען שהמחקר בתחום הזה הוא בשירות המיותס של ההבדלים בין המינים.
טענה נוספת לטענות של שבוע שעבר – לכל כלל יש יוצא מהכלל. תמיד אפשר לשאול אם האדם הוא הכלל או היוצא מן הכלל. בעולם החי, ככלל, המין שנושא את הביצית נושא את ההיריון, והמין השני נושא את הזרע. אבל יש יוצא מן הכלל – סוסון ים. עוד כלל – ברוב היונקים הנקבה בוחרת את הזכר היותר אגרסיבי. אצל הצבועים, הנקבות מעדיפות את הזכרים הלא-אגרסיביים. הטענה היא שאנחנו לא יכולים לדעת אם האדם מתאים לכלל של הטבע או לא.
דוגמה נוספת: זכרים פוליגניים בפרימטים: הם יותר גדולים מהנקבות, יש להם שיניים יותר גדולות, אשכים יותר קטנים. ההיגיון – הם צריכים להתחרות עם זכרים אחרים, אבל הזרע שלהם לא צריך להתחרות.
אצל אדם: לגברים יש אשכים קטנים, הם גדולים מנשים אבל הפער יחסית קטן, אין הבדל בגודל השיניים.
מה המסקנה? האם אנחנו זן פוליגני? בסיפור המקורי אמרנו שכן, אבל עכשיו נראה שלא. לכן הפסיכו' אבו' טוענת שבמקרה זה האדם הוא היוצא מן הכלל. להשתמש בכלל או ביוצא ממנו לפי הנוחות, אומר שיש מטרה לסיפור וזה פוליטי.
אמנם אנחנו לא יכולים לדעת איך בני אדם התנהגו לפני עשרות אלפי שנים אבל אנחנו יכולים להסתכל על חברות יותר פשוטות. צריך לזכור שגם כאן התיעוד הוא מוטה.
טענה 1: נשים פיתחו נטייה לבחור גבר שיאסוף משאבים; גברים פיתחו נטייה לאסוף משאבים.
הרעיון נשמע קצת מוזר, אין דוגמאות ליונקים/ות שלא מסוגלים לדאוג לצרכיהם.
בחברות לא חקלאיות, נשים מספקות את רוב הקלוריות לקבוצה.
בחברות לקטים-ציידים, מצב הילדים נמצא בקורלציה עם כישורי הליקוט של האם ולא כישורי הציד של האב.
טענה 2: הפטריארכיה היא תוצאה בלתי נמנעת – של הטבע או של חלוקת התפקידים בין המינים
בערך שליש מהחברות הפשוטות המתבססות על ליקוט הן שיוויוניות, ויש חברות שונות שמתבססות על מרעה שהן שוויוניות. מה זה שיוויונית? בכל החברות יש חלוקת תפקידים לפי המינים. בכל חברה החלוקה אחרת. השאלה היא מה הסטטוס, זה לא נבחן לפי התפקיד עצמו אלא לפי ההגדרות החברתיות.
טענה 3: נשים אחראיות לגדל את ילדיהן עד הבגרות (כי הן נושאות את הילד)
טיפול התינוק – חצי מהחברות האם היא מטפלת יחידה או כמעט יחידה
טיפול בפעוטות – ברבע מהחברות האם היא המטפלת העיקרית. בחצי מהחברות הילד מבלה פחות מחצי מהזמן עם אמו. ברבע מהחברות הפעוט רוב הזמן לא עם האם.
כלומר – התרומה של אחרים לגידול הפעוט גדולה מאד.
טענה 4: גברים פיתחו נטייהל לשוט במיניות של נשים כדיל הבטיח את האבהות שלהם
ב-30-50% מהחברות יש שיוויון מיני. הכוונה היא שאין מוסר כפול – מה שמותר לגברים מותר לנשים. באחרות יש יותר חופש מיני לגברים. בחברות רבות חשוב שהילד יהיה של הקבוצה ולא מי האבא.
אין קורלציה בןי מידת השליטה במיניות של נשים למידת ההשקעה של אבות בילדים – סותר את הטענה שאם האבא יודע שהילד שלו הוא ישקיע בו יותר.
עדויות מפרימטים אחרים
טענה 5: האסטרטגיה של גברים צריכה להיות להפיץ את הזרע; האסטרטגיה של הנקבות צריכה להיות בחירת הזכר. לכן יש שאומרים שאונס הוא חלק מהנטייה של הגבר להפיץ את הזרע.
אפשר לשאול האם באמת זו צריכה להיות האסטרטגיה של הנקבות?
בפרימטים יש 4 מערכות רבייה:
1. מונוגמיה – קשר אקסלוסיבי בין זכר לנקבה לאורך זמן
2. פוליגמיה – זכר אחד עם מספר נקבות, קשר אקסלוסיבי, ממושך
3. פוליאנדרי – נקבה אחת עם מספר גברים, קשר אקסלוסיבי, ממושך
4. מולטי מייל, מולטי פימייל – כל אחד מזדווג עם כמה, אין אקסקלוסיביות או קשר ממושך (בד"כ מס' שעות או ימים). הנקבה מזדווגת עם מס' זכרים בזמן הביוץ, אפילו תוך שעה. לכל אחד מהם יש בני זוג מועדפים.
בהרבה זנים יש אסט' עיקרית ומשנית.
בעבר חשבו שהפוליגמיה הכי נפוצה, והיום הסתבר שהכי נפוצה היא 4. אסטרט' 4 פותרת את הבעיה של הטיפול בילדים – אף אחד לא יודע אם הילד הוא שלו לכן כולם מטפלים בילדים.
סיפור אלטרנטיבי – הוא גרוע באותה מידה כמו הסיפור הפסיכו' אבו' אבל סיפורים זה נחמד.
בני האדם והמינים שקדמו להם חיו כלקטים עד לפני 10000 שנה שאז התחילה החקלאות. כולם השתתפו באיסוף המזון ולכן כל אחד היה אוטונומי. לא היתה היררכיה פורמלית או הנהגה פורמלית. לנשים יש תקופות שהן תלויות באחרים (הריון, הנקה) לכן הן רצו שת"פ וחלוקת משאבים. לכן הן יצרו קבוצות, ולפעמים היו בקבוצות גברים. הכל היה משותף. נשים סיפקו 80-60% מהקלוריות של הקבוצה באופן קבוע, וכולם התחלקו באופן שווה. נשים צדו חיות קטנות וגברים חיות גדולות (יש תרבויות שבהן נשים צדו חיות גדולות, ונראה שזה היה כשהיו הרבה חיות גדולות מסביב). הריון מאד פוגע בכח מתפרץ והנקה פוגעת ביכולת לצאת למסע ארוך. בעצם גברים נכנסו לנישות של תפקידים שנשים לא יכלו לעשות
בחברות האלה בד"כ היתה קבה"ח משותפת אך פר-משימה היתה מנהיגות, שהתבססה על כישורי המנהיג. הקבוצה פהעילה מנגנונים לוודא שהמנהיג לא ישתלט על הקבוצה. לנשים ולגברים יש אינטרסים אחרים והתרבות היא תוצאה של פשרה.
אז מה קרה? כמה השערות
- ברגע שהופיעה החקלאות שונה היחס בין גברים לנשים בתרומה למשאבים: חקלאות דורשת לו"ז תובעני, בניגוד לליקוט שהוא יותר גמיש. לכן זה התאים לגברים. חקלאות דורשת יותר כח עבודה ונשים התחילו ללדת יותר. נשים נשארו בבית ולכן יכלו פחות להשפיע על הקבוצה – היו להן פחות אינטראקציות.
- סחר החליפין העצים את התהליך הזה. זה יצר הבדל בין עבודה שהתוצרת שלה מתאימה להחלפה (חקלאות) לתוצרת שאי אפשר להחליף (הנקה, בישול). מי שעבד בעבודות שהתוצר שלהן ניתן הלחלפה התחיל לצבור כח.
- התחילה אגירת משאבים. מי שאגר משאבים היה מי שהיו לו משאבים שאפשר לאגור – וזה שוב משאבים של גברים.
- כל זה התחיל לפטריולוקליות – כאשר נשים התחילו לחיות בבית של בן הזוג ומשפחתו וזה מחליש אותה כי זה מנתק אותה מהמשפחה שלה. בחברות פשוטות רק חצי מהחברות הן פטריולוקליות.
- כשאנשים התחיו לצבור רכוש התחילה הירושה – ולכן חשוב לדעת מי הילדים שלך. הרכוש הוא של הגברים ולכן זה הופך להיות חשוב מי האבא. זה הביא להתפתחות השליטה המינית בנשים.
- נשים הפכו לתלויות בגברים לכן הן מעדיפות גברים שיכולים לפרנס. נשים בחברות פטריארכליות, מעדיפות לבחור גברים מבוגרים עם משאבים. בחברות לא פטריארכליות זה לא ככה.
- ככל שהחברה הפכה ליותר פטריארכלית התחילה סוציאליזיציה של הילדים: עודדו בנים להתנהג כמו גברים ובנות להתנהג כמו נשים.
הסיפור הזה הוא תיאור של הפטריארכיה כתוצאה של מיקסום המשאבים. מדובר על אבולוציה של תרבות ולא של פרטים. אלה שינויים לא גנטיים, ולכן הם יותר מהירים.
בחברה המודרנית ההבדלים בין נשים לגברים מצטמצמים. זה מחזק את התחושה שההבדלים הם תלויי תרבות ולא גנטיקה.
- שאיפות לקריירה אצל סטודנטיות גדלו ב-50 שנה האחרונות
- נשים נותנות יותר ערך לחופש, אתגר, מנהיגות, יוקרה וכח כשר הן מחפשות עבודה.
- נשים מעריכות את עצמן כיותר אסרטיביות, דומיננטיות וגבריות
- נשים לוקחות יותר סיכומים
- נשים יותר מנהיגות קבוצות קטנות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה