עשיית עושר
מה זה?
זה עקרון. יש שאומרים עקרון-על. יש שאומרים שזה לא עקרון.
טעות – ברגע הרלוונטי המקבל והנותן לא יודעים שום דבר. לעומת זאת בהרעפה יש כוונות – לעזור לאחר או לעזור לעצמך כאשר השני הרוויח – התובע פעיל. נטילה – שימוש בנכס/זכות שיש בה רווח – הנתבע פעיל. הקשרים חוזיים – שני הצדדים פעילים כי שניהם כרתו את החוזה.
- פס"ד יפת – לאיסטווד היה חשבון מט"ח בבנק של יפת. הבנק עשה טעות בשער ונתן לאיסטווד כסף, והוא רוצה אותו חזרה. כללי יסוד שעולים מפסה"ד:אין הבדל בין טעות בעובדה וטעות במשפט – המשפט האנגלו-אמריקאי המסורתי עוסק הרבה בהבחנה הזאת, כאשר השבה התאפשרה רק במצבי טעות בעובדה. ויתקון מתנגד לכך משתי סיבות – אחת, קשה מאד להבדיל כי זה יכול להתפרש כסוג אחר של טעות בהקשרים שונים (זה לא כזה נימוק חזק כי קושי בהבחנה במקרי קצה לא אומר שאין הבחנה); השנייה, שהפואנטה היא שיש בעיה ברצון. את היקף התחולה של דיני הטעות צריך לקבוע על פי הרציונל שלהם. מנק' המבט של הרצוניות, אין חשיבות להכרעה בין טעות בדין וטעות בעובדה. המבחן שמציע ויתקון הוא "רצוניות". ויתקון מדבר על רצון לסילוק תביעה כנה. לנדוי בדעת מיעוט לא בטוח שזה המונח הנכון.
- חזקת ההשבה היא מאד חזקה – גם אם המשלם התרשל ואפילו התרשלות רבתי, זה לא פוגע בזכות ההשבה. זכות ההשבה תשלל אם התשלום הוא רצוני במטרה לעשות פשרה ולסיים את הפרשה (עולה גם ברובינשטיין). אחד ההסברים לכך הוא חופש החוזים. בנוסף, בפשרה האדם קונה שלוות נפש ומתמחר את הסיכונים שלו להצליח במשפט. המשפט מעודד פשרות כי הן חוסכות כסף.
- פס"ד ישראל – אדם חייב למישהו סכום, הוא נותן לו מעטפה מהבנק. בבנק טעו ובמעטפה יש יותר כסף. הרשלנות היא של הפקיד.
כללי יסוד:שינוי מצב לרעה ואי הדירות – זוסמן אומר שיש מצבים בהם יש פטור מהשבה. כדי שטענת ההגנה מפני תביעת ההשבה תעמוד, צריך להראות שהנכס הוא בלתי הדיר. למשל – כאשר הנכס נעלם – עבר לאחר שברח/פשט רגל/ הנכס ניזוק. איך מוכיחים שהוא איננו באמת? צריך להראות קשר סיבתי בין היעדר הכסף לכך שהוא התקבל בטעות. למשל, אם הוצאתי את הכסף על לחם, זה לא נחשב. אם האדם הוציא אותו על הוצאת חובה כמו מס או שהיה מוציא אותו בכל מקרה – אין פה שינוי מצב לרעה. טענת ההגנה תעמוד רק כאשר ההשבה "בלתי צודקת" לאור הנסיבות – שינוי מצב לרעה. נחדד- שינוי המצב לרעה צריך 1 – לנבוע מהטעות ו-2 – להיות בלית הדיר. הנזק שנגרם מהטעות הוא סובייקטיבית – זה תלוי בכמה האדם התכוון להוציא. מה זה אומר? אם המקבל יודע שהמשלם התרשל, ואי אפשר להשיב את הנכס – זוסמן לא מאד ברור בעניין. יש 3 עמדות בסוגייה:
- פרידמן מפרש את זוסמן – כל רשלנות של המקבל שוללת את היכולת שלו להעלות טענת הגנה מפני השבה. המשלם היה רשלן, אבל המקבל התרשל אפילו טיפה, אז בטוח תהיה השבה.
- הריסטייטמנט (שאותו מצטט פסה"ד) קובע שצריך להשוות בין הרשלנויות – טענת ההגנה של שינוי מצב לרעה לא תעמוד למקבל אם הרשלנות שלו עולה על רשלנות המשלם.
- בסגנון דיני הנזיקין והדין הניו-זילנדי – לחלק באופן יחסי לרשלנויות של הצדדים.
פס"ד בנק מונרי (אמריקאי) – דה-סילבסטרו טעתה לגבי שווי המניות שלה, כי הפקיד טעה, וחשבה שהן שוות הרבה יותר. היא קנתה ריהוט והעבירה את הריהוט הישן למחסן. גילו את הטעות וביקשו שהיא תחזיר את הכסף. היא היתה צריכה להחזיר את הכסף – כי יש לה את הספות הישנות. הדיר או לא הדיר?
לסיכום – טעות גוררת השבה אלא אם כן נעשתה בפשרה ואין זה משנה אם המשלם התרשל. כנגד הטעות המקבל יכול להעלות טענת שינוי מצב לרעה, שעל מנת לבסס אותה הוא צריך להראות הוצאה שנבעה בקש"ס מהטעות ושהיא איננה הדירה. את 2 התנאים האלה מסובך להראות. גם הטענה של שינוי מצב לרעה עשויה להשלל אם המקבל התרשל. להגדרת ההתרשלות הזאת יש 3 גרסאות – מספיק שהמקבל התרשל; המקבל צריך להתרשל יותר מהמשלם; צריך לחלק באופן יחסי ע"פ מידת האשם.
למה? דיני הטעות משרתים שני ערכים ליברליים מובהקים – אוטונומיה ורווחה מצרפית. פס"ד ישראל מלמד אותנו שטעויות גוררות נפגעים, והנזק הוא הכסף שהלך לאיבוד, בגלל שהיתה טעות. לכן, אפשר לחשוב על זה במונחי הקטנת נזק וניתוח כלכלי של דיני נזיקין. מבחינת אוטונומיה, באנלוגיה לדיני נזיקין, צריך להקצות את הנזק. תשומת לב לכך שזהו אכן טיעון אוטונומיה למרות שהוא נשמע מאד כלכלי. הפגיעה בהסתמכות היא הנזק לאוטונומיה.
יש שורה של פס"ד – קדר, ועוד פס"ד אמריקאיים ששמם פרח מזכרוני – אשר מגלים כלל חדש – ביהמ"ש מתעלם מהדוקטרינה אותה פרסנו כאן, כאשר מדובר ביחיד מול גוף כלכלי, ובוחר בדוקטרינה של המונע/השוקל הזול ביותר. זאת בהחלט ראייה נזיקית. התוצאה היא שהנטל הוא על הבנק ולא על הפרט, גם אם במקרים רבים קשה להוכיח אי-הדירות וקש"ס. זה מרגיש לנו יותר צודק אבל זה נעשה בניגוד לדוקטרינה ובלי להגדיר אותה במפורש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה