התרגיל – הנושא חייב להיות בישראל, יכול להיות היסטורי או עכשווי. תופעה חברתית, גיאוגרפית, חקיקה, הלכה. מדגיש – לא מחקר אלא הצעה. לא צריך יותר מ-3 עמודים.
מבנה מוצע:
תיאור וחשיבות הנושא
בחינה גיאוגרפית-משפטית – איך רואים את יחסי הגומלין
שאלות מחקר – זה החלק הכי חשוב. לתת מקור/שניים.
תועלת המחקר מבחינה תיאורטית
מקורות – ראשוניים (פס"ד, חוק) ומשניים (סיייייפר)
לא לבסס את החשיבה על הנושא רק על מה שלמדנו כאן, מציע להסתכל על המקורות שבדף.
עד ה-14 לינואר. להשקיע במחשבה.
המשך דילייני
המשך המושגים משבוע שעבר -משאבים גיאופוליטיים גם טיעונים משפטיים יכולים להחשב משאבים גיאופוליטיים.
פעילות ג"פ משפטית
צריך להיות תמיד מודע לחשיבות תפיסת שלטון החוק.
שיח משפטי – השפה בה משתמש המשפט. למשל, איך כותבים טיעון משפטי. אז צריך לזכור שזאת שפה וצריך לתרגם את הרצונות הפוליטיים לשפה הזאת. יש 3 תכונות לשיח הזה:
א. שיח של כח – הוא מגובה בכח והיכולת להשתמש בו הינה חלק חשוב של הכח. לא רק בגלל שיש לשיח המשפטי את הגיבוי של המדינה או החברה, אלא שהוא יכול להפעיל כח. לא רק כח אלא היכולת של המדינה להפעיל אלימות.
ב. תרגום של חיי חברה לרפרזנטציה "אובייקטיבית" של חיי החברה. יש דברים שלא נראים רלוונטיים לטיעונים שמוציאים אותם, ואולי לאנשים שחווים אותם הם כן רלוונטיים, יש דברים שמדגישים ויש כאלה שלא.
ג. שיח אידיאולוגי כי זה תומך ומצדיק אי שיוויון ומשקף השקפת עולם וגם כי זה מעמיד פנים של א-פוליטיות. זה בעצם מה שעושים עו"ד – הם מתרגמים תביעות פוליטיות לשפה משפטית "נייטרלית".
RESTRICTIVE COVENANTS והג"פ של יחסים בין הגזעים
ב-1860 היו איזה 4 מיליון עבדים בארה"ב. 95% שלהם היו במדינות הדרום, והם היוו שליש מהאוכלוסיה. היו מאבקים האם טריטוריות חדשות יהיו SLAVEאו FREE. קצת רקע היסטורי על איך פרצה מלחמת האזרחים בהקשר לעבדות – לא צריך לדעת. יש במצגת את הרצף של הענקת זכויות שלהם. התיקון ה-14 מאד חשוב – נותן אזרחות בארה"ב ובמדינה למי שנולד בה, לאף מדינה אסור לפגוע בזכויות שלהם או לפגוע בחיים, חירות רכוש מבלי הליך הוגן. מדברים על הפעילות של המדינות. הרקונסטרקציה ניסו לבנות מחדש את המערכות בדרום שיהיו יותר שיוויוניות. ב-1887 זה נגמר ומתחילים לחוקק את חוקי "ג'ים קרו" שהרעיון שלהם הוא הגבלת האפרו-אמריקאים להצביע וחוקי סגרגציה.
פלסי נ' פרגרסון – סגרגרציה בקרונות של רכבת. לקחו את פלסי להיות טסט קייס בטענה שהוא רק שמינית שחור, ניסו להוריד אותו וכך נוצר התיק. אז הגיעו למסקנה ש"נפרד ושווה" זה לגיטימי. כתוצאה מזה הרבה אפרואמריקאים היגרו צפונה ולערים. מבחינת החוויה של הגיאוגרפיה – זה גרם לכך שבערים הרגישו שפתאום יש שם הרבה אפרואמריקאים. שם ראו פעילות ג"פ משפטית של הסגרגציוניסטים נגד האינטגרציוניסטים.
כאן החל השימוש בכלי שאת שמו האנגלי יש בכותרת ולא ברור איך מתרגמים.
שם התחיל השימוש בכלי של חוקי ההפרדה העירוניים. תחמו גם בעלות וגם השכרה. המגבלות היו לשני הצדדים – גם לבנים לא יכלו לגור באזור שחור.
1917 – פס"ד ביוקנן נ' וארלי – פס"ד יהיו באתר, לא צריך לקרוא אותם אבל זה יכול לעזור במבחן – חוקי הפרדה בין גזעים שמתערבים בזכויות בעלות פרטיות נוגדים את התיקון ה-14 ולכן אינם חוקיים. הזכות היא לקניין.
NAACP – האגודה לזכויות השחורים. יש בפסה"ד ניצחון למתנגדי ההפרדה. הכלי המשפטי שבו השתמשו ע"מ להמשיך באג'נדת ההפרדה, שהחליף את החוקים העירוניים שנפסלו הוא RESTRICTIVE COVENENCE – זה תנאי בתוך חוזה שמגביל את בעלי הנכס להשתמש בו. השתמשו בזה כדי להגביל את המכירה לשחורים. זה הרבה יותר נקודתי ויותר קל מחקיקה.
משאב ג"פ – הוא מגביל את השימוש בנדל"ן ויוצר מרחב משפטי. כחוזה הוא מגובה בכוח של המדינה.
ניתן לראות תופעה של דיפוזיה משפטית – זה הרעיון שאלמנטים משפטיים עוברים ממקום למקום.
לסיכום, בתקופה של 1917-48 היה שינוי אסטרטגיה של הסגרגציונים, מחקיקה לחוזים האלה. תוך כדי היה ניסיון תקיפה של החוזים בפס"ד קוריגן נ' באקלי. ביהמ"ש התחמק מהכרעה וטען שזה לא בסמכותו, ובכך בעצם אישר אותן.
דוקטרינת התנאים המשתנים – שייכת לדיני היושר ומאפשרת לשופט שלא לאכוף חוזה מסויים אם התנאים השתנו כך שאכיפתו היא לא צודקת. איזה תנאים צריכים להשתנות? תנאי המקום. האם השכונה הלבנה הפכה ליותר שחורה. הפרשנות השיפוטית כללה איתור המקום של הלבנים והשחורים, איתור הגבול ביניהם והאם הגבול יציב. כאן רואים את התרגום של הפוליטי-מרחבי לשפה משפטית – השאלה האם לתת לשחורים לגור או לא לגור בשכונה הפכה לשאלה האם צריך לאכוף את החוזה.
סיום השימוש בדוקטרינה היא פס"ד שלי נ' קרמר, שבו ביהמ"ש העליון פסק שהאכיפה של החוזים האלה היא פעילות ממשלתית בלתי חוקית. פסה"ד הזה מסתמך על ביוקנן נ' וארלי מ-1917, הטענה שזה נגד התיקון ה-14. זה לא אומר שלאנשים פרטיים אסור להפלות. בעצם ניתקו בין החוקיות של החוזה לבין אכיפת החוזה.
הוא חושב שזה רלוונטי גם לקעדאן. יש גם משהו בנבטים, אפשר לקרוא את זה באתר.
פסה"ד הזה לא הגיע מהאוויר. היתה הרבה פעילות של סוציולוגים שהתנגדו לאפלייה. פסה"ד החשוב הבא היה בראון, שהפך את רעיון "שווה אבל נפרד". זה היה בתחום החינוך הציבורי אבל ברור שזה יתפשט משם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה