האם זכות קניינית היא מעל זכויות אחרות? מה זה אומר שהזכות לקניין מופיעה בח"י כבוד האדם?
מושג הקניין הוא מורכב יותר ממה שנראה.
מאפייני זכות הקניין:
1. חובת ההמנעות הכללית / זכות השליטה והניהול – זה רעיון של בלקסטון. כל העולם מלבד הבעלים הוא בר-הדרה וכפוף להכרעות שרירותיות של הבעלים לגבי משאב מסויים. כאשר יש לאדם זכות קניין לשאר העולם יש חובת הימנעות, אלא אם הבעלים מאפשר. כלפי מי הזכות? ע"פ וייסמן, יש 3 גרסאות לתשובה:
כלפי הנכס – התיאוריה הקלאסית. הבעיה בתפיסה הזו היא שהשפה של זכויות וחובות מתאימה ליחסים בין בני אדם.
תיאוריה פרסונלית – הגישה המודרנית של הופלד. יחסים של זכות/חובה הם רק בין בני אדם. לכן הזכות היא של הבעלים כלפי האנשים האחרים. אז מה ההבדל בין קניין ובין חיוב? זכות חוזית היא לכאורה רק כלפי אדם אחד בעוד הקניינית היא כלפי כל העולם. זאת לא הבחנה לחלוטין נכונה אבל היא קיימת. משולש בעלים-זרים-קניין.
כמה הערות:
על פי טבלת הופלד, יש רמות של זכות, כמה כח היא נותנת.
זכות השליטה והניהול היא אחת הזכויות המשמעותיות ביותר מבחינה כלכלית ולכן חברתית, תרבותית וכו'. אפילו חיובים הם זכויות קניין. במילים אחרות, ההכרעות המשפטיות בדיני קניין, שמתוות את תוכן זכות הקניין, ואת האיזון בינה ובין זכויות אחרות, משפיעות בצורה קריטית על החיים.
לפי קלברזי, התוכן של כלל קניין אומר שתנאי הכרחי ומספיק להעברה תקיפה של הזכות מאדם לזולתו היא ההסכמה. לכן, אם אדם לקח מבלי לקבל הסכמה, יינתן צו. כאשר יש כלל חיוב, כלל הכרחי ומספיק הוא שבדיעבד המקבל ישלם סכום שביהמ"ש יקבע שראוי עבור הזכות. לכן, ע"פ קלברזי ומלמד, זהו המאפיין המרכזי של זכות קניין.
זכות השליטה של בעלים אינה מוחלטת. למשל, זכות מעבר בקניין. הרשות של המדינה להפקיע קרקע.
2. זכות השימוש. יש כאלה שכוללים בכך את הזכות להכנסה מהכנס.
3. זכות העקיבה – מאפשרת להגיע אל הנכס כאשר עבר ידיים
4. זכות העדיפות – הבעלים עדיף על אנשים אחרים.
5. אלמנט הרכושיות – ויסמן טוען שזכות קניין ניתנת להערכה בכסף. אמירה שאינה תמיד נכונה ואינה תמיד מלאה. היא לא נכונה משום שיכולות להיות זכויות שאינן רכושיות ועדיין הן קנייניות לצרכים מסויימים, למשל לצורך ההגנה בח"י כבה"א. דיני הקניין הם מרכזיים בחיי המסחר. האמירה הזאת מסתירה את התפקיד שהם ממלאים בחיים שאינם כלכליים. לכן צריך להזהר מדגש על רכושיות. למשל – רכוש של אדם יכול להיות חסר משמעות לכל אדם אחר אך מאד יקר עבורו. למשל פס"ד קלו שבו הפקיעו לאשה אמריקאית את הבית, והיא טענה שבית זה לא רק כסף אלא ערך רגשי.
6. עבירות – ויסמן טוען שזכות קניין היא מטבעה עבירה. אנחנו ניקח את זה יותר בזהירות. למה עבירות היא כ"כ מאפיינת של זכויות קניין? בגלל שהעברה של קניין היא בסיסית לחברה, שיקוול תועלתני של העברת משאבים למי שיפיק מהם תועלת. שיקול נוסף הוא אוטונומיה – אם אני שולט בנכס זה אומר שמותר לי להעביר אותו למי שאני רוצה ולרכוש משאבים. ס' 42 בחוק הירושה אומר שכאשר אדם כותב צוואה, מותר לו לקבוע מה יהיה עם הנכס רק 2 דורות, יש גבול לחופש הציווי. זה פוגע בזכות הקניין, אלא אם בוחנים אותה לאור התכליות – חשיבות העבירות על פני מאפיינים אחרים. יש גם שיקולים חברתיים שתומכים בעבירות.
7. חיובים – נלווים לזכות הקניין פעמים רבות. למשל – זיקת הנאה מחייבת תחזוקה של הדרך. האם יש גם אחריות חברתית מיוחדת? למשל על בעל מקרקעין ברשלנות, איסור הפלייה בכניסה למקום ציבורי.
8. פומביות – זכות קניין משפיעה על הרבה יותר אנשים מאשר זכות חוזית, לכן כאשר לאדם יש זכות קניין הוא צריך להודיע עליה לשאר העולם. במילים אחרות, צריך להיות מנגנון משפטי שמכיא לשיקוף חיצוני של מצב הזכויות. עקרון הפומביות חשוב גם לעבירות – אדם צריך לדעת מה הוא קונה, איזה זכויות בדיוק הוא קונה (האם הדירה משועבדת?).
9. הרשימה הסגורה – אדם פרטי לא יכול ליצור זכות קניינית שהמשפט לא מכיר בה.
נגד בלקסטון - תפיסת הקניין כשרירות בעלים אינה משקפת מבחינה תיאורית את שיטת המשפט בישראל או איזשהי שיטת משפט אי פעם. זאת הצגה בעייתית מבחינה חברתית של הזכות. היא עוקפת דיונים נורמטיביים ע"י ניסיון להגדיר תוצאות באופן מושגי.
נגד הופלד - הופלד אמר שזכות קניין היא אוסף של זכאויות שיש לאדם כלפי אנשים אחרים. אולי ניתן לפרק את הרשימה? אולי ניתן להרכיב אוספים אחרים כלפי אנשים שונים? זה בעייתי לפרק את זכות הקניין יותר מידי, מבחינה תיאורית. זה מעלים את המהות של הקניין, שהגרעין שלה הוא שרירות בעלים.
בעד הופלד – הוא מבהיר שהמשפט קובע את תוכן הזכות, שקניין הוא מכשיר משפטי ולא ערך.
לכן – הפרו-בלקסטונים מסכימים שקניין הוא בד"כ שרירות בעלים, וחשוב שזה מה שיהיה כי זה יעיל, או משרת את האוטונומיה.
התפיסה החלופית - המשפט מכונן "מוסדות של קניין". למשל, זכות יוצרים היא מוסד של קניין. היא אינה משתנה מול כל סוג של יחסים בילטרליים. לגבי כל סוג של יחסים, יש מוסד קנייני. למשל, "הלכת השיתוך" זהה לגבי כל הזוגות הנשואים אך היא שונה מזכויות יוצרים.
יש קטגוריות של בני אדם שביחס אליהם הבעלים נתפס כמי שיש לו זכויות, עבור קטגוריות של משאבים. זוהי דרך אמצע בין בלקסטון להופלד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה