18 בדצמ׳ 2008

סיכום הלכות לעבודה בתאגידים

חסר לי פס"ד אחד עקב בעיות טכניות. חוץ מזה, מדובר בעזר טכני, שימו לב שמדובר בשורה תחתונה בלבד ואני ממליצה לקרוא לפחות את הסיכומים.

שרי שריג: הברחת נכסים מחברה לחברה ע"מ להתחמק מתשלום חובות. ניתן לבצע הרמת מסך נגד המנהל למרות שלא הבריח כספים לחשבונו הפרטי.

ששון: תהיה הרמת מסך כאשר החברה מכרה את כל נכסיה לחברה בבעלות אותם בעלים עם אותם עובדים. הדיון בביהמ"ש המשיך עם החברה הריקה. עירוב נכסים.

אפרוחי הצפון: ניהול מסחרי כושל, ניגוד ענינים, מימון דק – עילה להדחיית חוב בעל מניות באמצעות הרמת מסך. הלוואת בעלים נחשבת כהשקעה במניות.

קריספי: ניגוד אינטרסים מביא להדחיית זכויות נושים באמצעות הרמת המסך. ניתן להדחות את זכותו של נושה שהוא גם בעל-מניות בַּחברה, שנקלעה למצב של חדלות-פירעון, אם נהג בחוסר תום-לב, ניהל את החברה באורח כושל, או אם מימן את פעילותה במבנה של "מימון דק".

ריבלין בקריספי: ערבות של בעל מניות לחוב אינה מוכיחה מימון דק.

פלושטיין: די בהוכחת התנהגות שלא בתו"ל ע"מ להרים מסך. מסקנה זו מקבלת חיזוק במצב בו קיימת מידה רבה של זהות בין אישיותה הנפרדת של החברה לבין אישיותם של בעלי מניותיה.

ז'ק כהן:
1. אשכול חברות כאשר חברה אחת היא כיסוי לפעילות האחרות בניסיון להתחמק מחובות. ל-3 החברות מנהל אחד, יש ערבוב נכסים בין החברות. מצג שווא של הפרדה. תיאוריית המיזם מאפשרת להרים מסך. החברה השליטה נחשבת כאחראית למעשה שבוצע בתוך המיזם.
2. אחריות פלילית של אורגנים נקבעת ע"פ המבחן הפונקציונלי.

רחמים:
כאשר בוחנים בתי המשפט אם מתקיימים יחסי קרבה בין החברות שבקונצרן, הרי שהם בוחנים את קיומם של חלק, או כל, היסודות העובדתיים הבאים:
1. מי מינה את מנהלי העסקים של החברה הבת?
2. האם החברה האם היא המוח המפעיל של העסק?
3. האם רווחי העסק של החברה הבת מופקים ממומחיותה ומשיקול-דעתה של החברה האם?
4. האם החברה האם שולטת בעסקיה של החברה הבת?
5. האם החברה האם היא בעלת יכולת החלטה לגבי הונה של החברה הבת?
6. האם שליטתה של החברה האם בחברה הבת היא אפקטיבית ומתמדת?
די בכך שהתשובה על חלק משאלות אלו תהיה חיובית, על מנת שבית המשפט ימצא כי התקיימו יחסי קרבה בין החברה האם לבין החברה הבת, או בין חברות-אחיות עם אותו בעל מניות, וירים את מסך ההתאגדות.
כאשר מדובר בחברות-אחיות, הרמת המסך תעשה רק במקרים בהם נראה שהקרבה הכלכלית משמשת ליצירת הפרדה מלאכותית בין חובות החברה וזכויותיה, באופן שיש בו כדי לסכל באופן בלתי הוגן את יכולתם של נושי החברה להיפרע מנכסיה.
מעצם הקמתן של שלוש חברות הפועלות בשיתוף פעולה כלכלי, אין ללמוד שמדובר ב"פיקציה משפטית גרידא". מעבר לכך, לא הוכח שהיה "ערבוב נכסים" ושהדבר נעשה בכוונה להונות נושים.

ירון וול: המבחן לאחריות פלילית של "מנהל פעיל" הוא פונקציונלי ומרחיב. ' 48 לחוק החברות.

יצהרי: אחריותו האישית של נושא משרה בחברה, שמקורה בחוזה שנטלה על עצמה החברה והפרה אותו, תוטל רק במקרים נדירים דוגמת תרמית. ניטל להטיל אחריות אישית בנזיקין על מנהל באשמת מצג שווא ורשלנות. צריך להכריח חוב"ז במקרה הספציפי.
ברק: הפרת חובת תו"ל.

בן אבו: ברק: לא צריך לעשות הרמת מסך אלא להאשים בהפרת תו"ל מכח ס' 12 לחוק החוזים. החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב חלה, כידוע, על כל אדם הנוטל חלק במגעים החוזיים. תלוי במערכת יחסים מיוחדת.

עודד יצחק: אחריות אישית בנזיקין רגילה לעובד בתאגיד.

PIP – הרמת מסך חיצונית הפוכה – הטלת חובות של התאגיד על בעל מניות

Microsoft – מבחן הישות המשותפת בפועל – כאשר שתי חברות פועלתו ביחד כך שנראה שהן ישות אחת.

מור צבי: אם אינו בעל מניות, ממילא גם לא ניתן להחיל עליו את ס' 6 לחוק החברות. ניתן לחייב באחריות אישית בנזיקין.




אין תגובות: