אין הגדרה טובה לשם המאמר, מילון-ויקי טוען שזה "להיות מסומם", אז תרגמתי לפי ההקשר.
מטרת המאמר להראות שהיעדר הדיאלוג בין הביקורתיים במשפט ובגיאו' פוגעות במחקר של שני התחומים. יש הצלטבות באידיאולוגיות שמובילות את שני התחומים האלה.דוגמאות למקרים בהם המחשבה המשפטית נוגעת במרחב: קביעת הגבול בין הפרטי לציבורי; קביעת מידת האוטונומיה של ממשל מקומי; החלטות שנוגעות לחופש תנועה אישי.
החוק והמרחב כמובן משפיעים על החברה.
על מנת להדגים את הפוטנציאל של המחקר הביקורתי הגיאו'-משפטי, המאמר יבחן החלטות בצפון אמריקה לגבי פדרליזם ובטיחות עובדים. הוא יראה איך מרחיקים (SPACE OUT) אנשים מסויימים ע"ב המיקום הגיאו-משפטי שלהם ובכך מונעים מהם הגנה שמגיעה להם.
מקרי המבחן
בהיעדר אכיפה של סטנדרטים פדרליים, תובעים מקומיים בארה"ב החלו בהליכים נגד מעבידים שעובדיהם מתו. הם הסתמכו לא על החוק הפדרלי אלא על חוקים מדינתיים שמטפלים בפשיעה אלימה (למשל רצח, תקיפה). כמובן שהמעבידים מחו וטענו שזה עניין פדרלי. חלק מביהמ"ש דחו את הטענה וחלק קיבלו אותה.
בקנדה האכיפה של חקיקה פדרלית לגבי בטיחות עובדים הכי חלשה יחסית לאכיפה מדינתית. הויכוח היה האם מדובר בתקנות של עבודה, ואז הן פדרליות, או של בריאות, ואז הן מחוזיות. ביהמ"ש העליון החליט שזה פדרלי.
ניתוח ביקורתי
הטענה היא שבשתי המדינות החלטות ביהמ"ש הוצדקו מאותם טעמים, שנבעו מהשקפת עולם ליברלית-קפיטליסטית. השאלה היא איך תופס ביהמ"ש את העובדים שנפגעו - האם הם אזרחים הזכאים להגנה או שמא הם תחת קטגוריה אחרת?
למשל, בארה"ב דחו את הנסיונות להעמיד לדין פלילי תחת הטענה שיש פה ניסיון לקבוע סטנדרטים של בטיחות שיחליפו את הסטרנדרט הפדרלי. מוזר מאד הטענה של ביהמ"ש הקנדי שהתקנות לא נוגעות לבריאות הציבור כלל. ההיגיון כאן הוא ש"עובד" או "אזרח" יותר, הוא שייך לתחום הפרטי של תעסוקה יחסי עבודה באופן מסורתי שייכים לתחום הפרטי ומוגדרים ע"י חוזים. הדיכוטומיה בין הקטגוריות מחוזקת ע"י ע"י ההפרדה המרחבית בין מקום העבודה והקהילה. כלומר, באותה מידה שבה ההגדרה "סיני" מחוזקת ע"י קיומה של צ'יינהטאון, כך ההגדרה "עובד" מחוזקת ע"י ההגדרה המרחבית של "מקום עבודה". רואים את הקשר בין המשפטי למרחבי גם בטרמינולוגיה של השופטים. בטיעוני התובעים אפשר לראות בדיוק את הטענות שעובדים הם גם אזרחים.
לסיכום
העובדים כיום נחשבים פחות ראויים להגנה מאשר אזרחים סתם
יש בעייתיות גם אם ישתמשו בחוקים המדינתיים ולא הפדרליים, זה פתרון טקטי ולא אסטרטגי. לא מציעים פתרון אלא זווית ראייה על המצב.
צריך להבין שהמרחב נבנה ע"י החברה, והחוק הוא שיקוף של החברה.
תפקידו של הניתוח הגיאו'משפטי הביקורתי הוא:
1. זיהוי קפאון מרחבי-משפטי והשלכותיו
2. הדגמה של המבנים החברתיים שהוא יוצר ושל חוסר האובייקטיביות שלו
3. ניתוח טקטי של איך קריאת תגר על המצב יכול להיות חלק ממאבק גדול יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה