צריך לדעת:
- מה הקשר בין השלמת פרטים ליצירת השטר. שניתן "לצאת לדרך" עם שטר חלקי.
- מה ההבדל בין פרט מהותי וחיוני, לתת דוגמאות ולהצביע על ההשלכות המשפטיות
- להבדיל בין שטר חסר שהושלם לשטר שפרטיו שונו
- לראות את הקשר בין השלמת פרטים לשינויים בשטר
- לזהות את הס' הרלוונטיים
- לומר איך ההוראות בנושא מתישבות עם התפיסה הכללית של השטרות
- לדעת למה נוצרו הוראות שליחות מיוחדות בדיני השטרות
- להוות בין החוק הישראלי לאנגלי ול-UCC
- לזכור פסיקה ישראלית מרכזית ושתהיה לנו דעה עליה
- להכיר את הגישות השונות בפרשת ונדה מזרחי וחרס קרמית
שינוי מהותי
ס' 64(א) – מדבר על שינוי מהותי. האם הוא תקף לגבי פרט חיוני? כן.
שינוי מהותי מביא לביטול כלפי כל הצדדים, אך לא כלפי מי שעשה את השינוי, או הסכים לו או כלפי המסיבים.
לגבי אוחז כשורה – אם יש שינוי מהותי לא נראה, אוחז כשורה יכול לאכוף את פרעונו לפי כתבו המקורי.
אם כתבתי שטר על 40 שקל, ומישהו כתב עליו עוד 0, אז אוחז כשורה יוכל לגבות 40.
נניח שכתבתי שטר ריק ומישהו כתב עליו 400, זה לא מתיחס לס' 64.
ס"ק ב מפרט שינויים מהותיים. הסכום הוא חיוני והאחרים מהותיים. כל פרט חיוני הוא גם מהותי.
זמן פרעון הוא מהותי אך לא חיוני ע”פ ס' 3 או 84.
מועד עריכת השטר – כאשר כותבים שיק, זה למעשה התאריך שאנחנו רושמים, כי שיק הוא שטר חליפין בר פרעון עם דרישה. לא חיוני ע"פ ס 3(ד)(1). אך לתאריך עריכת השטר יכולה להיות חשיבות מעשית.
בנק לא יפרע שיק בלי תאריך.
הרשאה להשלמת פרטים
יש נוהג רווח של מסירת מסמכים עם פרטים חברים במטרה להשלים אותם. הדין נותן הרבה פעמים לגיטימציה למנהג הסוחרים, גם אם זה מתנגש עם התיאוריה.
דוגמה: ממכר צמוד למדד שלא ניתן לקבוע אותו, שיק ביטחון שסכום הנזק בו לא ידוע.
יש הוראה לגבי השלמת פרטים בחו"ח – ס' 26. שם לא מדובר בהשלמת פרטים בידי אחד הצדדים אלא בידי ביהמ"ש שמנסה לשער את כוונת הצדדים. זה לא קשור.
כאשר רוצים לדעת האם יש למישהו הרשאה להשלים את השטר, יש את דיני השליחות (חוק השליחות). גם דיני השטרות מסדירים את הנושא בנק' ספציפיות.
פס"ד חרס קרמית – מה קורה כאשר השלוח מת (תום השליחות עם מותו של השלוח, השליחות לא תתבטל אם היא נועדה להגן על צד ג').
הכלל הבסיסי בשליחות היא ששלוחו של אדם כמותו, פעולת השליח לרבות ידיעתו וכוונתו מחייבת ומזכה את השליח (ס' 2 לחוק). לכן ברור שאם המסמך הושלם ע"פ הרשאה, האוחז יוכל לתבוע ע"פ השטר.
חשוב לזכור שמינוי שליח למלא את הפרטים בשטר לא צריך להיות בכתב.
ס' 19(א) פק"ש נותן רשות לכאורה למי שמחזיק שטר חסר להשלים מהותי. זאת הרשאה למלא פרט מהותי וחיוני – לפי ההלכה. אחרת, כמעט שאין חשיבות לס'. זה נלקח מהמשפט האנגלי.
ההבדל בין ס' זה לדיני השליחות: נטל ההוכחה לא מוטל על השלוח אלא על מי שטוען לחריגה מהרשאה. נתבע שטוען שלא נתן רשות צריך להוכיח טענתו, בניגוד לתביעה אזרחית רגילה. דיני השליחות הכלליים מאפשרים לשלוח לעשות שלוח אחר רק אם הורשה לכך (מפורש או מכללא). בשטרות, לכל מחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים פרטים.
שלוח שחרג מהרשאה לא מחייב את שולחו, גם אם נפגע צד ג' (יכול לתבוע רק את השלוח או לחזור בו מהעסקה). בשטרות, אם צד ג' הוא אוחז כשורה הוא יכול לתבוע את המשלח (ס' 19(ב)). זה מה שהיה בונדה מזרחי.
זמן סביר – תלוי אם השטר ניתן לבטחון או לפרעון. למשל, השלמת פרטים מאוחרת בימי אינפלציה היא לא סבירה. לעומת זאת בחרס קרמית זה היה שטר בטחון לכן נקבע שזה זמן סביר.
סיכום: ס' 19 נותן סעד לכל מחזיק. הסעד הזה הוא הרשאה לכאורה למלא את הפרטים החסרים. השראה לכאורה אומרת שהוא מנצח, אלא אם הנתבע מוכיח שלא היתה הרשאה. אבל, אם המחזיק הוא אוחז כשורה, הוא יכול לגבות את השטר עכשיו.
ס' 64 מוריד בדרגה את שניהם. לאוחז רגיל אין שום הגנה, ולאוחז כשורה מותר לגבות את השטר רק לפי כתבו המקורי.
ייתכן שהיה אפשר להניח שבכל שטר יש שליחות מכללא, אבל דיני השטרות מעדיפים לפשט את הענין.
בפס"ד חרותי, היה חסר פרט מהותי שאינו חיוני- המילים "אנחנו ערבים" ליד החתימה.
במשפט האנגלי – INCOHATE INSTUMENT זה מסמך לא מושלם. הס' מדבר על חתימה על נייר ריק במטרה להפוך לשטר. בשלב הזה, המסמך הזה מעיד על השראה לכאורה למלא אותו כשטר מלא לכל סכום , כאשר החתימה יכולה להיות של המושך, המקבל או הנמשך. כאשר שטר חסר (WANTING) פרט מהותי (MATERIAL) למחזיק יש רשות לכאורה למלא את החסר.
בפקודה שלנו מופיע רק החצי השני של הס'. למה?
כיוון שהמחוקק הישראלי העתיק את כל הפקודה, נראה שיש פה השמטה מכוונת. לא רצו לאפשר להשלים פרטים חיוניים. או שאולי זאת טעות?
ביהמ"ש לא מוכן לקבל את ההשמטה הזאת, וקובע שניתן להשלים פרטים חיוניים.
המשך הס' האנגלי מדבר על חזקה לכאורה ועל השלמה בזמן סביר.
אם מסמך לאחר השלמתו מגיע לאוחז כשורה (HOLDER IN DUE COURSE) הוא יכול לפרוע אותו כאילו הושלם בזמן סביר.
מה אם האוחז כשורה ידע שהיתה השלמת פרטים? יש תשובה בפס"ד וצריך למצוא אותה.
איפה הגבול בין השלמה לשינוי?
זעקה להשלמה
ס' 19 חל רק כאשר המסמך זועק להשלמה. פסה"ד המוביל הוא חרותי – אדם חתם ומעל החתימה הוסיפו את החותמת "אני ערב". האם זה שינוי או השלמה? השאלה חשובה כי כאשר מדובר בהשלמת פרטים אוחז כשורה יכול לתבוע לפי מה שכתוב. זעקה להשלמה היא עניין של עובדות. למשל, אם יש משבצת חסרה. אם מישהו חתם מצד ימין למעלה זה מזמין להוסיף "אני ערב".
אם האוחז לא יכול להעזר בס' 19 אין מניעה לנסות להשתמש בדיני השליחות הרגילים.
למשל, בחרס קרמית השתמשו בנושא פקיעת שליחות מדיני השליחות.
השוואה ל-UCC
פרק 3 עוסק בשטרות. ס' 115 – INCOMPLETE INSTRUMENTS – מסמכים סחירים לא שלמים.
A - ההגדרה: מסמך חתום (לעומת “ריק” באנגלי), בין אם הוצא ובין אם לא, שלפי התוכן שלו רואים שהוא לא שלם ושהחותם התכוון להשלמתו במילים או מספרים.
הדבר היחיד שיכול להיות בנוסף זה קרוס. חתימה נחשב מילים. הוספת ספרות לכאורה לא נחשב. אין הבחנה בין פרטים חיוניים למהותיים.
B – אם יש שטר שיש בו כל הפרטים החיוניים, ניתן לאכוף אותו או לפי התנאים המקוריים או לפי התנאים שנוספו. אם חסרו בו תנאים חיוניים אך הם הושלמו, ניתן לאכוף אותו רק לפי הצורה שבה הושלם.
C – הוספה ללא הסמכה נחשב שינוי
D – נטל ההוכחה לגבי ההרשאה היא על מי שטוען שלא היתה (כמו בחוק הישראלי).
שינוי – ס' 407
A – שינוי הוא: 1 – שינוי ללא סמכות שנועד לשנות את המחוייבות של אחד הצדדים; או 2 – הוספה ללא סמכות של מספרים או מילים או שינוי אחר לשטר חסר שקשורים להתחייבות של אחד הצדדים.
[הנהנה מס' 19, 64 שלנו הוא האוחז או האוחז כשורה. ה-UCCמרחיב את הנפקות של המקבילה של 64]
C – בנק או נמשך שפורע שטר זוייף, יכול לאכוף את השטר ע"פ התנאים המקוריים או ע"פ השטר ששונה. אם השינוי נעשה כהשלמה בלתי חוקית אוחז כשורה יוכל לתבוע לפי ההשלמה שבוצעה בו.
תרגול חזרה
הדבר הראשון שצריך לשאול הוא "האם זה שטר". לשם כך בודקים את ס' 3(א).
- פקודה לנמשך (לא צריך בשיק)
- בכתב
- פקודה לנמשך ללא תנאי
- מאת אדם לחברו. אפשר לעשות מאדם לעצמו ע"פ ס' 4(ב)
- הפקודה חתומה בידי נותנה
- לשלם לאדם פלוני או לפקודתו או למוכ"ז. הפקודה היא לשלם. המילה "בלבד" כתובה ביד גוברת על המילה "פקודת" המודפסת ולא ניתן להסב את השיק.
- סכום כסף מסויים. כסף זה אומר רק כסף. מסויים אומר – קבוע (אפשר להוסיף ריבית נקובה).
- עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה. זמן עתיד ניתן לקביעה זה משהו שבוודאות יגיע אבל לא ברור מתי.
שיקים
במה שונה שיק משטר חליפין רגיל? הוא בר פרעון עם דרישה ומשוך על בנקאי.
לכן בעקרון שיק דחוי הוא פסול, והיה צריך להכשיר אותו בפקודה.
פרט חיוני ומהותי
חיוני – בלעדיו אין שטר: כל מה שמופיע בס' 3.
מהותי – משפיע על זכויות וחובות הצדדים.
ס' 19 קובע חזקה שאם נתתי שטר שחסרים בו פרטים יש לאוחז הסמכה להשלים. זאת לא הוראה שאומרת שצריך להשים אלא חזקה שמעבירה את נטל ההוכחה. איזה פרטים ניתן להשלים: כאלה שזועקים להשלמה (חיוניים ומהותיים).
ס' 64 עוסק בשינוי פרטים. שינוי זה: כאשר הפרט כבר קיים. במילים אחרות זה זיוף פרטים (למעט חתימה).
הסעיפים לא יחולו לחלופין לעולם (לפחות לא במבחן), כל אחד מהם נוגע למצב עובדתי אחר.
אוחז של שטר מזויף – יוכל לתבוע רק את הזייפן או את מי שאחז לפניו בשטר על הסכום המזויף.
אוחז כשורה של שטר מזויף – יוכל לתבוע גם את המושך והנפרע, אבל רק בסכום המקורי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה