הגישה הביקורתית במדעי החברה
שואפת במוצהר לא רק לתאר את החברה אלא גם לשנות אותה (כמו העקרון של הCLS). המטרה – שחרור האנושות מהתנאים המשעבדים אותה, למען שיוויון, צדק חברתי ודמוקרטיה. בארץ קוראים לזה "פוסט ציונות". מנסה לראות את החברה בצורה טוטאלית, שילוב של כל התחומים של מדעי החברה. מנסה להבין את החוויות של אנשים "אמיתיים" בהקשרם, את חיי היום-יום.
שני אלמנטים בשיטה: ביקורת דיסיפלינארית עצמית; בחינת מרכיב בסיסי בחברה, לפעמים מובן מאליו, ומראים איך הוא תורם לאי צדק חברתי.
הערה חשובה – הבחורה בשורה השלישית לא חברה של אף אחת ממעגן מיכאל!
אסכולת פרנקפורט של תיאוריה ביקורתית – חלקה היתה בארה"ב וחלקה בגרמניה. היא היתה מאד חשובה.
דוגמאות לתיאוריות ביקרתיות – ניאו-מרקסיזם, פנימינזם.
המאמר של בלומלי
לפני התפתחותו של המחקר הגיאו'-משפטי, כיצד המשפט התמודד עם המרחב? הוא לא התמודד איתו. תפסו את המשפט כמנותק. גישה אנטי-גיאוגרפית של המשפט. המשפט נתפס כדינמי והגיאו' כסטטית. הדיסיפלינה של החוק שמרה על הגבולות שלה – הכשרה ספציפית, שפה אחרת ומחייבת.
איך הגיאו' התמודדה עם המשפט? לא התמודדה כי לא קישרו בין גיאו' לחברה. הם קיבלו את המעמד המיוחד שהמשפטנים ייחסו לעצמם ולא ניסו להתערב.
העלייה של הזרמים הביקורתיים בדיסיפלינות שינו את המצב.
גיאו' ביקורתית
השורשרים שלה בגיאו' רדיקלית שהתפחתה בעקבות הפוליטיקה הרדיקלית בארה"ב בשנות ה-60 וה-70. הנושאים שעמדו על הפרק מבחינתם היו זכויות האזרח, שיוויון, פציפיזם, ביקורת על החברה הקפיטליסטית מבוססת על התיאוריה המרקסיסטית. העלו נושאים חדשים במחקר הגיאו' כמו רעב, עוני, אי שיוויון. זה קורא תגר על הדיסיפלינה עצמה. בשנות ה-80 התחילה להתפתח גיאו' פמיניסטית.
העקרונות הבסיסים:
- התנגדות לאי שיוויון חברתי
- פיתוח ויישום תיאוריות ביקורתיות – לא צריכה להיות רק תיאוריה אחת
- מחוייבות לצדק חברתי ופוליטיקה טרנספורמטיבית – לא יושבים ומתנחים אלא קוראים לשינוי פוליטי
- ביקורת דיסיפלינארית עצמית
- בינלאומיות – להתחבר עם ביקורתיים ברחבי העולם
CLS
התפתחה באותה תקופה בארה"ב. תקפו את האלמנטים הבסיסיים של מערכות המשפט. העקרונות הבסיסיים:
- INDETERMENANCY - חוסר הכרעה ואי-סגירות
- יחסים כוחות חברתיים
- אנטי-פורמליזם (נגד קלזן)
- סתירה – קשור לרעיון הראשון אבל חזק יותר – בין האידיאולוגיות שעליהן מבוססות חברות יש סתירות ולכן נובע הכרחית שיהיו סתירות במשפט. שופט יוכל להגיע לשתי תוצאות הפוכות.
- גישה טרנספורמטיבית
מהי שאלת ה"מה"? זאת השאלה הישנה – מה זה גיאו' ומשפט? שו?
ה"אז מה?" - למה זה חשוב, מה עושים עם זה?
גיאו' משפטית ביקורתית
משפט ומרחב הם תוצרים של פעילות אנושית ויחסי כוחות חברתיים ולכן הם פוליטיים. משפט ומרחב משיעים אחד על השני דרך החברה. יחסים חברתיים מתבטאים בשני המדיונים, ומבקרים רבים הם תומכים ומנציחים אחד את השני. לפעמים זה כתוצאה מעפילות מכוונת ולפעמים עקב מבנים כלליים יותר. אי אפשר להפריד בין המרחבי והמשפטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה