בקיץ 1836 נערה מלואיזיאנה (דרום) בשם MED עברה למסצ'וסטס (צפון). היא היתה שפחה, ולכן טענו שברגע שהגיעה למסצ'וסטס (אין שם עבדות) היא חופשייה ואסור להחזיר אותה. עו"ד של הבעלים שלה הסביר שהיא רכוש, והמדינות אמורות לשמור על הקניין של אזרחי מדינות אחרות. ההכרעה בתיק התבססה על המשמעות של עבדות, רכוש וכו', על הנסיבות שבהן מד הגיעה למסצ'וסטס, תקדימים עוד.
ב-1940 קלרה MAYS קנתה דירה בוושינגטון DC. אמרו לה שהיא צריכה לעזוב, כיוון שבעלי הבית הקודמים חתמו על חוזה עם השכנים לא למכור אותו ל"כושים". ההכרעה התבססה על דוק' "שינוי מצב" שמאפשר לשופט לבטל את החוזה אם הנסיבות השתנו והוא לא הוגן.
המקרים האלה מדגימים את תפקידם של השופטים ועו"ד בעיצוב קווי התמאר של היחסים בין הגזעים בארה"ב. המקרים האלה גם מגדימים את חשיבות המרחב בהקשר לגזע. זה קשור לגיאופוליטיקה של גזענות.
גיאוגרפיות של חוויה
אנו חיים בזמן אך גם במרחב. המרחב מגדיר את מי שאנחנו - אלו הן גיאוגרפיות של חוויה. יש חוויות שנובעות מכך שאנחנו חולקים מקום. אנשים מקוטלגים ע"י המקום (אסיר, גולה וכו').
גיאוגרפיות של כח
מי מעצב את העולם ל"מקומות"? לשם מה? ועוד שאלות... אלמנט בסיסי בחיי האדם הוא גיאו' של כח - ההפרדות במרחב שמשקפות ומחזקות יחסי כוחות חברתיים. אחת הדרכים להראות את הקשר בין מרחב לכח היא טריטוריאליות - מתן משמעות לגבולות ע"מ לשלוט לא רק במרחב אלא גם ביחסי הכוחות החברתיים. הרבה מההגדרה של כח קשורה באופן בו הוא נמצא במרחב. למעשה כח ומרחב כה קשורים אחד לשנים עד שיש גיאו' שמציעים לא להפריד ביניהם.
גיאו' של כח מגיעות מהעבר ולכן הן היסטוריות. הן דינמיות, כי החברה משתנה עם השנים. במקרים רבים, מקור השנויים הוא אקטיביות פוליטית.
גיאו' של גזענות
בארה"ב זאת הדוגמה הכי טובה לקשר מרחב-חברה-חוק. סגרגציה וגטאות הם מאפיינים גיאו'.
הגיאופוליטיקה של גזע החלה במפגש של האירופאים עם גזעים אחרים וממשיכה עד היום.
פעולות גיאופוליטיות
הכוונה היא לפעולות שמנסות לעצב את התנאים המרחביים של החברה. למשל, לינצ'ים, הפגנות, הטפה. בעיקר - הרבה פעילות משפטית.
ב-1913 בינפורד הציע לשכונה של לבנים איך להלחם בפלישה של שחורים. הוא הציע לעשות חקיקה עירונית נגד זה. היו כאלה שהתנגדו. הם כולם שחקנים בגיאופוליטיקה של גזע. יו זה מאמר משעמם.
על הנוף המשפטי
הגיאו' של כח וחוויה קשורות לנוף המשפטי. הנוף המשפטי הוא מה שנותן משמעות משפטית למרחבים שבהם אנחנו חיים. המרחבים המשפטיים יוצרים הפרדות סוציו-מרחביות. הם מחלקים כוחות באמצעות "זכויות". למשל, ההפרדה בין פרטי לציבורי, בין מה שנמצא בתחום השיפוט של המדינה ומה שלא. למשל, בניין מגורים - יש יחסים משפטיים בין הדיירים לבעל הבית, בין חברת האחזקה ללקוחות, בין הדיירים לדיר הקודם, בין הדיירים למדינה ועוד.
עיסוק משפטי
בספר הזה -הכוונה לכל עיסוק במשפט למרות פוליטיות, גם לא של משפטן. הכותב מסביר מה זה גישה ביקורתית למשפט.
השיח המשפטי, בדומה לגיאו', הוא תוצר היסטורי-תרבותי. חשוב להבין את יחס השיח המשפטשי לכח. שימוש בשפה משפטית *הוא* כח. השפה המשפטית מתרגמת את חיי היום-יום שלנו, ובהכרח לכן מעוותת. השיח המשפטי הוא אידיאולי האופן אינהרטי, זה נובע מאפקט התרגום. העובדה שהוא מציגאת עצמו כנייטרלי רק מחמירה את המצב.
טיעון משפטי
לטעון טיעון משפטי זה לעסוק בפרשנות מכוונת. זוהי בניית נריב במטרה להגיע לאנשהו. הניסיון של עו"ד להגדיר מחדש מושגים בולט במיוחד בנושאים של יחסי כוחות חברתיים.
עבודה בנוף הפוליטי. למעשה יש שני נופים פוליטיים, או שני אספקטים של אותו נוף. אחד הפיזי: חלקות מקרקעין, שטחים פרטיים, אזור שיפוט וכדומה - זה גורם למערכת מרחבית של הפרדה. השני הוא האבסטרקטי, קונספטואלי, מטאפיזי - מורכב בקונספטים כמו "רכוש" וגבולות בין קונספטים. זהו ייצוג אבסטרקטי של יחסי הכוחות. מי שלא ברור לו - שייצטרף לעמותה (עמ' 24-25). ההבניות המשפטיות נותנות משמעות לקונספטים האלה.
בקיצור צריך לשים לב לקטגריות המשפטיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה