20 בדצמ׳ 2008

מנהלי - פס"ד ה1,2


עזריאל נ' מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
התקנות נחתמו ע"י שר התחבורה אך פורסמו לאחר שהוא התפטר. מדובר בתקנה בת-פועל תחיקתי.
פסה"ד:
פרסום ברשומות הוא הדרך היחידה לתת תוקף לתקנה. אולם, תוקף כל שלב בהתקנה נבחן ע"פ חוקיותו בזמן הרלוונטי. מרכז הכובד בתהליך הוא גיבוש שק"ד של הרשות. משחתם השר על התקנה הסתיים הלךי התקנתה, אך אין לה תוקף עד שפורסמה.

ברגר נ' שר הפנים
פסה"ד של שמגר. אין הרבה מה לחדש מעבר למה שאמרנו בכיתה, שמרגע שיש סמכות יש חובה לקבל החלטה. על מה צריכה להתבסס הבדיקה? תלוי בסיטואציה. במקרה זה למשל, על בדיקה מדעית, מה שלא נעשה. הבדיקה צריכה להיות מעמיקה למדי. כמובן לא בכל מקרה צריכה להיות בדיקה מדעית.

אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון

ועדת המינויים דנה במינוי של יוסי גנוסר תוך שהיא שוקלת רק שיקולים מקצועיים ולא את מעורבותו בפרשת קו 300. לכן בג"צ הורה שהיא תדון גם בשיקולים אלה.

ברגר נ' שר הפנים
החובה לשקול את הפעלת הסמכות מקבלת בסיס מוחשי כאשר פרט פונה אל בעל הסמכות בבקשה להפעילה. בעל הסמכות צריך לערוך דיון הוגן, כלומר לא להחליט מראש שלא יפעיל את הסמכות. ניתן לקבוע מדיניות אך צריך לתת מקום לחריגים. הבקשה של הפרט צריכה להיות מנומקת.

עזבה נ' מדינת ישראל
צו הריסה הוצא למבנה של המערער. השאלה האם ראש הועעדה המקומית קיים התיעצות עם ראש המועצה המקומית כפי שהוא צריך בחוק. ה"התיעצות" כללה: שיחת טלפון לבית ולא ללשכה, אי רישום, ראש המועצה לא הבין שזאת התיעצות, שיחת טלפון ולא פגישה פנים אל פנים, חוסר פירוט לגבי צו ההריסה.
פסה"ד:
מצא: בהעדר הוראות מפורשות בחוק אי אפשר להגדיר צורה של התיעצות אבל היא צריכה לשרת את מטרות החקיקה. צריך: שתהיה החלפת דברים בכתב או בע"פ, מודעות של שני הצדדים לכך שמדובר בהתיעצות, הגדרה טובה של נושא ההתיעצות.
בייסקי: מה שחשוב הוא תוכן ההתיעצות ולא הצורה.

הפניקס נ' מוריאנו
צריך לפרש את תקנות הביטוח כמו חוזה אחיד (כלל החזקה נגד המנסח) כיוון שהממשלה, כאשר התקינה את התקנות, התיעצה עם חברות הביטוח אבל לא עם המבוטחים.

פורום היוצרים הדוקומנטריים נ' נשיא המדינה.
חוק רשות השידור קובע כי חברי מליאת רשות השידור ימונו על-ידי נשיא המדינה על-פי המלצת הממשלה, לאחר שהממשלה תקיים התייעצות עם הארגונים היציגים של הסופרים, של המורים ושל האמנים בישראל, עם מוסדות ההשכלה הגבוהה, עם האקדמיה ללשון עברית ועם גופים ציבוריים אחרים שיש להם זיקה לענייני שידור. העותרים טוענים כי הממשלה כשלה במילוי חובת ההתייעצות המוקדמת שהוטלה עליה בחוק. הם מבקשים להורות על בטלות מינוייהם של חברי המליאה שמונו.
פסה"ד:
הנחת העבודה של הממשלה הייתה כי יש לעשות את המינויים ע"פ מפתח פוליטי. לארגוני האמנים ולמוסדות להשכלה גבוהה פנתה לשכת ראש-הממשלה רק לאחר גיבוש רשימת מועמדי המפלגות, והם נדרשו להביע דעתם על המועמדים שברשימה ולהציע מועמדים מטעמם תוך 7 ימים בלבד (מועמדים שבסופו של דבר לא נכנסו לרשימה).
האינטרסים לקיום התיעצות: האינטרס של מקבל הדיעה כי כך הוא יקבל עצה טובה; האינטרס של המיעץ כי יתחשבו בו וגם ע"מ לייצר החלטה מידתית; אינטרס הציבור בגלל הדמוקרטיה.
התיעצות צריכה להיות שיח אמיתי ולא למראית עין.
הרשות המוסמכת, מקבלת העצה, חייבת: לפרוס לפני הרשות המייעצת את כל המידע הרלוונטי; לתת לו זמן מספיק; להביא לידיעתו את הצעת ההחלטה; לא לגבש עמדה סופית (אך מותר עמדת ביניים).
הפרת חובת ההתייעצות דינה כחריגה מסמכות ולכן היא גוררת את בטלותה של ההחלטה.

מרכז השלטון המקומי בישראל נ' משרד החינוך
בפגם התיעצות: אין לראות בפרסום "חוברת" לשנת התקציב על-ידי משרד החינוך משום קיום חובת ההיוועצות, במיוחד כיוון שפורסמה לאחר תחילת השנה. ע"פ החוק שר הפנים צריך להשתתף בהתיעצות וזה לא קרה, פגם זה אכן מהווה הפרה של חובת ההיוועצות.
הסעד:
יש להפעיל את דוקטרינת הבטלות היחסית במובן זה שאף שבמקרה דנן נמצא פגם בהליך ההיוועצות כאמור לעיל, הן חומרת הפגם הן נסיבות המקרה אינן מובילות לביטול ההחלטה במלואה.
הסיבות לסעד זה:
1. ההשלכות על כלל תקצוב מערכת החינוך, הנובעות מביטול ההחלטה הינן עצומות. ביטולה עלול לפגוע קשות בתכליות הראויות שביסוד החלטת ההפחתה.
2. קוימה התייעצות בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בהשתתפות חלק מהגורמים המנויים בחוק משמע, אין מדובר במעשה שנעשה במחטף, בשלהי כהונה או תוך ניצול לרעה של תפקיד.
3. הגם שההחלטה בדבר ההפחתה לא פורסמה בצו ברשומות, כנדרש על-פי סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה, פעל משרד החינוך על-פי נוהל מסוים, אשר היה ידוע לעותרת, בכך שפרסם חוברת מפורטת, המשקפת את הדיונים.
4. אם בתום ההיוועצות תסבור שרת החינוך כי לא היה מקום להשית על הרשויות המקומיות את ההפחתה בהיקף ובאופן הנוכחיים, יביא זאת משרד החינוך, ככל הניתן, במכלול השיקולים בקביעת שיעור השתתפות המדינה בתקציב 2005.

אין תגובות: