10 בנוב׳ 2008

משפט וגיאוגרפיה - בלומלי

הכותב מספר על חוויותיו בתור דוקטורנט לגיאוגרפיה, בימים העליזים לפני הקמת התת-דוקטרינה של משפט וגיאו', שגילה שחוק נאכף באופן חזק במחוז אחד ולא במחוזות אחרים. עם זאת, הוא לא מצא חומרים שמדברים על גיאו' ומשפט. למה? מבחינת המשפט, יש נטייה לראות אותו במופרד מה"חברה", נתפס כתחום מאוד "מקצועי. מהעבר השני, ה"מרחב" נתפס כדבר מה סטטי ומשעמם. למזלנו הרב הדברים השתנו ב-15 השנים האחרונות.
המרחבים שבהם אנחנו חיים יכולים לשקף ולחזק יחסים חברתיים של כח.
המחבר מציע לקיים ניתוח של משפט וסנדביצ'ים, ואני לא חושבת שזה מופרך.
מה מרוויח המשפטן מחשיבה גיאו'?
יש שאומרים שהחוק מנסה לנתק את עצמו מהגיאו, למשל ה"קומון לו" שמטשטש את ההבדלים בין האזורים השונים. החוק רוצה להיות כולל. בפועל זה לא נכון, המשפט מאד מחובר למקום. החלטות משפטיות יכולות להשפיע על הגיאוגרפיה, למשל בחוקי הגירה ויחס לקבוצות אוכלוסיה שונות.
הגייאוגרפיה טוענים שחללים של פעילות חברתית נוצרים באופן אקטיבי. המשפט מסייע להיווצרות שלהם, למשל באמצעות דיני הקניין. זו הסיבה שבגללה גיאו' יכולים ללמוד הרבה מהמשפט.
הוא מגדיל וטוען שהמשפט והמרחב הם במידה רבה בעצם אספקטים שונים של אותו דבר. זאת, מפני שלשניםה תפקיד חשוב ביצירת סדר. למשל, החוק מגדיר "עובד" וגם "מקום עבודה" מגדיר "עובד". אין אסיר ללא כלא. האם "אסיר" היא הגדרה של משפט או של מקום? על מנת להמנע מהכרעה בסוגייה נשתמש במונח "ספלייס" שהוא שילוב של
LAW+SPACE
ספלייסים נוטים להבנות את העולם בצורה שמיטיבה עם החזקים, כיוון שהם מאד מקפיאים את המצב הקיים.
הוא נותן דוגמה של נשים שעסקו בזנות וכו' וגרי באזור מוכה פשע - נמצאות בספלייס של מחוץ לחוק ושל אלימות יומיומית - הן נרצחו ולאך אחד לא ממש אכפת. אנחנו נוטים להאשים את אלה שמחוץ לחוק בגורלם אבל הוא טוען שהספלייסינג הוא פעולה אקטיבית של החברה ששמה אותם שם. למשל, הזונות נמצאות באזור מוכה עוני כי בעלי הבתים ביקשו משמטרה להעיף אותן מהאזור שלהם. מרגע שמזהים את הספלייסינג אפשר להלחם בו באמצעות רה-ספלייסינג, כפי שעשו חבריהן של הנשים הנרצחות. הפכו אותן ל"אזרחיות" במקום "זונות" ו"תושבות בהקילה" במקום "גרות באזור מוכה פשע".





אין תגובות: