הויכוח סביב שינוי ייעוד מקרקעי ישראל ובג"צ שיח חדש.
באיזו גיאו' מדובר? מרחבית על מה מדובר?
אדמות שהוגדרו בעבר כשטחים חקלאיים. מי יהנה מהזכויות בהם ואיך זה ישפיע על יחסי הכוחות בחברה ועל השטח.
התפתחות זכויות קרקע במאה האחרונה
טרנספורמציה הדרגתית אך מהירה מבעלות מפוצלת (העקרון העות'מני) לחלוקת הקרקע בין מחזיקים פרטיים לבין המדינה. היתה התחלה של זה בתקופה העות'מאנית. אח"כ היה את הסדר המקרקעין של הבריטים (זאת לא היתה המטרה היחידה של ההסדר). מי שהחזיק מירי או מוואת היתה לו בעלות מלאה אחרי ההסדר (התהליך הסתיים עם חוק המקרקעין ב-69). זה נראה כמו סוף הבעלות המפוצלת, אבל כאשר המדינה ממשיכה עם ההסדר אחרי המנדט היא ממשיכה עם מערכת הבעלות המפוצלת.
אופי שונה לבעלות המדינה – 3 בעלים (המדינה, רשות הפיתוח, קק"ל) – יש להם בעלות מלאה אך מוגבלת עם חוזי חכירה. בתקופה העות'מנית זה היה יותר פלואידי. שונו גם ההגדרות (קרקע חקלאית, מק' ציבור, מק' יעוד). השליטה על הקרקע היתה אמורה להיות חזקה ובידי המנהל (שימוש, יעוד, העברה). המדיניות לפיה פועל משטר המק' הישראלי היא של מועצת מק' ישראל – ס' 3 לחוק מנהל מקרקעי ישראל. להחלטות של המועצה יש תוקף של חוק. ההחלטה מס' 1 של המועצה נקראית מדיניות הקרקע והיא מגדירה כללים ברורים לשיומש בקרקע חקלאית. בס' 10א בהחלטה נקבע שאם ישתנה היעוד של הקרקע היא תוחזר למנהל, ולמחזיק יהיו פיצויים על השקעותיו ועל הפקעת זכותו. הזכות עליה יש פיצוי היא הזכות לקרקע חקלאית.
הסיבה לויכוח הציבורי בשנות ה-90 היה התנאים שבהם חוכרי הקרקע החלקאית יכלו לשנות את היעוד ולהמשיך להתשמש בקרקע. האם צריך להחזיר אותה למינהל? המשך חכירת הקרקע בייעודה החדש? גובה הפיצויים המגיעים לחוכר/מחיר המשך החכירה?
ההקשר החברתי כלכלי:
-
העלייה מרוסיה
-
הקיבוצים נקלעו לחובות
-
ליברליזציה בחברה הישראלית
-
לחץ פרבור
-
ירידת ערכים קולקטיביים במגזר הקיבוצי
החלטה 533 היתה הראשונה בסדרת החלטות שנועדה לאפשר לחקלאים לשנות את היעוד של הקרקע כך שהם ירוויחו כסף ויהיה אפשר להתשמש בקרקע. היא נועדה לשנות באופן מהטותי את כללי חלוקת המשאבים במדינה. הדיונים בבג"צ שיח החדש (זה אותו פס"ד של הקשת המזרחית).
יפתחאל וקידר – ישראל כמדינת מתיישבים אתנוקרטית
מהי מדינת מתיישבים אתנוקרטית? יש קבוצה אתנו-לאומית בטריטוריה רב-אתנית שנויה במחלוקת. המשטר האתנוקרטי הוא מעין- דמוקרטי, מנכס לעצמו את מוקדי הכח ומדיר קבוצות אחרות.
עקרונות המשטר
השיוך החשוב יותר הוא האתנוס מאשר הדמוס (אזרחי). למשל, ליהודי בגולה יש יותר זכויות מלערבי תושב.
יש 3 קבוצות – מייסדים, מהגרים, ילידים.
המשטר האתנוקרטי בישראל מניע את הפרוייקט של ייהוד הטריטוריה.
מרכיבי המשטר האתנוקרטי
-
משטר הגירה לאומית – חוק השבות, הסוכנות היהודית, סל קליטה.
-
צבא בציביון אתני עם תפקיד מרכזי בחברה – צה"ל ליהודים
-
מיסוד תרבות הקבוצה הדומיננטית בחיים הציבוריים – חוקים לגבי המשפחה, חוק החמץ, שבת, שילוט בעברית
-
הגיון אתני לזרימת ההון והפיתוח – למשל תקציבים לפיתוח יישובים ערבים, שאין
-
מיסוד השליטה של הקבוצה הדומיננטית במערכת חוקתית – ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית
-
מערכת מרחבית-קרקעית (בעלות ותכנון) שמצניחה את השליטה
-
"הגמוניה" של הקבוצה הדומיננטית – בתקשורת, אנשי ציבור וכו' כאילו "ככה זה אמור להיות"
הדברים האלה אינם סטטיטיים ויש סדקים במשטר האתנוקרטי.
המשמעות של שינוי הייעוד בקרקע היא הנצחת הדומיננטיות של קבוצת המייסדים. המאמר מתאר שני שלבים בבעלות על הקרקע מ-48. שלב א – העברת רוב הקרקע לשליטת קבוצת המייסדים לניצול חקלאי. שלב ב – ניסיון להפוך את ההחזקה בקרקע לרווחית יותר וקבוצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה