מנגנוני הגנה
הגנות הן חלק מהתרבות. נתמקד בהתפוררות הסדר החברתי הישן, שהחלה במאה ה-19 עם המהפכה התעשייתית. בעבר אנשים ידעו למה הם גדלים להיות. היום יש יכולת ניוד גיאוגרפי ובסטטוס. זה מוליד באנשים חרדה, וקונפליקט בין דרישות חברתיות חדשות (להיות יצרני ומוצלח) ובין הצורך באהבה ושייכות. אנחנו מאופיינים בחופש מהול בחרדה. הקונפליקט הזה מואץ ע"י התפוררות מוסד המשפחה, התגברות הדרישות מאנשים (ידע, מיומנות), פרסומות אומרות לנו איך כדאי לחיות. אנשים רוצים לבדל את עצמם מלחץ המצליחנות, וזהנ מוליד זרמי שוליים של ניו אייג', כתות וכו'.
שרקו ופרויד ראו את היסוד המיני כאחראי לסבל הנוירוטי (היסטריה). כאשר פרויד מתיחס לקונפליקט שבין דחפים ואיסורים מופנמים, הוא רואה במיניות את האינסטינקט המוביל (לפחות בהתחלה). המיניות היא היסוד המודחק בחברה הויקטוריאנית שבה גדל פרויד.
התרבות שלנו שונה מזה במידה רבה. שם הדחיקו את היסוד המיני ואנחנו מוצפים במיניות פרובוקטיבית. מה אנחנו מדחיקים היום? האם הסקס הוא ערוץ שאליו מתועלים פחדים וחרדות?
האם המיניות המופגנת היום היא ביטוי של המיניות הילדותית של פרויד או שזה מנגנון הגנה?
פנטזיות מיניות והתנהגות מינית יכולים לעזור בבטחון עצמי, הסחת הדעת מריקנות, התגברות על רגשות בושה ועוד. קוהוט דיבר על תת-גירוי עצמי, וכאשר הורים לא התיחסו מספיק לילדים נוצרה פגיעה נרקסיסטית וצורך אח"כ בגרייה. אחד הסימפטומים של התופעה היא אוננות כפייתית. האוננות אינה מספקת להנאה מינית אלא ליצירת תחושה ולהתגברות על תחושת ריקנות.
סקסואליזציה – טעינה במיניות. הרבה תכנים יכולים לעבור סקסואליזציה – כסף, לכלוך... אנשים נמשכים מינית גם לאנשים חזקים, מפורסמים. סקסואליזציה של יחסי כוחות יכולה להסביר למה פוליטיקאים בכירים מסתבכים בשערוריות מין.
קומפרטמנטליזציה (חלוקה לתאים)
האם אינטלקטואלים ומנהיגי כתות הם צבועים או שזה תוצר של דינמיקות נפשיות?
מנגנון הגנה ק' יכול להסביר התנהגויות שנראות צבועות. מדובר בקיומן של 2 קוגניציות הפוכות מבלי להרגיש אשמה או להרגיש את הסתירה. זה לא כמו פיצול אישיות. למשל, אדם מטיף נגד הומוסקסואליות ומקיים יחסי מין הומו' בלי להרגיש את הסתירה. יש עוד מנגנוני הגנה שקשורים בזה, כמו רציונליזציה (מתן הסבר רציונלי להתנהגות שהמקור שלה הוא רגשי)
אידיאליזציה ודבלואציה
יש צורך לראות במהניג מישהו כל יכול ויש אכזבה מרה כשזה לא קורה. ילד קטן צריך להאמין שאמא ואבא יכולים להגן עליו. הצורך להאמין שיש מישהו חזק שיגן עלינו נשאר גם בבגרות. יש צורך לייחס אידיל למישהו וליצור בו תלות רגשית. זה מרגיע חרדות. יש גם צורך בדבלואציה – לפרק את תחושת החסות ולצאת לדרך עצמאית. אידיאליזציה משחררת מתחושות בושה של העצמי, כי נצמדים למישהו מושלם שמאציל עלינו מהתכונות שלו. נובע מחוסר היכולת לשאת את חוסר המושלמות של העצמי.
בדלואציה יכולה להיות התפחות מאידיאליזיצה אבל יכולה לשמש כלשעצמה כמנגנון הגנה – למשל בפני רגשות של קנאה.
התלות במנהיג היא ערוץ מועד לאידיאליזציה. ההתמזגות יוצרת עיוורון.
במנהיגים של כתות יש מאפיינים נרקסיסטיים – חוסר אמפתיה, מוכנות להאדרה וכו'.
אינטרוייקציה ואידנטיפיקציה (הזדהות)
אינטרויייקציה – בלבול בין פנים וחוץ. למשל, ילד שמתנהג כמו ההורה (למשל, מתנהג באופן מיני בוטה) שלו בלי להיות מודע. כאשר יש מודעות זאת הזדהות.
בבסיס שלהם יש רגשות שליליים כמו בושה. בכתות יש הרבה פעמים הזדהות עם המנהיג, מתחילים לדבר כמוהו וכו'. גם סנדרום שטוקהולם הוא דוגמה לכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה