ויסמן 89-103
איזה דברים יכולים להחשב נכסים? על פי החוקים נכס הוא משהו שיכולה להיות עליו בעלות ושניתן להעריכו בכסף. ההגדרה של נכס קשורה בעבירות, ודבר מה יכול שיחשב נכס ויכול שלא, בהתחשב בהקשר. מה שאי אפשר לרכוש בו בעלות לא ייחשב לנכס.
האם גוף האדפ הוא נכס? מצד אחד אסור לנו למכור את עצמנו לעבדות. אסור למכור איברים להשתלה אבל מותר לתרום אותם. ומה לגבי גופות? ודם או שיער?
נימוקים נגד מכירת איברים:
- זה מעורר סלידה
- הסכמה למתן איבר בתמורה לכסף כתוצאה מאילוץ כלכלי אינה הסכמה אמיתית
- זה יפגע בכבוד האדם
- זה יביא לשוק של איברים פגומים או שהאיברים יגיעו למי שיכול לשלם עבורם ולאו דווקא למושתלים המתאימים
- זה לא בסדר שמי שיש לו כסף יקבל איבר להשתלה ומי שאין לו - לא
נימוקים בעד:
- חלק ניכר מההסכמות שלנו נובעות מלחץ כלכלי והן תקפות
- יש הסכמות שאינן נובעות מלחץ כלכלי אך נובעות מלחץ
- צריך לכבד את האוטונומיה של מי שרוצה למכור איבר
- החשש שתתפתח פשיעה סביב העניין אינו סביר
-ניתן לצמצם את הסיכונים הרפואיים באמצעים רפואיים
-זה מוסרי להציל חיי אדם
ישנה גישה שמציעה שהרופא יחליט מתי מותר למכור. הוא מתנגד לגישה כיוון שהרופא הוא לא האיש לקבל את ההחלטה.
בישראל אין חוק חד משמעי ולא ברור האם הגוף הוא קניין. מותר לתרום דם ולקנות ביטוח דם באמצעות התרומה. ניתן להשתמש בגוויה למטרות מדעיות אם הנפטר הסכים. הגוויה אינה חלק מהעזבון של הנפטר. מותר לתרום איברים במתנה.
משפחה חדשה
השאלות שעולות בפסה"ד: האם ניתן להחיל את ההסדרים שקבע חוק הפונדקאות על נשים שאין להן בן-זוג? האם תימצא לנו הצדקה עניינית להבחין – לעניין הסכם פונדקאות – בין אישה שאין לה בן-זוג לבין אישה-ואיש-בני-זוג? האם הפלייתה לרעה של אישה ללא בן-זוג פוגעת באחת מזכויות היסוד הקבועות בחו"י: כבוד האדם? איזה סעד יכול ורשאי בית-משפט להעניק לעותרת?
חשין:
בחוק מוגדרים "הורים מיועדים" – איש ואשה שהם בני זוג, המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד; הצורך בקיומם של "הורים מיועדים" מהווה תשתית לכל חוק הפונדקאות כולו והנחת-יסוד לכל ההסדרים שבו. לא נמצא לנו בחוק ולו קצֵה-קצהו של רמז לאפשרות קיומו של הורה מיועד יחיד.
הבחנה זו עולה כדי הפליה שאין צידוק בצדה. נכון שלמשפחה חד-הורית יש מאפיין ייחודי, והוא שלילד יש רק הורה אחד לסמוך עליו. זה מצדיק בחינה מדוקדקת לפני אישור פונדקאות. אולם עם כל הקשיים העלולים להיערם על-דרך לא נמצא לנו כי יש הצדק אפריורי לשלול מכול-וכול זכותה של אישה יחידה להיותה הורה מיועד בתהליך של פונדקאות.
פונדקאות היא התערבות במעשה הבריאה, ומיוחדוּת זו שבתהליך מורָה אותנו למשוך ידינו מעתירתה של העותרת המבקשת כי נורה על הרחבת תחום פרישתו של חוק הפונדקאות. מן הצד האחר, לא נוכל להתעלם מכאבהּ וממדוויה של העותרת. לא נתערב לעת הזו בניסיונו של המחוקק – ניסיון ייחודי בעולם – להסדיר כפי שהסדיר באורח כולל את נושא הפונדקאות. בה בעת כך אוסיף ואציע קריאה למחוקק כי ייתן דעתו על מצוקתן של נשים יחידות.
שטרסברג כהן:
על-מנת להבין את הימנעותנו מלהיענות לעתירה יש לתת את הדעת על מורכבותו של נושא הפונדקאות, על הקונטרוברסליות בהתייחסות אליו בארץ ובעולם ועל הפתרונות השונים שניתנו בארצות שונות לבעייתיות שהוא מעורר.
טענות המצדדים בפונדקאות:
1. רואים בה אמצעי לגיטימי חשוב להגשמת הכמיהה והזכות להורות
2. היא נתפסת כהושטת יד של החברה לחשוכי ילדים על-ידי העמדה לרשותם את הישגי הביוטכנולוגיה
3. היא נתפסת כהגשמת האוטונומיה של הפרט בקבלת החלטות בנושאי משפחה, התעברות, היריון ולידה
4. עולה בקנה אחד עם זכות היסוד של אדם לחירות, עם ההכרה בזכותו לפרטיות, עם ההכרה בחירות בחירתו ובזכות היסוד של האדם לכבוד.
המתנגדים לפונדקאות:
1. חוששים מפני ערעור המודל המשפחתי המסורתי.
2. חוששים כי הילד ייפגע פסיכולוגית מהמצב שיוצרת הפונדקאות
3. שוללים את הפיכת האישה ל"רחם להשכיר" ורואים בחשש את ניצולן של נשים הנתונות בקשיים כלכליים כפונדקאיות בתשלום
4. בהסכמת האם הנושאת ללדת ילד על-מנת למוסרו לאחרים אין לראות הסכמה הניתנת מתוך "רצון חופשי", בייחוד כאשר קיים תמריץ כספי לכך
5. שימוש בשירותיה של פונדקאית פוגע בעיקרון שלפיו על האדם להיות מטרה בפני עצמה ולא אמצעי להשגת מטרה של אחר
6. עלולה להוליך למצב שההורים המיועדים יסרבו לקבל בו ילד הסובל מנכות או פיגור
על כל ההסתייגויות הנ"ל ניתנות תשובות על-ידי המצדדים במוסד הפונדקאות:
1. אין מקום לראות בפונדקאית "רחם להשכיר".
2. רואים ביחסם של המתנגדים לפונדקאות כלפי הפונדקאית וכלפי זכותה לתגמול יחס פטרנליסטי בלתי ראוי
3. על רקע הלגיטימציה הגוברת לתאים משפחתיים אלטרנטיביים לתא המשפחתי המסורתי קשה להסתייג מהפונדקאות, הבאה להושיע חשוכי ילדים, בטענה שזו מאיימת על מוסד המשפחה
אף שהפונדקאות הוסדרה בחוק נראה כי במפגיע ובמכוון הציב לה המחוקק גבולות ומגבלות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה