ARO MFG CO. V. CONVERTIBLE TOP CO.
convertible top - CTR - רכשו מautomoblie research coop - AB - את כל הזכויות לשימוש בפטנט לכיסוי מכוניות עם גג נפתח (לכן הם התובעים ולא AB). בשנים 52-54 הפטנט נכלל בכל מכוניות ג'נרל מוטורס (ברישיון) ופורד (בלי רישיון). Aro מייצרת את הבד שצריך להחליף כל 3 שנים על הכיסוי, והוא מתאים ספציפית לכיסוי כפי שג'נרל מוטורס ופורד ייצרו. CTR תבעה את ARO על כך שתרמה להפרת פטנט.
פסה"ד: נקבע שARO אשמה בסיוע להפרת פטנט, משום שמכרה לבעלי המכוניות, שהם מפירי פטנט. לגבי הסעד: ב-55 נחתם הסכם בין פורד לAB. בהסכם, AB ויתרה לפורד ולקוחותיה על תביעות הפרת-פטנט תמורת תשלום. ס' בחוזה הסדיר את התמלוגים עבור ייצור בדים להחלפה. החוזה לא נועד להשחרר מתביעה את ARO. למעשה, פורד לא הסכימה לרכוש זכויות עבור ARO. אבל - אם בעלי המכוניות כבר לא מפירי פטנט אחרי 55', אז גם ARO לא.
לגבי הייצור לפני 55', ההסכם קובע סף לפיצויים שמגיעים לAB. אם הסכום ששלימה פורד עבור הפטנט מכסה את כל הדרישות של CTR, היא לא יכולה לדרוש עוד פיצוי מARO. זאת, על פי העקרון שאם קיבלת פיצויים ממעוול אחד, הם צריכים להתחשבן ביניהם. היא תוכל לקבל רק פיצוי על הנזקים ולא על הרווחים של המפר (ככה זה בחוק). צריך לבחון מה היה ההבדל בין הרווחים של CTR לולא ARO הפרה את הפטנט. אבל אם לא היה הסכם פטנט עם פורד, ARO לא היתה יכולה לשלם תמלוגים ל-CTR. כיוון שאחרי ההסכם, CTR נמצאית במצב בו היתה לולא פורד הפרו, אז פורד בעצם לא הפרו, ואז גם ARO לא הפרו. אם ההחלטה תהיה אחרת, בעלי פטנטים יוכלו לחכות עם התביעות שלהם, ואז לתבוע את כל מי שקשור לייצור הפטנט ולקבל פיצויים כפולים.
אשי"ר נ' פורום אביזרים
3 פרשות בהן התובע לא רשם פטנט ובכ"ז תובע את המעתיק בע"ע.
חשין (מיעוט): התשובה בפשטות - אי אפשר לעשות את זה, זה יפגע ברציונל של דיני הקניין הרוחני ובחופש התחרות. לא זו היתה כוונת המחוקק. צריך לשמור על האינטרס הציבורי, ולא לתת מונופול, אלא אם כן נעשתה "מעין עוולה".
מדובר בתביעת קניין להשגת מונופול בתחום מסויים. מכאן, שתביעת ע"ע הנ"ל היא קניינית, ואי אפשר ליצור קניין "יש מאין".
שטרסברג כהן: דיני ע"ע הם "הסדר על" ולא נכון לפרש דינים אחרים כמכילים "הסדר שלילי". ניתן להחיל את שתי מערכות הדינים זו בצד זו. כמובן שצריך עדיין לשקול האם להפעילם ולשם כך דרוש "יסוד אחר". הקריטריון של "מעין עוולה" נראה גבוה מידי, והיא מציעה להשתמש בעקרון תו"ל. מבחנים להפעלת דיני ע"ע:
- הרעיון המועתק מסויים, ניתן להגדרה, חדשני, ייחודי ויישומי
- הבעלים התכוון לעשות בו שימוש
- שיקול עד כמה הושקע מאמץ בפיתוח
- עד כמה הושקע מאמץ בשמירה על סודיות. בעקרון, אם היה אפשר לרשום פטנט וה לא נעשה, לא תהיה הגנה. לפעמים, סוג הנכס לא מוגן ולפמים ידוע שההגנה אינה יעילה. תפוצה רחבה עשויה לרמוז שלא מגיע סעד אך זה לא הכרחי
- הזוכה אינו ת"ל - מודע לכך שהממציא התכוון להפיק רווחים
במקרים שלפנינו: אשי"ר - לא הוכח שמדובר במדגם שאותו הגה היצרן, והוא לא נרשם, כנראה משום שלא היה ראוי להרשם. התביעה נדחית.
הרר - מדובר בהעתקה של מוצר מתוחכם באמצעות "הנדסה לאחור". יש עילת ע"ע.
אחר - תהליך הייצור ייחודי אך לא ברור אם המוצר עצמו ייחודי ולמי יש בו זכות. אין עילת ע"ע כרגע.
ברק: ה"יסוד האחר" הוא חוסר תו"ל אובייקטיבי. צריך לאזן בין אינטרס חופש התחרות ובין הרצון לעודד יצירה ותחושת הצדק. תהיה עילת ע"ע אם התהנהגות המפר "נתפסת כבלתי הוגנת". חיקוי/העתקה כשלעצמם אינם :תחרו בלתי הוגנת".יש להתחשב ב:
- מאמץ הייצור
- האם מדובר העתקה חד פעמית או סיסטמתית
- המודעות לחיקוי
- האם יש חלופות לחיקוי הצורה (מבחינה פונקציונלית)
- האם תוצאות ההעתקה מובילות לתחרות פרועה בלתי הוגנת
- סוג המוצר
- קלות העתקה
ניתן לתת הגנה זמנית מתחרות, ע"מ למנוע כשל שוק.
זמיר: צריך לתת הגנה למי שקניינו הרוחני נגזל - אך מהו קניין רוחני? מוצר חדשני, תוצר של השקעה ממשית. אין צורך ב"יסוד נוסף", אלא יש לבחון את חומרת ההעתקה עצמה ע"מ לקבוע אם יש עילת ע"ע. חומרה מיוחדת היא: מצד הממציא - שזה באמת קניין רוחני; מצד המעתיק - העתקה מלאה, במכוון.
שוהם מכונות נ' שמואל הרר
מדובר באחת מפרשות פסה"ד הקודם. שוהם מייצרת מבלטים שעל שניים מהחלקים יש מדגם ועל המכלול כולו אין. הרר העתיק אותם. ביהמ"ש קבע שהרווחים ממכירת המבלטים המועתקים במשך 3 שנים יושבו לשוהם, ומתן צו מניעה זמני לשיווק. הערעור הוא על הסעדים. דיני ע"ע נותנים הגנה חלשה יותר מקניין רוחני - אמנם אסור להעתיק אבל מותר לפתח את אותו הפטנט.
פרשנות ותמצות פרשת אשי"ר בעמ' 8.
פסה"ד: כיוון שיש מעט צדדים לסכסוך ניתן לתת סעד מדוייק. הניתוח המשפטי לקביעת הסעד יתבסס על:
- התחום המשפטי המשיק (חוזים? קניין? נזיקין?). במקרה זה -קניין רוחני - דורש איזון בין תכלית עידוד היצירה ותכלית של העשרת הכלל.
- טיב המשאב והמשמעות החברתית המיוחסת לו (עד כמה משקף את ה"אני"). במקרה זה - מדגם מסחרי
- ערכים - האם רוצים להגן על שליטת בעל הנכס במשאב, על רווחתו או על שניהם. במקרה זה - יש לבוהם זיקה גם תועלתנית וגם של שליטה לגבי המשאב (כי מדובר במוצר ייחודי).
- מידת הפסלות בנטילת המשאב. במקרה זה - הנדסה חוזרת, אינה פסולה כשלעצמה. אולם, יש שיקולים נוספים - כמה עמל הושקע ביצירה, שיקולי הרתעה, תו"ל המפר.
השיקולים לסעד:
- הסעד צריך לשקף את הערך המוסף שהשקיעו שני הצדדים
- קשור במידת הפסלות
סעדים אפשריים:
- צו מניעה - ניתן לתת אם הסעד הכספי אינו מספק.
- השבה - עדיפה. ע"מ לא לעודד "הפרות יעילות", ההשבה תהיה רווח ולא שווי שוק. לגבי התקופה - ראוי להעריכה ל-8 שנים לאור הנסיבות.
FA נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט
יצירת לוח משחקים שנתי ע"י FA דורשת השקעת זמן ומאמץ, לכן רוצים שיוכר ב"יצירה ספרותית" מוגנת. המועצה משתמשת בו במשקחי ההימורים ללא היתר. המועצה טוענת כי אין זכויות יוצרםי על עובדות ונתונים. כמו כן היא אינה "מתעשרת" ואין כאן "יסוד נוסף" ע"פ הלכת אשי"ר.
פסה"ד: הלוחות איםנ יצירה ספרותי כיון שאין בהם מקוריות.
אין "יסוד נוסף" - אין פה תחרות ובטח שלא "בלתי הוגנת". סביר שפעילות המועצה מעשירה דווקא את ה-FA מפני שהיא מעוררת את עניין הציבור בה. אין פה תמריצים לזכויות יוצרים שצריך להגן עליהן. הלחות מפורסמים בתקשורת. התביעה נדחית.
convertible top - CTR - רכשו מautomoblie research coop - AB - את כל הזכויות לשימוש בפטנט לכיסוי מכוניות עם גג נפתח (לכן הם התובעים ולא AB). בשנים 52-54 הפטנט נכלל בכל מכוניות ג'נרל מוטורס (ברישיון) ופורד (בלי רישיון). Aro מייצרת את הבד שצריך להחליף כל 3 שנים על הכיסוי, והוא מתאים ספציפית לכיסוי כפי שג'נרל מוטורס ופורד ייצרו. CTR תבעה את ARO על כך שתרמה להפרת פטנט.
פסה"ד: נקבע שARO אשמה בסיוע להפרת פטנט, משום שמכרה לבעלי המכוניות, שהם מפירי פטנט. לגבי הסעד: ב-55 נחתם הסכם בין פורד לAB. בהסכם, AB ויתרה לפורד ולקוחותיה על תביעות הפרת-פטנט תמורת תשלום. ס' בחוזה הסדיר את התמלוגים עבור ייצור בדים להחלפה. החוזה לא נועד להשחרר מתביעה את ARO. למעשה, פורד לא הסכימה לרכוש זכויות עבור ARO. אבל - אם בעלי המכוניות כבר לא מפירי פטנט אחרי 55', אז גם ARO לא.
לגבי הייצור לפני 55', ההסכם קובע סף לפיצויים שמגיעים לAB. אם הסכום ששלימה פורד עבור הפטנט מכסה את כל הדרישות של CTR, היא לא יכולה לדרוש עוד פיצוי מARO. זאת, על פי העקרון שאם קיבלת פיצויים ממעוול אחד, הם צריכים להתחשבן ביניהם. היא תוכל לקבל רק פיצוי על הנזקים ולא על הרווחים של המפר (ככה זה בחוק). צריך לבחון מה היה ההבדל בין הרווחים של CTR לולא ARO הפרה את הפטנט. אבל אם לא היה הסכם פטנט עם פורד, ARO לא היתה יכולה לשלם תמלוגים ל-CTR. כיוון שאחרי ההסכם, CTR נמצאית במצב בו היתה לולא פורד הפרו, אז פורד בעצם לא הפרו, ואז גם ARO לא הפרו. אם ההחלטה תהיה אחרת, בעלי פטנטים יוכלו לחכות עם התביעות שלהם, ואז לתבוע את כל מי שקשור לייצור הפטנט ולקבל פיצויים כפולים.
אשי"ר נ' פורום אביזרים
3 פרשות בהן התובע לא רשם פטנט ובכ"ז תובע את המעתיק בע"ע.
חשין (מיעוט): התשובה בפשטות - אי אפשר לעשות את זה, זה יפגע ברציונל של דיני הקניין הרוחני ובחופש התחרות. לא זו היתה כוונת המחוקק. צריך לשמור על האינטרס הציבורי, ולא לתת מונופול, אלא אם כן נעשתה "מעין עוולה".
מדובר בתביעת קניין להשגת מונופול בתחום מסויים. מכאן, שתביעת ע"ע הנ"ל היא קניינית, ואי אפשר ליצור קניין "יש מאין".
שטרסברג כהן: דיני ע"ע הם "הסדר על" ולא נכון לפרש דינים אחרים כמכילים "הסדר שלילי". ניתן להחיל את שתי מערכות הדינים זו בצד זו. כמובן שצריך עדיין לשקול האם להפעילם ולשם כך דרוש "יסוד אחר". הקריטריון של "מעין עוולה" נראה גבוה מידי, והיא מציעה להשתמש בעקרון תו"ל. מבחנים להפעלת דיני ע"ע:
- הרעיון המועתק מסויים, ניתן להגדרה, חדשני, ייחודי ויישומי
- הבעלים התכוון לעשות בו שימוש
- שיקול עד כמה הושקע מאמץ בפיתוח
- עד כמה הושקע מאמץ בשמירה על סודיות. בעקרון, אם היה אפשר לרשום פטנט וה לא נעשה, לא תהיה הגנה. לפעמים, סוג הנכס לא מוגן ולפמים ידוע שההגנה אינה יעילה. תפוצה רחבה עשויה לרמוז שלא מגיע סעד אך זה לא הכרחי
- הזוכה אינו ת"ל - מודע לכך שהממציא התכוון להפיק רווחים
במקרים שלפנינו: אשי"ר - לא הוכח שמדובר במדגם שאותו הגה היצרן, והוא לא נרשם, כנראה משום שלא היה ראוי להרשם. התביעה נדחית.
הרר - מדובר בהעתקה של מוצר מתוחכם באמצעות "הנדסה לאחור". יש עילת ע"ע.
אחר - תהליך הייצור ייחודי אך לא ברור אם המוצר עצמו ייחודי ולמי יש בו זכות. אין עילת ע"ע כרגע.
ברק: ה"יסוד האחר" הוא חוסר תו"ל אובייקטיבי. צריך לאזן בין אינטרס חופש התחרות ובין הרצון לעודד יצירה ותחושת הצדק. תהיה עילת ע"ע אם התהנהגות המפר "נתפסת כבלתי הוגנת". חיקוי/העתקה כשלעצמם אינם :תחרו בלתי הוגנת".יש להתחשב ב:
- מאמץ הייצור
- האם מדובר העתקה חד פעמית או סיסטמתית
- המודעות לחיקוי
- האם יש חלופות לחיקוי הצורה (מבחינה פונקציונלית)
- האם תוצאות ההעתקה מובילות לתחרות פרועה בלתי הוגנת
- סוג המוצר
- קלות העתקה
ניתן לתת הגנה זמנית מתחרות, ע"מ למנוע כשל שוק.
זמיר: צריך לתת הגנה למי שקניינו הרוחני נגזל - אך מהו קניין רוחני? מוצר חדשני, תוצר של השקעה ממשית. אין צורך ב"יסוד נוסף", אלא יש לבחון את חומרת ההעתקה עצמה ע"מ לקבוע אם יש עילת ע"ע. חומרה מיוחדת היא: מצד הממציא - שזה באמת קניין רוחני; מצד המעתיק - העתקה מלאה, במכוון.
שוהם מכונות נ' שמואל הרר
מדובר באחת מפרשות פסה"ד הקודם. שוהם מייצרת מבלטים שעל שניים מהחלקים יש מדגם ועל המכלול כולו אין. הרר העתיק אותם. ביהמ"ש קבע שהרווחים ממכירת המבלטים המועתקים במשך 3 שנים יושבו לשוהם, ומתן צו מניעה זמני לשיווק. הערעור הוא על הסעדים. דיני ע"ע נותנים הגנה חלשה יותר מקניין רוחני - אמנם אסור להעתיק אבל מותר לפתח את אותו הפטנט.
פרשנות ותמצות פרשת אשי"ר בעמ' 8.
פסה"ד: כיוון שיש מעט צדדים לסכסוך ניתן לתת סעד מדוייק. הניתוח המשפטי לקביעת הסעד יתבסס על:
- התחום המשפטי המשיק (חוזים? קניין? נזיקין?). במקרה זה -קניין רוחני - דורש איזון בין תכלית עידוד היצירה ותכלית של העשרת הכלל.
- טיב המשאב והמשמעות החברתית המיוחסת לו (עד כמה משקף את ה"אני"). במקרה זה - מדגם מסחרי
- ערכים - האם רוצים להגן על שליטת בעל הנכס במשאב, על רווחתו או על שניהם. במקרה זה - יש לבוהם זיקה גם תועלתנית וגם של שליטה לגבי המשאב (כי מדובר במוצר ייחודי).
- מידת הפסלות בנטילת המשאב. במקרה זה - הנדסה חוזרת, אינה פסולה כשלעצמה. אולם, יש שיקולים נוספים - כמה עמל הושקע ביצירה, שיקולי הרתעה, תו"ל המפר.
השיקולים לסעד:
- הסעד צריך לשקף את הערך המוסף שהשקיעו שני הצדדים
- קשור במידת הפסלות
סעדים אפשריים:
- צו מניעה - ניתן לתת אם הסעד הכספי אינו מספק.
- השבה - עדיפה. ע"מ לא לעודד "הפרות יעילות", ההשבה תהיה רווח ולא שווי שוק. לגבי התקופה - ראוי להעריכה ל-8 שנים לאור הנסיבות.
FA נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט
יצירת לוח משחקים שנתי ע"י FA דורשת השקעת זמן ומאמץ, לכן רוצים שיוכר ב"יצירה ספרותית" מוגנת. המועצה משתמשת בו במשקחי ההימורים ללא היתר. המועצה טוענת כי אין זכויות יוצרםי על עובדות ונתונים. כמו כן היא אינה "מתעשרת" ואין כאן "יסוד נוסף" ע"פ הלכת אשי"ר.
פסה"ד: הלוחות איםנ יצירה ספרותי כיון שאין בהם מקוריות.
אין "יסוד נוסף" - אין פה תחרות ובטח שלא "בלתי הוגנת". סביר שפעילות המועצה מעשירה דווקא את ה-FA מפני שהיא מעוררת את עניין הציבור בה. אין פה תמריצים לזכויות יוצרים שצריך להגן עליהן. הלחות מפורסמים בתקשורת. התביעה נדחית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה