הסיבות שבעטיין יבקשו צדדים להליך השיפוטי להתנות על דיני הראיות:
א) חסכון בהוצאות משפט
ב) הפחתת סיכונים
ג) הערכות סובייקטיביות שונות לגבי הסיכויים בבית המשפט
בשיעור שעבר הבנו שלצדדים יכולות להית סיבות להתנות על דיני הראיות, אבל למה שאנחנו כחברה נאפשר את זה?
הסיבות שבעטיין ראוי להכיר בהסכמות הראייתיות והדיוניות של הצדדים:
אלה שיקולים שבעטיים בד"כ מכירים בהסכמות.
צדק הסכמי - האמירה שהסכמה היא פרוקסי לאמת מבחינה אמפירית אינה נכונה – אנשים מוכנים אפילו להודות בעבירות פליליות שלא ביצעו. מעבר לכך, קשה להסביר מתוך תפיסה שרואה באמת את חזות הכל, את הנדירות של הליך שיפוטי מלא. בד"כ מה שנראה זה הסכמים חוזיים – אם הסדרי טיעון ואם התניות על דיני הראיות והקלות שונות.
א) שיקולי יעילות – בד"כ פשרה חוסכת עלויות. השאלה מה חשוב יותר – אמת או הסכמה (כפי שראינו זה מתח מובנה במודל האדברסרי).
הרבה פעמים יש ביקורת על עסקאות טיעון, כי אומרים שככה הפושעים משתחררים יותר מהר. אבל צריך להסתכל על זה שככה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע יותר פושעים
ב) שיקולי אוטונומיה – לעשות מה שהצדדים רוצים. לדעתה זאת ההשלכה של דעת הרוב בביאנזי נ' הלוי. התיאוריה של פולר היא שהאמת היא אמצעי להסכמה – אנחנו רוצים פתרון לסכסוך. דרך טובה להגיע להסכמה זה הבנה שהגענו לאמת. בספירה האזרחית זה יותר פשוט, אבל גם בהליך הפלילי אפשר להגיד שדווקא שם האוטונומיה חשובה.
ההתנגדויות להכרה בהסכמות הראייתיות והדיוניות:
טענה קנטיאנית – אסור להשתמש בהודאה של חף מפשע על מנת להשיג יעדים אחרים (גם אם הם היעדים שלו).
יש גם טענה שאומרת שאם לא היו עסקאות טיעון המערכת היתה פשוט מתארגנת בצורה יעילה יותר.
א) החצנות שליליות – על הציבור בכללו – בדמות פגיעה בתדמית של ההליך השיפוטי. בנוסף, לא כל ההסכמות בהכרח חוסכות עלויות (אמנם יש עלויות מופנמות אבל לא בהכרח כולן). זאת תשובה לשיקול היעילות.
ב) שיקולים פטרנליסטיים – כמו שראינו, לא ברור עד כמה הסדרי טיעון הם זירה לדיבור על אוטונומיה, אלא זוהי זירה של כפייה. אנחנו חוששים שהנאשם "ימכור" את הזכויות הפרוצדורליות שלו המחיר נכון. הוא לא יידע לתמחר נכון את הויתור שלו כי הוא שחקן חד פעמי. זאת תשובה לשיקול האוטונומיה.
דיון במעבר ההיסטורי מהמודל הציבורי של הפרוצדורה הפלילית (public regarding model) למודל אינדיווידואלי. עד למחצית המאה ה-19 שלט בארה"ב המודל הציבורי, שכלל פרוצדורה קוגנטית מחייבת. הרעיון הוא שהזירה הפלילית היא מקום התגוששות לאינטרסים ציבוריים. מהזווית של החברה זה ברור. מהזווית של הנאשם – לא חשבו שזה האינטרס שלו לא להיות מורשע, אלא – זה האינטרס של החברה לא להרשיע חפים מפשע. בהקשר כזה אין משמעות לדיבור על אוטונומיה. הנאשם לא יכול לסחור בזכויות הפרוצדורליות כי הן לא שלו. בארה"ב יש מעמד חוקתי לזכויות הפרוצדורלי (תיקון 4,5 ,6). לכאורה זה סותר את מה שאמרנו עכשיו. אבל במבט שני, את הזכויות החוקתיות האחרות אסור "למכור".
במחצית השנייה של המאה ה-19 החל מפנה בהסתכלות על ההליך הפלילי, שהתבא בין היתר באינדיבידואליזציה של זכויות פרוצדורליות – לנאשם יש אינטרס לא להיות מושרע וניתן לו להחליט איך לקדם את האינטרסים שלו. הסיבות לשינוי:
1. תהליך ההתמקצעות שעבר על ביהמ"ש שקידם את היעילות על חשבון ה"הליך הראוי".
2. השיפור בנגישות של נאשמים לייעוץ משפטי. זה מנטרל את החשש שהנאשמים לא יידעו לתמחר כי עו"ד הם שחקנים רב פעמיים.
3. הכניסה של עסקאות הטיעון (שאלת ביצה ותרנגולת)
כאשר ההתנאה היא על דרך ההכרעה (להבדיל מהאם לקבל ראייה או לא) ישנן התנגדויות נוספות (גם זה בביאזי נ' הלוי):
א) פגיעה בהמשגה הראויה של מלאכת השפיטה – ע"מ שביהמ"ש יוכל לתפקד בחברה, פעולת השיפוט צריכה להיתפס ככזו שמאפשרת להגיע לאמת (גם אם מה שאנחנו מנסים להשיג זה הסכמה). הסכמות חוץ-שיפוטיות, כמו הסדרי טיעון, לא פוגעות בהמשגה הזאת. הם פשוט מצמצמים את גדרי המחלוקת.
ב) פגיעה באמון הציבור במערכת
1) Nesson, Tribe – כדי שההליך השיפוטי והמערכת השיפוטית יהנו מאמון הציבור, הציבור צריך לתפוס את המרכיב השיפוטי של ההכרעה השיפוטית כמה שהתרחב בפועל, ולא כתוצאה של התפלפלויות. ההתניות על ההכרעה חושפות את המשחקים הראייתים ולכן פוגעות באמון.
2) Dan Cohen - ההפרדה האקוסטית משרתת מטרות חברתיות, למשל בהקשר של אי שפיות או הגנה עצמית.
לדעתה – אמון הציבור אינו ערך אינטרינזי, אבל גם אם הוא כן – האם הדרך לזכות באמון הציבור היא להסתיר ממנו את האמת? האם כאשר מסתירים ואז האמת נחשפת זה לא פוגע עוד יתר באמון הציבור מאשר אם מראש זה היה גלוי?
כאשר ההתנאה מתרחשת בזירה הפלילית ישנן התנגדויות נוספות:
א) פגיעה במוסד ההרשעה הפלילית ובתפקיד האקספרסיבי של התיוג הפלילי (מוניטין, בעיה להשתלב בשוק העבודה). בהליך הפלילי יש תיוג מוסרי של המעשה הפלילי ושל העבריין עצמו. עלולה להיות פגיעה בהרתעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה