מנהלי - שיעור 1

משפט מנהלי הוא המשפט שחל על כל הזרועות של הרשות המבצעת. למשל: גופי שלטון מקומי; גופי שלטון מרכזי – כל מה ששיך למשרד ממשלתי – משטרה, צבא, פקידי סעד, מורים; התאגידים הסטטוטוריים. תאגיד סטט' הוא גוף שהוקם בחוק שמטרה לתפקד בצורה עצמאית, למשל רשות הנמלים והרכבות, רשות השידור. חברות ממשלתיות לא נחשבו בעבר חלק מהמשפט המנהלי, כי הגדירו רשות מנהלית רק כזו שפועלת על פי חוק ומפעילה סמכויות על פי חוק. הגופים שמנינו קודם נוצרו מתוקף חוק, למשל פקודת העיריות, או שחוקו מגדיר את הסמכויות שלהם. יש גופים בעלי זיקות משעמעותיות לסקטור הציבורי. למשל, חברות ממשלתיות לא תואמות את ההגדרה הזאת, על אף שיש אינטרס ציבורי בניהול שלהם. בעבר ניתן היה לומר שהמשפט המנהלי בפירוש לא חל עליהן. כיום יש על זה ביקורת, מתוך תפיסה שהמעמד המרכזי שלהן והקשר עם גופי השלטון מצדיק שימוש במשפט המנהלי לפחות לגבי ענינים מסויימים. הגישה הזאת מוחלת גם על עמותות חינוך ורווחה שמקבלות תקציבים מהמדינה, ופעולות במקרים רבים כתחליף של רשויות הממשלה. מצד שני, הרעיון הוא שאם המדינה תפעל בתחומים מסויימים כמו גוף עיסקי ולא עם הכבדות של המשפט המנהלי, זה יהיה יותר יעיל.

האנשים שכפופים למשפט המנהלי הם עובדי הציבור. עם זאת, אין בחקיקה הישאלית הגדרה אחידה וקוהרנטית למושג "עובד ציבור". ברור שמדובר במי שמועסקים ביחסי עובד-מעביד בגופים המנהליים. אבל, יש גורמים שפועלים עבור משרדי ממשלה שהם לא עובדים במובן הצר. למשל, איש אבטחה שמועסק ע"י חברת אבטחה, בכניסה למשרד הפנים, ושלוקח שוחד על מנת להכניס אנשים בלי תור. המאבטח הורשע אבל תוך חילוקי דיעות בעליון.

מהן הנורמות של המשפט המנהלי שמחייבות את הגופים? הוא מגדיר את המותר והאסור ב-3 מישורים:

• · סמכות פורמלית – האם הרשות שביצעה את הפעולה מוסמכת לבצע אותה? רעיון שלטון החוק. זאת השאלה הראשונה שנשאל.
• · הליך נאות – דרך קבלת ההחלטה. האם התיעצו עם הגופים שאיתם צריך? האם התקבלה תוך הנמקה? האם התבססה על תשתית עובדתית מספקת? האם מי שקיבל אותה הוא נטול אינטרסים? אין התיחסות לתוכן ההחלטה.
• · שק"ד תקין – יש פגמים שהמשפט המנהלי מכיר בהם – שרירות לב, שיקולים זרים, הפלייה, החלטה בלתי סבירה.
• אנו נדון במקרים של הפעלת סמכויות פורמלית וגם בפעילות בתחום המשפט הפרטי – כאשר הרשויות משתלבות בעולם העסקים.
• המשפט המנהלי עוסק גם בביקורת על פעילות הרשויות המנהליות. אנו נדון בעיקר ב-ב"ש, משום שהיא מתנהלת בהתאם לכללי המשפט המנהלי בניגוד לסוגי ביקורת אחרים (ציבורית, מבקר המדינה וכו').
• 
  
• מה מייחד את המשפט המנהלי ומה ההבדל בינו ובין החוקתי?
• · המנהלי מתמקד רק ברשות המבצעת מבין 3 הרשויות. למה מקדישים תחום משפטי שלם לרשות זאת? כי היא הכי חזקה והכי מורכבת. חיי היום-יום מתנהלים על פיה. היא גם מספחת לעצמה תפקידים של הרשויות האחרות, היא גם מחוקקת ושופטת בתחומים מסויימים. רוב הנורמות שעל פיהן אנו חיים הן תקנות. יש בתי דין למשמעת וועדות ערר.
• · המנהלי מהווה קונקרטיזציה של עקרונות המשפט החוקתי.
• · המנהלי שם דגש על הליך קבלת ההחלטה, והחוקתי שם דגש על התוכן.
• · המנהלי מתעניין לא רק בזכויות אלא גם באינטרסים – איזון של אינטרסים חברתיים.
• · המנהלי נוגע לכל אחד מאיתנו, כל הזמן -"המהפכה המנהלית"
• 
  
• מדוע צריך מעורבות כ"כ אינטנסיבית של המדינה בתחומי החיים שלנו?
• הצדקות כלכליות להתערבות המדינה -
• · יש מקרים בהם גם מי שמחזיק בעקרונות כלכלה חופשית יסכים שצריך להתערב – למשל מונופולים. לכן יש לנו את רשות ההגבלים העסקיים וגם חקיקה של הפרדה בין ייצור להולכה במשק האנרגיה (למשל גז טיבעי).
• · טובין ציבוריים – יש שירותים שכולם זקוקים להם אבל לאף אחד אין תמריץ לספק אותם - דוגמת המגדלור – אין לאף בעל ספינה יכולת לכפות על האחרים להשתתף בעלויות. לרשויות המנהליות יש כח אכיפה – מיסים.
• · מחסור באינפורמציה – השוק החופשי יעיל אם לכולם יש את מלוא המידע והם פועלים באופן רציונלי. הבעיה היא שאין לנו מידע.
• · החצנה – יש פעילויות רווחיות שהשוק החופשי ינקוט בהן תוך כדי הפלת העלויות על אנשים אחרים. המעורבות של הרשויות המנהליות ביחס לתהליכים האלה נחוצה כי השוק החופשי אינו נותן את התמריצים הנכונים. מבחינה כלכלית, זיהום האוויר אינו משתלם כי צריך לטפל בחולים וכו'. המשפט המנהלי אינו צריך לטפל בכל ההחצנות, אבל בשלב זה צריך אותו כי הכלים האחרים – למשל נזיקין – אינם יעילים מספיק. יש זיהומים שהנזק שלהם ייראה רק בדורות הבאים ועל זה אי אפשר לתבוע. דאגה לדורות הבאים באופן כלכלי היא סוגייה של המדינה.
• · הוצאות עסקה – במקרים רבים הרשויות המנהליות כופות מצב שרוב הציבור מעוניין בו אבל שהוצאות העסקה להגשמתו יהיו רבות מידי. למשל – איסור לכלוך ברשות הרבים.
• · בעיות תיאום – למשל תיאום שדרי רדיו, נתיבי תעופה וכו'.
• הצדקות חברתיות
• · שמירה על ערכים חברתיים – סיוע לאוכלוסיות חלשות, קידום זכויות אזרח, שיוויון. לכל הרעיונות היפים יש השלכות מנהליות.
• 
  
• הפעילות המנהלית במדינה המנהלית המודרנית לא רק מגבילה את הזכויות אלא גם יוצרת זכויות חדשות. למשל, ביטוח לאומי הוא מוסד שמקנה זכויות. הן מכונות "הרכוש החדש".